ע"א 6413/15 פלוני נ. תנועת הצופים העבריים בישראל ע"ר

השופט י' דנציגר :

לאחר ששמענו את טיעוני באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, ראינו לנכון לדחות את הערעור מכוח סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין אזרחי, התשמ"ד-1984.

בית המשפט המחוזי קבע שורה של ממצאים עובדתיים על סמך המסד הראייתי שהונח לפניו, שבהם אין אנו רואים מקום להתערב. על ממצאים אלו ניתן למנות את הקביעה כי האירועים במחנה הצופים לא עלו כדי התעללות במערערת והם היו מינוריים באופן יחסי – כאלה שיש בהם כדי לאפיין יחסים של ילדים ונערים בגיל הרלבנטי – וכן כי לא עלה בידי המערערת להרים את הנטל לצורך הוכחת קיומה של התעללות ולצורך הוכחה כי המשיבה 1 ומדריכיה יכולים היו לדעת כי המערערת מצוייה במצוקה המצדיקה מתן יחס מיוחד.

הממצאים העובדתיים דנן הובילו את הערכאה הדיונית לקביעת מסקנות משפטיות הולמות, לפיהן לא היתה חריגה מצד המשיבה 1 מסטנדרט ההשגחה והפיקוח הנדרש ולא הופרה חובת הזהירות מצד המשיבה 1 בשל כך שמצוקתה הנפשית של המערערת לא זוהתה. עוד נפסק כי לא הוכח קיומם של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הארועים שחוותה המערערת לפרוץ מחלת הנפש ממנה היא סובלת.

אנו סבורים כי בית המשפט המחוזי יכול וצריך היה להגיע למסקנות משפטיות אלה, על סמך הממצאים העובדתיים שקבע.

יתר על כן, לא מצאנו בפסק הדין טעות כלשהי שבחוק.

נוכח כל האמור לעיל הערעור נדחה.

בנסיבות העניין אין אנו מחייבים את המערערת בהוצאות המשיבים.