ע"א 6209/19 רחל לאה רפפורט נ. חיות אברהם

המזכירה הראשית של בית משפט זה קבעה כי העירבון בהליך דנן יעמוד על סכום של 30,000 ש"ח. לפניי בקשה להמרת העירבון בהודעת קיזוז, חלף הפקדת עירבון במזומן. לחלופין עותרת המערערת לעיון מחדש בסכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית כאמור (בהתאם לתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין )).

אשר לבקשה להפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון – המערערת טוענת כי היא הנושה היחידה של המשיב 1 וכי הכספים שישולמו על ידו במסגרת תכנית הפירעון שאושרה על ידי בית המשפט של פשיטת רגל, ואשר יועברו למערערת בסופו של יום על ידי הנאמן (הוא המשיב 2; להלן:

הנאמן ), עולים משמעותית על סכום העירבון שנקבע במקרה דנן. ואולם לא שוכנעתי כי טענה זו כשלעצמה מצדיקה הפקדת הודעת קיזוז חלף הפקדת עירבון, כמקובל, ולעניין זה יודגש כי ניתן לשקול חלופה של הודעת קיזוז רק במקרים חריגים אשר בהם קיים חוב ודאי, חלוט ובלתי-שנוי במחלוקת של המשיב כלפי יוזם ההליך הערעורי (ראו, בש"א 5742/15

גני עינב (בניה מעולה) בע"מ נ' בן דוד,

פיסקה 2 (16.9.2015)). במקרה זה, טוען הנאמן כי תכנית הפירעון טרם יצאה אל הפועל ועל כן אין כספים המופקדים בשלב זה בקופת פשיטת הרגל (ראו והשוו, רע"א 3354/16 סבג נ' בנטון (7.6.2016)). עוד יצוין כי הנאמן טוען כי במסגרת ההליך הערעורי עשויים להיפסק הוצאות גם לטובתו, וברי כי בכל הנוגע למערכת היחסים שבין המערערת למשיב 2 ספק אם קיימת חלופה נזילה וודאית לעירבון.

אין אפוא מקום לאפשר הפקדת הודעת קיזוז חלף הפקדת עירבון במזומן או בערבות בנקאית ובקשת המערערת בעניין זה – נדחית.

עם זאת, בכל הנוגע לבקשה לעיון מחדש בסכום העירבון , ראיתי להיעתר לבקשה. בהקשר זה יובהר כי בערכאת הערעור קיימים שני "מסלולים" שונים ומובחנים להפחתת גובה העירבון: האחד , פטור (מלא או חלקי) מהפקדת עירבון; והשני , בחינה מחדש ("מעין ערר") של סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית (תקנה 430 לתקנות סדר הדין). על מנת לזכות בפטור מהפקדת עירבון (בהתאם למסלול הראשון ) נדרשים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים ממשיים להצלחת ההליך (ראו, בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)). לעומת זאת, במסגרת בקשה לבחינה מחדש של סכום העירבון (בהתאם למסלול השני ) נדרש יוזם ההליך לשכנע כי גובה העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית גבוה מן הראוי בנסיבות העניין, וזאת בשים לב למכלול מאפייניו של ההליך (ראו למשל, רע"א 1723/91 נסטל נ' בר נוי , פ"ד מה(5) 83; רע"א 1329/15 שפירא נ' מדינת ישראל , פיסקה 1 (30.3.2015)). בענייננו הבקשה הוגשה בהתאם למסלול השני ולאחר שעיינתי בהודעת הערעור ונתתי דעתי למאפייני ההליך לרבות העובדה שהמערערת היא הנושה היחידה של המשיב 1, ולאחר איזון בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, באתי לכלל מסקנה כי יש להפחית במידה ניכרת את סכום העירבון שקבעה המזכירה הראשית ולהעמידו על הסכום של 7,500 ש"ח.

העירבון בסך של 7,500 ש"ח יופקד עד ליום 2.12.2019 שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.