עע"מ 7734/18 שאול כהן נ. בועז תמיר

לפניי בקשה למחיקת סיכומי התשובה שהגישו המערערים שכנגד (בגדרי הערעור שכנגד), בטענה כי עניינן של הטענות בסיכומים אלה הוא בסוגיות העולות בערעור המרכזי, וזאת בניגוד להוראות צו הסיכומים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים, הם המערערים שכנגד, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

בפסיקה של רשמי בית משפט זה נקבע כי למעט במקרים יוצאי דופן אין מקום להורות על מחיקה מוקדמת של סעיפים בסיכומי תשובה מחמת טענה כי הם כוללים טענות חדשות אשר לא בא זכרן במסגרת כתבי הטענות הקודמים של המערער (ראו: ע"א 6050/15 ניימר נ' טננבאום

(6.12.2017); עע"מ 7128/18 סקאי אחזקות רמזורים ותאורה בע"מ נ' ר.ס תעשיות ישראל בע"מ , פיסקאות 8-7 (27.3.2019); עע"מ 3643/18 עיריית תל אביב נ' מ.ע.ג.ן. - יעוץ וניהול נכסים בע"מ

(2.6.2019)).

בדומה אף נקבע על-ידי כבוד הרשמת ל' בנמלך

בע"א 8875/16 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירוגי ירושלים בע"מ

(26.12.2017), כדלקמן:

" אם בגישה מצמצמת כאמור יש לנקוט ביחס לטענה בדבר העלאתה של טענה חדשה בהליך הערעור, הרי שבבחינת קל וחומר כי יש לנקוט בגישה כאמור ביחס לטענה כי סיכומי התשובה כוללים טענות שאינן בבחינת 'תשובה' אלא טענות אותן היה על בעל הדין להעלות במסגרת סיכומים קודמים מטעמו (כמשיב לערעור מקביל). עמדה לפיה בית המשפט יבחן בשלב המקדמי כל אחת מן הטענות שנכללו בסיכומי הצדדים ויקבע האם הן הועלו בכתב הטענות 'הנכון' מעוררת קושי מן ההיבט המהותי (שכן לא אחת כאשר מדובר בערעורים הדדיים על פסק דין אחד הטענות שלובות וקשורות) וכן מטעמי יעילות . חזקה על המותב היושב בדין כי הדברים לא ייעלמו מעיניו" (ההדגשות לא במקור – ש.ע.).

אף בענייננו, אני סבורה כי ככלל, ובהיעדר הוכחה על פגיעה דיונית ממשית, אין הצדקה – מהותית או דיונית – כי רשמי בית משפט ייבחנו בשלב מקדמי של הדיון האם טענות בסיכומי תשובה בערעור שכנגד היו צריכות לעלות בסיכומי התשובה לערעור עצמו. לא שוכנעתי כי המקרה שלפניי הוא אחד מאותם מקרים יוצאי דופן המצדיקים התערבות כאמור.

כמובן שטענות המערערת בעניין זה שמורות לה והיא רשאית לבקש להעלותן לפני ההרכב שידון בהליכים שבכותרת, ובכפוף להנחיותיו.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.