עע"מ 7128/18 סקאי אחזקות רמזורים ותאורה בע"מ נ. ר.ס תעשיות ישראל בע"מ

1.

הערעור שבכותרת מופנה נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הדן בתוצאות הליך התמחרות שפרסמה המשיבה 3, עיריית ראשון לציון, לביצוע עבודות התקנה ואחזקת רמזורים בעיר (להלן: הליך ההתמחרות ). הליך ההתמחרות התקיים בהמשך למכרז שפרסמה בעניין המשיבה 2, היא החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי. בית המשפט המחוזי החליט על פסילת זכייתה של המערערת, סקאי-אחזקות, רמזורים ותאורה בע"מ, בהליך ההתמחרות ועל זכייתה של המשיבה 1, ר.ס. תעשיות (ישראל) בע"מ, בכפוף לעמידתה בתנאים הנדרשים לביצוע העבודות מושא הליך ההתמחרות. המערערת, שלא השלימה עם תוצאות פסק הדין, הגישה את הערעור שבכותרת.

2.

בבקשה שלפניי עותרת המשיבה 1 למחיקת סיכומי המשיבות 3-2. לטענת המשיבה 1, יש להורות על מחיקת הסיכומים כבר משום שהמשיבות 3-2 העלו במסגרתם טענות ערעוריות באופיין וזאת למרות שמעמדן הוא של "משיבות פורמאליות". לטענתה, העלאת טענות ערעוריות על-ידי משיב שלא הגיש ערעור מהווה ניסיון לעקוף את הוראות הדין והמועדים שקבועים להגשת ערעור, ואין לאפשר זאת. המשיבה 1 מוסיפה וטוענת כי המשיבות 3-2 אף העלו בגדר סיכומיהן טענות ערעוריות שלא הועלו על-ידי המערערת ובכך הרחיבו את חזית הערעור.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובשאר החומרים המצויים בתיק, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

4.

תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הדיונית ואינו מערער יהיה משיב בערעור. בפסיקתו של בית משפט זה נקבע זה מכבר כי צירופם של משיבים אלה מקנה להם זכות טיעון בערעור (ראו: ע"א 483/86 בירנבך נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו , פ''ד מב(3) 228, 232 (1988); בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(5) 357, 358 (2001); ע"א 9063/03 פלוני נ' הסתדרות מדיצינית הדסה , פ''ד ס(1) 556, 560 (2005); בש"א 8794/05 אינסופקו הספקה לתעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל (27.12.2005); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 262 (מהדורה שלישית, 2012) ). סבורני כי משהוקנתה למשיבות 3-2 זכות טיעון בערעור, הרי שהן רשאיות לכלול בטענותיהן אף טענות התומכות בקבלת הערעור (ראו והשוו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 832 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: זוסמן )). ואכן, בבית משפט זה ובייחוד בערעורים הנסבים על החלטות בדיני מכרזים, העלאת טענות התומכות בקבלת הערעור על-ידי מי מבין המשיבים היא עניין שכיח למדי (ראו למשל: עע"מ 4857/15 כשרות פתח לתקווה - כ.פ.ל בע"מ נ' דנאל (אדיר יהושע) בע"מ , פסקה ב' (14.3.2016); עע"מ 8256/12 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון נ' נאות מזרחי בע"מ , פסקה 8 (31.7.2014)) .

5.

לא ראיתי לקבל את טענות המשיבה 1 לפיהן העלאת טענות כאמור מהווה "מסלול עוקף" להגשת ערעור מטעם המשיבים לו. מעמדם של משיבים המעלים טענות בעד קבלת ערעור אינו שווה למעמדו של מי שיזם הליך ערעורי כנגד אותו פסק דין. זאת, שכן הלכה למעשה המשיבים תלויים בקיומו של הערעור במובן זה שככל שהערעור יימחק או יידחה, בית המשפט לא ימשיך בבירור טענותיהם של המשיבים. זאת ועוד, טענות המועלות על-ידי משיבים לתמיכה בערעור צריכות להיות תחומות לגדרי החזית הערעורית שהועלתה בכתב הערעור, כפי שטענה בצדק המשיבה 1.

6.

נוכח האמור לעיל, יש לבחון את הטענה הנוספת שהעלתה המשיבה 1, לפיה יש למחוק חלקים בסיכומי המשיבות 3-2 אשר מהווים הרחבת חזית בהשוואה לחזית שהועלתה בערעור. נקודת המוצא לבחינת סוגיה זו היא כי בית המשפט ממעט למחוק טענות מכתבי בי דין המוגשים לערכאת הערעור, וזאת בהתחשב בכך שהוא אינו משמש "עורך על" של כתבי טענות ומעדיף את חופש הטיעון של בעלי הדין על פני מניעה מוקדמת (ראו למשל: ע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב (8.5.2005); עע"מ 4573/08

איזוטופ בע"מ נ' עיריית אשדוד , פיסקה 4

(16.7.2008 ); ע"א 2050/17

גלבוע נ' קונדה (6.4.2017) ).

7.

בסוגיה דומה – שאלת הרחבת חזית במסגרת סיכומי תשובה – נוטים רשמי בית משפט זה למעט במחיקת סעיפים על בסיס טענה להרחבת חזית ביחס לערעור. ראו דבריו של כבוד הרשם ג' לובינסקי זיו בעניין זה:

"דעתי היא כי ראוי למעט במחיקת סעיפים מסיכומי התשובה מחמת טענה כי הם כוללים טענות חדשות אשר לא בא זכרן במסגרת כתבי הטענות הקודמים של המערער. טענה מעין זו צריכה להיות מועלית, דרך כלל, בפני ההרכב במסגרת הדיון על פה, וזאת בהתאם להנחיות ההרכב. מחיקה מוקדמת של סעיפים מסיכומי התשובה על ידי רשמי בית משפט זה תישקל רק במקרים יוצאי דופן, בהם על פני הדברים ברור כי מדובר בטענה חדשה; אין בנמצא נימוק של ממש העשוי להצדיק את העלאתה של הטענה לראשונה בסיכומי התשובה; ובנוסף, העלאת הטענה החדשה עלולה לגרום לפגיעה דיונית ממשית במשיב. אוסיף, כי גם במקרים אלה ניתן לשקול להימנע ממחיקה ותחת זאת להתיר למשיב הגשת כתב טענות קצרצר נוסף אשר יכלול התייחסות ממוקדת לטענה החדשה (ראו: ע"א 6050/15 ניימר נ' טננבאום , פסקה 7 (6.12.2017) (להלן: ענין ניימר )).

8.

אני סבורה כי אמת מידה זו מתאימה גם לסוגיה שלפניי וכי מחיקה של סעיפים מסיכומי משיבים על-ידי רשמי בית משפט זה תיעשה רק במקרים חריגים כמפורט בעניין ניימר לעיל. זאת משיקולים של יעילות דיונית, כפי שפורטו בהרחבה בהחלטתו של הרשם ג' לובינסקי זיו :

"האם טענה מסוימת המועלית במסגרת סיכומי התשובה מהווה טענה חדשה אם לאו, אינה תמיד כה פשוטה וברורה. לא אחת היא מצריכה בחינה מהותית של המחלוקת ושל טענות הצדדים, תוך התעמקות ממשית בפסק הדין מושא הערעור ובכתבי הטענות השונים. התעמקות שכזו, הנעשית על ידי רשמי בית המשפט אך ורק לצורך בקשת המחיקה ובמנותק מהדיון בערעור גופו, אינה יעילה כלל ועיקר. זאת, בפרט מאחר שניתן להניח כי בחלק הארי של המקרים, לטענה בסיכומי התשובה ה'נחשדת' להיות חדשה לא תהיה כל השפעה על אופן ההכרעה בערעור" ( שם , בפסקה 6).

9.

החלתה של אמת מידה זו על המקרה שלפניי מובילה למסקנה כי אין להורות בשלב זה על מחיקה של חלקים מסיכומי המשיבות 3-2. לאחר שעיינתי בסיכומי המשיבות 3-2, על פני הדברים לא מצאתי כי הם חורגים מהחזית שהועלתה בערעור באופן המצדיק, כבר בשלב זה, התערבות ומחיקה של חלק מהטענות הכלולות בהם.

10.

בנוסף לא ראיתי לאפשר למשיבה 1 הגשת תגובה נוספת לטענות המשיבות 3-2, וזאת נוכח האפשרות שעומדת לה להעלות את טענותיה בדיון בעל-פה, הכול במידת הצורך ובהתאם להנחיות ההרכב.

11.

הבקשה נדחית אפוא. המשיבה 1 תישא בהוצאות המשיבות 3-2 בסך של 1,000 ש"ח לכל אחת.

החלטתי תתויק בתיקי השופטים.