ע"א 7440/18 פרדו ניסים נ. הנאמן לנכסי החייב, עו"ד גיורא רובננקו

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע של מספר החלטות שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בימים 20.3.2018, 10.7.2018 ו-11.8.2018 ( פש"ר 7599-11-12, השופטת י' רוטנברג ) עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש עליהן. בהחלטות אלה הורה בית המשפט המחוזי על ביטולו של הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש.

רקע והליכים קודמים

2.

מקורו של ההליך הוא בבקשה שהגיש המבקש להכרזה עליו כפושט רגל. ביום 25.12.2012 נתן בית המשפט המחוזי צו כינוס ביחס לנכסי המבקש, וכן צו תשלומים המשית עליו תשלום חודשי בסך 500 שקלים לחודש. המשיב 1 מונה כנאמן לנכסי המבקש (להלן: הנאמן ). בסך הכול הוגשו כנגד המבקש 14 תביעות חוב על סך של כ-7 מיליון שקלים, ומתוכן אישר הנאמן תביעות חוב בסך של כ-800 אלף שקלים. עוד יצוין כבר עתה כי המבקש לא היה מיוצג לאורך ההליך בבית המשפט המחוזי.

3.

במהלך השנים שחלפו עד כה התנהלו בבית המשפט המחוזי התדיינויות רבות בעניינו של המבקש, ובכלל זה שונה מעת לעת גובה החיוב החודשי שהושת עליו בצו התשלומים. בעיקרו של דבר, כבר בשלב מוקדם של ההליך טען הנאמן כי המבקש צבר חוב פיגורים וכי הוא אינו מגיש דו"חות חודשיים כנדרש. בחודש ינואר 2014 הוגשה בקשה מטעם הנאמן לביטולו של הליך פשיטת הרגל בגין טענות אלה, ובהמשך לכך נתן בית המשפט המחוזי למבקש אורכות להשלים את חובותיו וכן לספק הסברים למחדליו. גם במהלך השנים 2016-2015 ניתנו בבית המשפט המחוזי מספר החלטות המעניקות למבקש אורכות נוספות, לפנים משורת הדין, לעמידה בצו התשלומים ולהסרת מחדלים, תוך אזהרות חוזרות ונשנות כי ככל שהמבקש לא יפעל בהתאם – יבוטל הליך פשיטת הרגל. ברקע הדברים עמדו נסיבותיו המשפחתיות הקשות של המבקש, בריאותיות ואחרות שאין זה המקום לפרטן.

4.

בחודש יולי 2017 הגיש הנאמן תסקיר מעדכן ובו הציע כי הליך פשיטת הרגל יבוטל בתוך 45 ימים, אם לא יפעל המבקש להסרת מחדליו. בתסקיר צוין, בין היתר, כי חוב הפיגורים של המבקש עומד על כ-17,000 שקלים. במקביל, המבקש הגיש בקשה לקביעת דיון בבקשה שהגיש למתן הפטר.

5.

ביום 20.3.2018 דן בית המשפט המחוזי בשתי הבקשות. בית המשפט המחוזי ציין כי למבקש ניתנו הזדמנויות רבות לתקן את מחדליו, אולם הוא לא עשה כן, כך שנראה כי הוא "אינו מפרש נכונה ארכות חסד" שניתנו לו על רקע נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש אינו עובד החל משנת 2013, וכי נוכח חלוף הזמן לא ניתן לקבל את הטענה כי אינו מוצא עבודה. נוסף על כך ציין בית המשפט המחוזי את החוב הכבד שצבר המבקש, את הקושי הכרוך בכך שאינו מגיש דו"חות כנדרש, וכן את העובדה שצבר חוב פיגורים בסכומים ניכרים. בהתחשב בכל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך. בצד זאת, ועל מנת שלא "לנעול את הדלת סופית" בפני המבקש, הורה בית המשפט המחוזי כי החלטתו זו תיכנס לתוקף בתוך 30 ימים, אלא אם עד מועד זה יסדיר המבקש את מלוא מחדליו. בית המשפט המחוזי הדגיש כי מדובר "בארכת חסד".

6.

ביום 16.4.2018 הגיש המבקש הודעה ובה הודיע כי תיקן את מחדליו, ובין היתר ציין כי הפקיד סכום על סך 1,200 שקלים בקופת הכינוס, בטענה כי זהו גובה חוב הפיגורים העדכני על פי החלטות קודמות של בית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקש טען כי התשלום החודשי הופחת כבר בשנת 2016 לסך של 200 שקלים, שעליו היה אמור להוסיף מדי חודש בחודשו 400 שקלים נוספים נזקפים לטובת חוב הפיגורים. לעומת זאת, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר ) טענו כי יש לחשב את חוב הפיגורים של המבקש על בסיס חיוב חודשי של 600 שקלים. בתגובה מסר הנאמן כי חוב הפיגורים של המבקש עומד על 13,600 שקלים, כך שלא נפרע במלואו, וכן כי המבקש לא נתן מענה לשאלה של אי-מימוש פוטנציאל השתכרותו.

7.

ביום 10.7.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי הוא אינו מקבל את טענות החייב לעניין גובהו של חוב הפיגורים, אשר אינן תואמות את ההחלטות שניתנו בעניינו. לנוכח האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי אם ברצונו של המבקש להישאר בהליך עליו לסלק את מלוא חוב הפיגורים ולהשתלב במעגל העבודה בתוך 30 ימים. עוד נקבע כי ככל שהמבקש לא יודיע על כך עד ליום 11.8.2018 תיכנס ההחלטה על ביטולו של הליך פשיטת הרגל לתוקף.

8.

ביום 7.8.2018 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.7.2018, ובהקשר זה ביקש לקבוע כי אין לו חוב פיגורים שכן הנאמן והכנ"ר שוגים בחישוב הסכומים שבקופת הכינוס. ביום 15.8.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקבעו כי הטענות לעניין חוב הפיגורים נבחנו בהחלטה הקודמת, וכי בהיעדר שינוי נסיבות אין הצדקה לשינויה של זו.

טענות הצדדים

9.

המבקש הגיש ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי, זו הפעם באמצעות עורך דין. בעיקרו של דבר, חוזר המבקש בערעורו על הטענה כי חלה טעות בחישוב של חוב הפיגורים שלו. בערעור מודגשת גם העובדה שהמבקש לא היה מיוצג בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי, מה שהוביל, כך נטען, לאי יכולתו לעמוד על זכויותיו. כמו כן, מובאות בערעור בהרחבה טענות הנוגעות לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המבקש, לרבות הידרדרות נוספת במצב בריאותו. על רקע כל האמור, מבוקש בערעור להותיר את הליך פשיטת הרגל על כנו.

10.

בבקשה לעיכוב ביצוע טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, בשל כך שאם לא ייעשה כן הכספים המצויים בקופת הכינוס יפוזרו בין נושיו , ולא ניתן יהיה להשיבם לקופה. לעומת זאת, כך נטען, לא ברור מה יהיה הנזק שייגרם לנאמן או לנושים אם יעוכב ביצוע פסק הדין, בהתחשב בכך שהליך פשיטת הרגל נמשך ממילא כבר למעלה מחמש שנים. נוסף על כך, המבקש טוען כי סיכויי הערעור שהגיש הם גבוהים. המבקש מדגיש בהקשר זה את העובדה שמחדליו בהליך נבעו באופן ישיר מנסיבות חייו הקשות, נסיבות שבהן בית המשפט המחוזי עצמו התחשב פעמים רבות. לשיטתו, לאחר תקופה ארוכה זו אין מקום לבטל את ההליך בשל מה שהגדיר כ"טעות חישובית" בלבד.

11.

הנאמן מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע. לטענתו, המבקש פועל בחוסר תום לב ומסתיר עובדות רלוונטיות ומהותיות להליך. בהקשר זה מציין הנאמן כי המבקש לא שילם את הסכום החודשי שהושת עליו בצו התשלומים החל מחודש מאי 2018 ועד היום, וכן כי הוא לא ממצה את פוטנציאל השתכרותו כנדרש. באשר לסיכויי הערעור, טוען הנאמן כי אלה נמוכים בשים לב לכך שהמחלוקת בין הצדדים היא עובדתית ונסבה על גובהו של חוב הפיגורים בלבד. לבסוף, הנאמן טוען כי אם יינתן צו לעיכוב ביצוע, ייוותרו הנושים ללא הליך פעיל עד להכרעה בערעור, וזאת מבלי שהמבקש משלם תשלומים חודשיים.

12.

בתגובה שהוגשה מטעם הכנ"ר נטען כי סיכויי הערעור של המבקש אינם גבוהים, בשים לב לכך שהתנהגות החייב בהליכי פשיטת הרגל ומידת תום הלב המאפיינת את התנהגותו הם שיקולים שיש להתחשב בהם בקבלת החלטות בתחום זה. עוד הודגש כי לאורך כל ההליך המבקש צבר חוב פיגורים בגין אי עמידה בצו התשלומים, הגם שניתנו לו הזדמנויות רבות ושונות לסילוק החוב האמור. כמו כן, הודגש כי המבקש לא פעל למיצוי של פוטנציאל השתכרותו, בניגוד להחלטות בית המשפט המחוזי. אם כן, בעיקרו של דבר, עמדת הכנ"ר היא שבית המשפט המחוזי לא שגה כאשר הורה על ביטולו של הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש. כמו כן, הכנ"ר טוען כי ממילא השאלות המצויות במחלוקת עניינן כושר ההחזר של המבקש – היינו, שאלה שבעובדה. לבסוף, הכנ"ר

טוען כי מאחר שאף אם ערעורו של המבקש יתקבל יהיו הנושים זכאים בסופו של יום לכספים שבקופת הכינוס, אין בחלוקת הכספים המצויים בה בשלב זה כדי להסב נזק בלתי הפיך לחייב. כן צוין כי עיכוב ביצוע של פסק הדין ימנע מהנושים לקבל את הכספים שנצברו בעבורם, ובפרט לא יאפשר להם לפנות להליכי הוצאה לפועל לשם גביית יתר חובותיו של המבקש. לפיכך, הכנ"ר סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובת הנושים. בצד האמור, לנוכח נסיבות העניין הכנ"ר

ציין כי הוא משאיר לשיקול דעתו של בית המשפט את ההכרעה בשאלה של עיכוב הביצוע, בכפוף להפקדת החיוב החודשי אשר אף לטענת המבקש אינו שנוי במחלוקת, החל מחודש מאי 2018 ועד למועד הדיון בערעור.

דיון והכרעה

13.

לאחר ששקלתי את הדברים, ולא בלי התלבטות, מצאתי להיעתר לבקשה בכפוף להפקדה כספית שיבצע המבקש, כמפורט להלן.

14.

כידוע,

הכלל הוא כי בעצם הגשת ערעור אין כדי להצדיק עיכוב ביצוע, אשר יינתן רק על יסוד אמות המידה של סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 3831/14 סולימני נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (2.7.2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו , פסקה 13 (18.1.2017)). בענייננו, דומה כי אכן המבקש ניצב בפני משוכה לא מבוטלת בהליך הערעור, בשים לב להזדמנויות הרבות שניתנו לו בעבר לתקן את מחדליו. בצד זאת, דומה כי אין חולק – והדברים קיבלו ביטוי גם בהחלטותיו השונות של בית המשפט המחוזי – כי ברקעה של התנהלות המבקש, לפחות בחלקה, ניצבות נסיבותיו האישיות הקשות, מה גם שלא היה מיוצג בהליך שהתנהל. בשים לב לאמור, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה. לא ניתן אף להתעלם מהתפתחויות שחלו כנראה לאורך הדרך, ובהן ההידרדרות הנוספת שחלה לכאורה במצב בריאותו של המבקש, אשר עשויה להיות לה השלכה על סוגיית יציאתו לעבודה. מבלי להמעיט מהנזק שייגרם לנושים בשל עיכוב הביצוע, דומה כי נזק זה לא יהיה כבד בשים לב לפרק הזמן הארוך – למעלה מחמש שנים – שבו התנהל הליך פשיטת הרגל עד לביטולו (ראו: ע"א 6607/18 ביבס נ' עופר שפירא, עו"ד – המנהל המיוחד , פסקה 12 (25.10.2018)).

15.

בצד האמור, אין להשלים עם כך שהמבקש אינו מפקיד בעת הזו תשלומים חודשיים במועד, ומפר בכך את חובתו הבסיסית בהליך פשיטת הרגל. אכן, כפי שהובהר, סוגיית התשלומים החודשיים אינה מוסכמת על הצדדים והיא שהובילה למעשה למחלוקת לעניין גובה חוב הפיגורים של המבקש. יחד עם זאת, מטענותיו של המבקש עולה כי אין הוא חולק על כך שהוטל עליו, לכל הפחות, חיוב חודשי על סך 200 שקלים. בהתאם למידע שמסר הנאמן, המבקש לא שילם את התשלום החודשי החל מחודש מאי 2018 – היינו, שבעה חודשים. בהתחשב בכל האמור, מצאתי להורות כדלקמן: המבקש יעביר לקופת הכינוס סך של 1,400 שקלים עד ליום 30.11.2018. נוסף על כך, המבקש יפקיד עד למועד האמור בקופת בית המשפט ערבות בסך 2,000 שקלים נוספים לטובת קופת הכינוס, שימומשו ככל שיהיו מחדלים נוספים בהתנהלותו של המבקש בתקופה של עיכוב הביצוע. ההפקדה יכול שתהא במזומן, או באמצעות ערבות בנקאית או ערבות צד ג'. ככל שהמבקש לא יפעל בהתאם להוראות שלעיל, יפקע צו עיכוב הביצוע מאליו.

16.

סוף דבר: בכפוף לאמור בפסקה 15 לעיל, הבקשה מתקבלת. ההחלטה על ביטול הליכי פשיטת הרגל תעוכב עד להכרעה בערעור, ובהתאם, כספי קופת הכינוס לא יחולקו לנושי המבקש. אין צו להוצאות.