ע"א 5432/16 אלישבע סמואל נ. עזבון המנוח רונן אליהו ז"ל

1. בפניי

בקשה שהגישה המערערת להורות כי חלף עירבון להבטחת הוצאות המשיבים יובטחו הוצאותיהם על ידי כספי ערובה אותם הפקידה בהליכים קודמים או בדרך של הפקדת הודעת קיזוז ביחס לחובו הנטען של המשיב 1 כלפיה. לחלופין מבקשת המערערת כי בהתחשב בסיכויי הערעור, אשר לגישתה הם גבוהים, ובחוב האמור ייקבע עירבון "בסכום נמוך".

המשיבים 1-2 הגישו תגובות מטעמם (בהן הם מתנגדים לבקשה) וכן הוגשה תשובה מטעם המערערת וביום 16.3.2017 אף הוגשה הודעה מעדכנת מטעמה (אשר נראה כי הוגשה בהתייחס לשאלת הבטוחה כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין, אך יש לה רלבנטיות גם לענייננו), ולאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי מצאתי כי אין מקום להיעתר לבקשה.

2.תחילה יצוין כי בהודעה המעדכנת מיום 16.3.2017 הבהירה המערערת כי הכספים שהיו מופקדים בגזברות בית המשפט הועברו בפועל לידיה, ועל כן, כך הדגישה, חלופה זו "אינה רלבנטית עוד". משכך מתייתר הצורך לדון בטענות שהעלו המשיבים בהתייחס לאותם כספים.

בהינתן האמור יש לבחון בענייננו האם קיים "חוב וודאי, חלוט ובלתי שנוי במחלוקת" של המשיבים, או מי מהם, כלפי המערערת, אשר על יסודו ניתן להורות על הפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון

(ראו בש"א 5742/15

גני עינב בע"מ נ' בן דוד , פסקה 6 (16.9.2015)).

המערערת הצביעה בבקשה ובתשובה על שני חובות נטענים: האחד, סך של 130,000 ש"ח אותם לטענת המערערת חב לה המשיב 1 בהתאם לפסק הדין בע"א 5187/08 רונן נ' סמואל (3.12.2012); והשני, חוב בסך של 23,200 ש"ח בהתאם לתביעת חוב שאושרה

על ידי המשיב 2.

לעניין החוב הנטען על יסוד ע"א 5187/08 הנ"ל קיים קושי, שכן בפסק הדין מיום 23.5.2016 עליו נסב הליך זה - בו ניתן למשיב 1 הפטר (מותנה) - קבע בית המשפט המחוזי כי "לפנינו פסק דין חלוט שלפיו הזכויות בדירה מוקנות לחייב ולגרושתו ותוך שהמגיע מהם לסמואל שולם ומשכך אין לה להתנגדות על מה שתסמוך". בהודעת הערעור משיגה המערערת נחרצות על קביעה זו וטוענת כי לא שולמו מלוא החיובים שנפסקו בע"א 5187/08 (סעיפים 30-35 להודעת הערעור) , אולם אין כל מקום להכריע בסוגיה זו במסגרת הדיונית הנוכחית, וסבורני כי נוכח קביעת בית המשפט המחוזי בעניין לא ניתן לקבל את הטענה בדבר חוב בלתי שנוי במחלוקת (ולטעמי די בכך, ואין צורך להדרש למחלוקות בין הצדדים לעניין אופי החיוב שבפסק הדין ולנפקות העובדה שלא הוגשה תביעת חוב בגינו).

כן אין באפשרות המערערת להשען על הסכום אשר אושר בתביעת החוב מטעמה (סך של 23,200 ש"ח). בשלב הנוכחי וטרם בא הליך פשיטת רגל אל סיומו לא ניתן לקבוע בוודאות כי המערערת תקבל את מלוא הסכום (ואעיר כי אף היא הדגישה בתשובה מטעמה כי המשיב 2 ציין כי יחולק דיבידנד של 100% לנושים "מתמורת הדירה (אם תמכר)"). בשלב זה הדירה לא נמכרה ולא ניתן להעריך בתוך איזה פרק זמן יבואו הדברים אל סיומם ומהי היתרה שתשאר לחלוקה בקופת פשיטת הרגל, ובנסיבות אלה אין מדובר בחלופה נזילה וודאית שהיא שוות ערך להפקדת סכום כספי.

3.המערערת הוסיפה וטענה כי בהתחשב בנתונים האמורים וכן בסיכויי הערעור ראוי להעמיד את העירבון על סכום נמוך. אולם נוכח המסקנה כי אין מקום להורות על הפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון, ומשהמערערת לא הוכיחה חוסר יכולת כספית, אין בכך כדי להצדיק סטיה מסכומי העירבון הנקבעים בבית משפט זה בהליכים שהיקפם ועניינם דומה. אוסיף כי נוכח הבקשה שהיתה תלויה ועומדת לעניין העירבון אין כל מקום להורות על דחיית ההליך מחמת אי הפקדת עירבון, כבקשתו של המשיב 2.

בנסיבות העניין ולאחר עיון בכל החומר שבתיק ומתן משקל לכל השיקולים הרלבנטיים, יועמד העירבון על סך של 30,000 ש"ח.

עירבון בשיעור האמור יופקד בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. בהעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחיה.