פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"מ
342/17 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערערת:
מילניום שירותים ולוגיסטיקה בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1.
חברת נמלי ישראל - פיתוח נכסים
2. פרידנזון שירותים לוגיסטיים בע"מ
בקשת המשיבה 1 למחיקת כתב הערעור ותגובות
המערערת והמשיבה 2
החלטה
עיינתי עיין היטב בבקשה ובתגובות שבכותרת, כמו גם בכתב הערעור גופו, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
אמנם, נקודת המוצא היא כי בית המשפט אינו משמש "עורך על" של כתבי טענות הצדדים, ורק במקרים יוצאי דופן יתערב בניסוחם (ראו, ע"א 1501/05
כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב
(8.5.2005); עע"מ 4573/08
איזוטופ בע"מ נ' עיריית אשדוד
(16.7.2008)). זאת ועוד, בהתאם לסדרי העבודה הנוהגים בבית משפט זה, "מקומה הגיאומטרי" של טענה בדבר הרחבת חזית הוא לפני המותב אשר דן בערעור. ממילא אין בטענה האמורה, כשלעצמה , כדי להקים טעם מבורר להתערבות בתוכנו של
כתב הערעור על ידי רשם בית המשפט (למשל, ע"א 691/15
פרברי נ' אסולין , פיסקה 2 (10.8.2016); עע"מ 6637/10 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עיריית חיפה (21.12.2010) ).
חרף האמור, דומני כי המקרה שלפניי הוא אחד מאותם מקרים אשר מחייבים התערבות של בית המשפט באופן ניסוחו של כתב הערעור, ואסביר. אף שכתב הערעור מחזיק 32 עמודים (שעה שפסק הדין משתרע על פני 23 עמודים בלבד), הוא נעדר פירוט ממשי של נימוקי ההתנגדות לפסק הדין. תחת זאת, למצער בחלקו הגדול כתב הערעור מתייחס בפירוט לפגמים הנטענים בהחלטתה ובאופן התנהלותה של וועדת המכרזים של המשיבה 1, וזאת מבלי להתייחס לקביעות בית המשפט לעניינים מינהליים בסוגיות אלה. כתב הערעור אף כולל ציטוטים נרחבים והפניות למסמכי המכרז ולפרוטוקול וועדת המכרזים. התחושה הברורה אשר מתקבלת מעיון בכתב הערעור הינה שהוא מנוסח כסיכומים המוגשים לערכאה הדיונית, כאילו אין בנמצא פסק דין. משכך, ברי כי כתב הערעור אינו ממלא אחר הוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), לפיה "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה עליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור..." (ראו והשוו למשל, ע"א 7652/16 פלונית נ' פלוני
(28.11.2016); עניין תשתיות נפט ואנרגיה לעיל . באשר לתכליותיה של הוראת תקנה 414 לתקנות ראו, עניין כהן לעיל, פיסקאות 6-4; ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן
(2.5.2013); רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' Anton Hubner , פסקה 5 (27.3.2011)) .
המערערת אף כללה בכתב הערעור (סעיף 64) מידע מסוים אשר נודע לה לאחר מתן פסק הדין, ואשר לגביו ציינה בתגובתה כי היא מתכוונת להגיש בקשה להוספת ראיות. ואולם כידוע, בעל דין אינו רשאי להביא לפני ערכאת הערעור ראיות נוספות אשר לא הוגשו כדין לערכאה הדיונית (תקנה 457 לתקנות; ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל פ"ד מ(2) 345 (1986) ). איסור זה "משמיע, מיניה וביה, גם איסור על התייחסות לראיות אלה במסגרת כתבי בי הדין המוגשים לערכאת הערעור, ובהם כתב הערעור . מסקנה הפוכה עלולה לרוקן מתוכן את האיסור ולאפשר עקיפתו באמצעות התייחסות נרחבת לראיות בכתבי בי הדין" (ע"א 1341/16 אמסטרדמסקי נ' אייכל , פיסקה 1 (22.5.2016) - ההדגשה במקור. עוד ראו, עע"מ 3863/16 אלייד נדל"ן בע"מ נ' עיריית חיפה, פיסקה 2 (20.7.2016); בש"א 6709/12 עזבון המנוח ישועה ז"ל נ' רשם המקרקעין בתל אביב (13.9.2012)).
לא נעלמה מעיניי טענת המערערת לעניין אופן החלה שונה של תקנה 414 לתקנות ביחס לערעור המוגש על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים (להבדיל מערעור המוגש על פסק דין של בית משפט בהליך אזרחי). טענה זו נטענה ללא כל אסמכתא, ומכל מקום היא אינה יכולה לסייע למערערת. כך, מן הטעם שהיא נועדה להדוף את טענות המשיבה 1 לגבי הרחבת חזית בכל הנוגע לסעדים המתבקשים בכתב הערעור. ואולם כפי שצוין לעיל, טענות בדבר הרחבת חזית מובאות לפני ההרכב הדן בערעור, וממילא לא זה הטעם אשר הובילני למסקנה כי יש מקום להורות על מחיקת כתב הערעור.
התוצאה היא כי הבקשה למחיקת כתב הערעור מתקבלת. המזכירות תשיב את כתב הערעור למערערת והיא תגיש, עד ליום 28.2.2017, כתב ערעור מתוקן בהתאם לאמור לעיל. אורכו של כתב הערעור לא יעלה על 22 עמודים (ברווח של שורה וחצי לפחות ובגופן ושוליים סבירים ונוחים לקריאה). המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח לטובת המשיבה 1 ובסך 750 ש"ח לטובת המשיבה 2.
ניתנה היום, י"ז
בשבט התשע"ז (13.2.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם