בש"א 5742/15 גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ. יאיר בן דוד

1.

ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי

ברע"א 4187/15 מיום 3.8.2015, במסגרתה נדחתה בקשת המערערות לפטור מהפקדת עירבון, וכן נדחתה בקשתן החלופית למתן הודעת קיזוז חלף הפקדת עירבון. עוד נקבע כי סכום העירבון יעמוד על 18,000 ש"ח. כן מופנה הערעור כלפי החלטת הרשם בבקשה לעיון חוזר מיום 17.8.2015.

2.

בשל חשיבות חלק מההליכים המתנהלים בין הצדדים לערעור זה, אעמוד עליהם בקצרה. ביום 18.6.2006 ניתן פסק בוררות המחייב את המערערות לשלם למשיב 1 (להלן: המשיב ) סך של 1.2 מיליון ש"ח (להלן: פסק הבוררות ). המשיב הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים בת"א 13962/07, ובה דרש כי יורם מסך ההתאגדות בין המשיב 2 (להלן: בן אהרון ) לבין המערערות. תביעת המשיב נדחתה, ונפסקו לחובתו, ולטובת בן אהרון, הוצאות משפט בסך של 150,000 ש"ח (להלן: חוב המשיב ) . המשיב ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 2421-11-13, וערעורו עודנו תלוי ועומד. בקשת המשיב לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 10.11.2013.

במקביל, הגישו המערערות לבית המשפט המחוזי בירושלים המרצת פתיחה, ובה ביקשו לבטל את פסק הבוררות. המרצת הפתיחה נדחתה, והמערערות חויבו בהוצאות משפט בסך של 75,000 ש"ח. הן הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט זה ברע"א 4187/15 (להלן: ההליך העיקרי ),

ובמסגרתו הגישו בקשה לפטור מעירבון, ולחלופין ביקשו כי יותר להן להפקיד עירבון על דרך של הודעת קיזוז מחובו של המשיב – שכן בן אהרון הסכים להמחות למערערות את זכותו לחוב זה בגובה סכום העירבון שייפסק – בהפחתת סכום ההוצאות שבהן חויבו המערערות כלפי המשיב.

3.

ביום 3.8.2015, דחה הרשם את הבקשה לפטור מעירבון. הרשם קבע כי הליכי הפירוק המתנהלים כנגד המערערות אמנם מהווים אינדיקציה לכך שמצבן הכלכלי אינו מן המשופרים, אולם לא הונחה בפניו תשתית עובדתית סדורה וברורה לעניין המצב הכלכלי שלהן, וכי לא שוכנע שלא יוכלו לעמוד בעירבון בסכום מתון. על כן, הרשם הפחית את סכום העירבון כאמור לעיל. כן דחה הרשם את הבקשה להפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון, מן הטעם שאינה מתייחסת לחוב חלוט, לאור קיומו של ערעור תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי.

4.

המערערות הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה בסוגיית הקיזוז, וגם היא נדחתה על ידי הרשם ביום 17.8.2015. הרשם הדגיש כי האפשרות להסתפק בהודעת קיזוז חלף הפקדת עירבון שמורה למקרים יוצאי דופן בהם קיים חוב ודאי וחלוט של המשיב בהליך כלפי יוזם ההליך, שכן רק בנסיבות אלו ניתן לקבוע שהודעת הקיזוז מהווה חלופה שוות-ערך לעירבון. היות שחוב המשיב אינו חלוט, ואף מהווה חוב לצד ג' ולא ליוזם ההליך, קבע הרשם כי לא התקיימו התנאים המאפשרים הודעת קיזוז חלף עירבון. כן דחה הרשם את בקשת המערערות לקזז סכום של 5,000 ש"ח אשר נפסק כהוצאות לחובת המשיב ולטובת המערערות בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בפר"ק 1785-07. הרשם מצא כי חוב זה קוזז מסכום הרבה יותר גבוה, אותו חייבות המערערות למבקש, ועל כן אינו יכול לשמש תחליף לעירבון.

1.

מכאן הערעור שלפניי. המערערות תוקפות את החלטתו של הרשם על שני רכיביה. ביחס להודעת הקיזוז בשל חוב המשיב לבן אהרון, המערערות טוענות כי יש לאפשר הפקדתה של הודעת קיזוז חלף עירבון גם מקום בו מדובר בחוב שאינו חלוט ובעל החוב הוא צד ג'. לשיטת המערערות, קביעתו של הרשם מנוגדת להלכות יסוד בדבר קיזוז והמחאת זכויות, ומנוגדת להחלטת רשמת בית משפט זה ברע"א 1706/14 מיום 27.3.2014, בה הותר לבן אהרון להפקיד הודעת קיזוז חלף ערבון בגין אותו חוב של המשיב כלפיו, אשר אינו חלוט כאמור. ביחס להודעת הקיזוז בגין החוב בגובה 5,000 ש"ח, טוענות המערערות כי משנכנסו להליך של פירוק, והמשיב לא הגיש תביעת חוב במועד על הסכום אותו הן חייבות לו לפי פסק הבוררות, הרי שאיבד את נשייתו וחובו בטל, ולכן לא ניתן היה לקזז מול סכום זה.

2.

דין הערעור להידחות על שני חלקיו. בכל הנוגע להודעת קיזוז בשל חובו של המבקש לבן אהרון, הרי שאין חולק כי חוב המבקש אינו חוב חלוט, משעומד ותלוי ערעור בפני בית המשפט המחוזי בע"א 2421-11-13 . כבר נקבע לא אחת כי האפשרות להפקיד הודעת קיזוז חלף עירבון שמורה לאותם מקרים יוצאי דופן, בהם קיים חוב ודאי, חלוט ושאינו שנוי במחלוקת של המשיב בהליך כלפי יוזמו, שכן רק בנסיבות אלה ניתן יהיה לקבוע כי הודעת הקיזוז מהווה חלופה שוות ערך לעירבון (ראו: רע"א 93/15 עזבון המנוח אביגדור מנדלבאום ז"ל נ' ימין (26.1.2015) ; ע"א 6568/14 ונטורה נ' נאמן

(11.1.2015); רע"א 9567/10 רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' Schiff R.E. International corp (N.Y)

(19.1.2011)). כפי שעמד על הדברים הרשם בהחלטתו, ובצדק, מטרת העירבון להוות אמצעי יעיל ופשוט להבטחת הוצאותיו של המשיב, ככל שייפסקו לטובתו בהליך, ואין הצדקה להעמיד אותו לפני הסיכון כי ערכאת הערעור תבטל את החוב מושא הקיזוז וכך ייוותר בפני שוקת שבורה. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבן אהרון עצמו מצהיר בתצהירו המצורף כנספח ז1 להודעת הערעור כי הוא שרוי בחובות כבדים וכל נכסיו מעוקלים, ועל כן קיים חשש משמעותי שאם יתקבל הערעור בבית המשפט המחוזי, לא יוכל המשיב לגבות את הוצאותיו בהליך העיקרי. הואיל וחוב המשיב אינו חלוט, צדק הרשם בהחלטתו שלא לאפשר הפקדתה של הודעת קיזוז חלף עירבון.

3.

המערערות מבקשות להסתמך על ההחלטה ברע"א 1706/14 מיום 27.3.2014, אשר התירה לבן אהרון להפקיד הודעת קיזוז בגין אותו חוב של המשיב חלף עירבון, על אף שמדובר בחוב שאינו חלוט. עיון בהחלטה זו מראה כי אין בה כל התייחסות להלכה הנוהגת, ואין בה נימוק לסטייה מהלכה זו. החלטה זו הינה חריג אשר אינו מבטא את הדין הנוהג, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות אשר פורטו לעיל, ואשר חלקן מאוחרות להחלטה ברע"א 1706/14, ודורשות כי החוב יהיה חלוט בכדי שניתן יהיה להפקיד הודעת קיזוז חלף עירבון.

עוד יצוין כי הרשם בהחלטתו מיום 17.8.2015 סבר שההחלטה בעניין רע"א 1706/14 אינה רלוונטית לענייננו, משום שבאותו מקרה היה מדובר בחוב של המשיב כלפי יוזם ההליך ולא כלפי צד ג'. כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, איני סבור כי לזהותו של בעל החוב, אם הוא יוזם ההליך ואם הוא צד ג', ישנה השפעה על האפשרות להפקיד הודעת קיזוז חלף עירבון בשל החוב. מקום שבו החוב הוא חלוט ואינו שנוי במחלוקת, ומוגשת לבית המשפט הודעה בדבר המחאת זכות בלתי חוזרת של בעל החוב ליוזם ההליך, הוצאותיו של המשיב נותרות מובטחות, ואין כל סרבול של ההליך מבחינתו. מבחינת המשיב, תהיה הודעת קיזוז מעין זו, בשילוב עם המחאת הזכות, שוות ערך לעירבון. עם זאת, משמצאתי כי אין יסוד להתערבות בהחלטת הרשם בשל העובדה שחוב המשיב אינו חלוט, ניתן להותיר סוגיה זו בצריך עיון.

4.

כן יש לדחות את הערעור ביחס לאפשרות הגשתה של הודעת קיזוז בגין החוב בגובה 5,000 ש"ח. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013); בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012)) . במקרה שלפניי, לא מצאתי פגם בשיקול דעתו של הרשם, ובקביעתו כי חוב זה קוזז אל מול הסכומים הגבוהים יותר אותן חייבות המערערות למשיב. לאמיתו של דבר, המערערות טוענות כנגד תוקפו של חובן, הנובע מפסק הבוררות. פסק הבוררות הוא מושא ההליך העיקרי בפני בית משפט זה, וערעור על החלטת רשם אינו המסלול הנכון לתקיפת החוב. ככל שהמערערות סוברות שחיובן כלפי המשיב מכוח פסק הבוררות בטל ואין לו תוקף משום שלא הוגשה דרישת חוב, עליהן להעלות את הטענה הזו במסגרת ההליך המתאים לה. על כן, אין מקום להתערבות גם בקביעה זו של הרשם.

5.

סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערערות יפקידו עירבון כאמור בהחלטת הרשם מיום 3.8.2015, בתוך 7 ימים מיום המצאת פסק דין זה.