ע"א 661-24 ע"א 661-24

עיינתי בבקשה ובתשובה. מבלי להידרש לשאלה אם מדובר במתכונת של עיון חוזר אם לאו, לא מצאתי להיעתר לבקשה לגופה. הלכה למעשה, בקשתם הנוכחית של המערערים היא להורות על תשלום הערובה בדרך של הודעת קיזוז. לטענת המערערים, על פי פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט קמא המשיבה חייבת למערערים סך של 437,000 ש"ח. על כן, המערערים מוכנים לאשר למשיבה "לעכב" סכום של 50,000 ש"ח לטובת "הפקדת" הערובה ותשלום עתידי של הוצאות, ככל שייפסקו. המערערים הוסיפו כי אם המשיבה תודיע בשלב כלשהו כי הכספים שבידה אינם מספיקים עקב תשלום כזה או אחר לרשויות, המערערים ידאגו בהתראה סבירה להפקיד את הערובה הנדרשת.

המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה לא הכחישה את החבות בתשלום האמור (כחלק מעסקת מכר), אולם ציינה כי המערערים טרם שילמו את הוצאות המשפט שנפסקו לחובתם בסך של 47,000 ש"ח, וכי הסכום האמור נועד, בין היתר, לתשלום לרשויות, כדוגמת מס שבח והיטל השבחה. המשיבה הוסיפה כי רק לאחר שכונס הנכסים שימונה על ידי בית המשפט ישלם את תשלומי החובה ניתן יהיה לדעת אם נותרו כספים שהמשיבה חבה בתשלומם למערערים. לפי הטענה, המערערים לא הצביעו על סכומי המיסים שחלים עליהם, ולכן לא ניתן לקבוע בעת הזו שהמשיבה מחזיקה כספים ביתר, מעבר לסכום הנדרש לתשלום לרשויות.

כפי שנקבע בעבר, ככלל, ניתן לשקול חלופה להפקדת ערובה בדרך של הודעת קיזוז אולם הדבר ייעשה רק במקרים שבהם קיים חוב ודאי, חלוט ולא שנוי במחלוקת של המשיב או המשיבים כלפי יוזם ההליך הערעורי (ראו, מבין רבים אחרים, בש"א 5742/15 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ' בן דוד, פסקה 6 וההפניות שם (16.9.2015)). בעניין הנוכחי, מתשובת המשיבה עולה כי גם אם אין חולק על כך שהמשיבה "מחזיקה" בסכום כסף משמעותי, ישנם תשלומים שונים שאמורים להיות משולמים מסכום זה, ולכן, בעת הנוכחית לא הובהר מהו סכום הכסף שייוותר – אם ייוותר – בידי המשיבה. על כן, אין לומר שמדובר בחוב ודאי ושאינו שנוי במחלוקת באופן שיהווה חלופה להפקדת ערובה.

בנסיבות אלה, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

הערובה תופקד עד ליום 28.3.2024, שאחרת ההליך עשוי להימחק ללא צורך בהחלטה נוספת.