פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6449/98
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
ל.מ.ד. בנין פיתוח והשקעות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מגדל חברה
לביטוח בע"מ
2. עיריית הרצליה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 1547/95 שניתן
ביום 25.8.98 על ידי כבוד השופטת ע' סלומון צ'רניאק
תאריך הישיבה:
טו' בחשון התשס"ד
(10.11.03)
בשם המערער:
עו"ד משה קפלנסקי
בשם המשיבה 1:
עו"ד עזריאל רוטמן ועו"ד נטע היכל
בשם המשיבה 2:
עו"ד עידו אמגור
פסק דין
המערערת הינה חברה קבלנית העוסקת בביצוע עבודות עפר. המערערת ביטחה עבודות ביצוע הרחבת מסילות ברזל עבור רכבת ישראל אצל המשיבה הראשונה ( להלן: מגדל ), בפוליסה אשר כללה ביטוח בפני נזקי סופה, גשם והצפה. בתקופת היות הפוליסה בתוקף אירעו, לטענתה, שני אירועי הצפה: האחד ביום 10.11.91 והשני ב-2-3.12.91. בגין הנזקים בשתי הצפות אלה הוגשה על ידי המערערת תביעה נגד מגדל.
מגדל טענה נגד התביעה טענת התיישנות, בהסתמכה על סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ( להלן: החוק ). טענה מקדמית זו התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר דחה מנימוק זה את התביעה נגד מגדל. על דחיית התביעה הוגש ערעור זה.
עיינו בטיעונים בכתב מטעם בעלי הדין, וכן שמענו את טענותיהם בפנינו. הננו סבורים, שהוכח שתביעת המערערת, אשר הוגשה בחודש אוגוסט 1995, אכן הוגשה לאחר תקופת ההתישנות בת השלוש שנים, הן ביחס להצפה הראשונה והן ביחס להצפה השניה.
הטענה, כשלעצמה, בדבר סברה שהיתה למערערת כי ההתיישנות היא בת שבע שנים ולא שלוש שנים, אינה יכולה להועיל למערערת. מה גם, ששמונה חודשים קודם לתום תקופת ההתישנות נקבעה הלכה מפורשת בדבר היות תקופת ההתישנות של תביעה על פי חוזה ביטוח בת שלוש שנים, כאמור בסעיף 31 לחוק (ע"א 3812/91 ורע"א 5423/91 (מאוחדים) ברבורה נ' אריה חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מח(3) 445). גם לא מצאנו ממש בטענות האחרות של המערערת.
הערעור נדחה. המערערת תשא בהוצאות מגדל בסך 15,000 ש"ח ומע"מ.
ניתן היום, טו' בחשון
תשס"ד (10.11.2003).
המשנה
לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט