רע"א 3970/22 סרי ארז נ. קיבוץ אושה

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט שמואל מנדלבום ) מיום 1.6.2022 בת"א 57660-11-21, במסגרתה בוטל צו המניעה שניתן לטובת המבקשים, ואשר חייב את המשיבה 1 להימנע מלהקצות את אחד ממגרשי המגורים המיועדים להקצאה במסגרת ההרחבה הנוכחית של קיבוץ אושה. לצדה של הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

רקע והשתלשלות העניינים

1.

ביום 14.4.2011 קיבלה אסיפת האגודה השיתופית קיבוץ אושה (המשיבה 1. להלן: הקיבוץ ) החלטה לקלוט חברי קיבוץ חדשים מתוך מטרה להרחיב את מספר המשפחות המתגוררות בו. בתוך כך הוחלט כי לחברי הקיבוץ שיקלטו יוקצה מגרש מגורים בשטח הקיבוץ, וכי קליטתם של חברי קיבוץ חדשים תותנה במעבר של מבחני התאמה על פי החלטת הקיבוץ, ובאישורם של אלו הן על ידי ועדת קבלה מטעם הקיבוץ והן בהצבעה של אסיפת חברי הקיבוץ (להלן: התנאים לקבלה כחברי קיבוץ ).

2.

בהמשך לכך, המבקשים, ארז ויפית סרי (להלן: המבקשים ), הגישו מועמדות להיקלט כחברי קיבוץ. בתוך כך, המבקשים חתמו ביום 5.3.2021 על טופס הרשמה מוקדמת לקבלה לחברות בקיבוץ, במסגרתו הצהירו כי הם מודעים לתנאים לקבלה כחברי קיבוץ. ואולם, לאחר שנערכו למבקשים מבחני ההתאמה, וועדת הקבלה של הקיבוץ דנה בעניינם, הודיעה הנהלת הקיבוץ ביום 3.8.2021 למבקשים כי הוחלט על הפסקת תהליך קליטתם כחברי קיבוץ.

3.

בתגובה להודעה זו, ולאחר קיומו של סיג ושיח בין המבקשים לבין הנהלת הקיבוץ, הגישו המבקשים ביום 24.11.2021 תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד הקיבוץ, נגד רשות מקרקעי ישראל המחכירה לקיבוץ את אדמותיו (המשיבה 2. להלן: הרשות ), וכן נגד מועמדים אשר היו צפויים להיקלט כחברי קיבוץ בכפוף לאישורה של האסיפה הכללית של הקיבוץ (להלן: המועמדים הנוספים ). במסגרת התביעה התבקש בית המשפט, בין היתר, להורות על ביטול החלטת ועדת הקבלה של הקיבוץ להפסיק את הליך קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ.

4.

ארבעה ימים לאחר מכן, ביום 28.11.2021, הגישו המבקשים לבית המשפט קמא בקשה דחופה למתן סעדים זמניים במסגרתה התבקש בית המשפט להקפיא לאלתר את הליכי קליטתם של המועמדים הנוספים כחברי קיבוץ (להלן: הבקשה למתן צו מניעה זמני ). עוד באותו היום, החליט בית המשפט כי אין מקום להקפיא את הליכי הקליטה באופן מלא, אך מצא לנכון ליתן צו ארעי במעמד צד אחד המורה למשיבה ולרשות להימנע מלהקצות מגרש אחד מתוך סך המגרשים המיועדים להקצאה במסגרת הליך ההרחבה הנוכחי של הקיבוץ (להלן: צו המניעה מיום 28.11.2021 ), וזאת על מנת שלא לסכל את התביעה שהוגשה על ידי המבקשים בטרם זו תידון לגופה.

5.

בהמשך, ביום 14.12.2021 התקיים דיון לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן צו מניעה זמני. במסגרת הדיון, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה יתקיים דיון מחודש בעניינם של המבקשים לפני ועדת הקבלה של הקיבוץ, כאשר למבקשים תינתן האפשרות להופיע בפני הועדה ולהעלות את טענותיהם, אשר ישמעו על ידה בנפש חפצה. עוד הוסכם, בהתאם להצעת בית המשפט, כי ככל שלאחר הדיון המחודש הועדה תעמוד על החלטתה שלא להמשיך בהליכי הקליטה של המבקשים כחברי קיבוץ, יובא עניינם של המבקשים להכרעה לפני האסיפה הכללית של חברי הקיבוץ, כאשר הדיון לפני האסיפה ינוהל בהתאם להוראות תקנון המשיבה, ובכלל זאת למבקשים תינתן האפשרות להציג את עניינם לפני האסיפה, והאסיפה תכריע בעניין זה בהצבעה חשאית בקלפי (להלן: המתווה המוסכם ). לבסוף, בית המשפט נתן תוקף של החלטה למתווה המוסכם, וקבע כי צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד בתוקפו כל עוד עניינם של המבקשים ימשיך להתנהל לפני מוסדות המשיבה בהתאם למתווה. עוד קבע בית המשפט כי ככל שהאסיפה הכללית תדחה את מועמדותם של המבקשים להיקלט כחברי קיבוץ, צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד בתוקפו במשך 30 ימים נוספים, ולאחר מכן יפקע מאליו, ללא צורך במתן החלטה נוספת.

6.

ביום 17.1.2022, ולאחר שוועדת הקבלה דנה בשנית בעניינם של המבקשים, והחליטה שלא להמליץ על המשך הליך קליטתם כחברי קיבוץ, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט קמא לביטול המתווה המוסכם. במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי גורמים מטעם המשיבה עשו ככל שביכולתם על מנת להכשיל את יישומו של מתווה זה, פעלו בחוסר תום לב, ונמנעו מלשקול את טענות המבקשים בנפש חפצה. בנסיבות אלו, סברו המבקשים כי הלכה למעשה המתווה המוסכם סוכל ואין עוד אפשרות לקיימו. משכך, בית המשפט קמא התבקש לחדש את הדיון בעניינם של המבקשים, ולהאריך את תוקפו של צו המניעה מיום 28.11.2021 עד למתן החלטתו בדיון שיתקיים בעניינם (להלן: הבקשה לביטול המתווה המוסכם ).

7.

ביום 11.3.2022 דחה בית המשפט את הבקשה לביטול המתווה המוסכם. במסגרת החלטתו, בית המשפט עמד על כך שהמתווה המוסכם התקבל בהסכמת המבקשים, ומשכך נדרש טעם ממשי על מנת לבטלו בשלב זה, כאשר החלטת ועדת הקבלה שלא להמליץ על קבלת המבקשים כחברי קיבוץ, אינה בגדר סיבה מספקת לצורך כך. עוד הדגיש בית המשפט כי בהינתן הוראות תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), התשל"ג-1973 ותקנון הקיבוץ, הרי שמבלי שעניינם של המבקשים יובא לפני האסיפה הכללית של הקיבוץ, סיכוייה הלכאוריים של תביעת המבקשים נמוכים ביותר. עוד ציין בית המשפט כי הוא ער לחשש המבקשים לפיו הבאת עניינם לפני האסיפה היא בגדר "משחק מכור", ואולם מסיבה זו נקבע כי למבקשים יתאפשר לטעון לפני האסיפה, וכי ממילא בסמכות בית המשפט יהיה לבחון את כל ההיבטים הנוגעים להחלטה שתתקבל על ידי האסיפה. בהמשך לכך, ביום 29.3.2022, בית המשפט קמא נתן תוקף להסכמות הצדדים בדבר האופן בו יערך הדיון וההצבעה בעניינם של המבקשים לפני חברי האסיפה של הקיבוץ (להלן: ההסכמות לעניין הדיון וההצבעה ).

8.

לאחר מכן, ביום 6.4.2022 התקיים הדיון בעניינם של המבקשים לפני חברי האסיפה של הקיבוץ. בדיון נכחו כ-100 חברי אסיפה, ובהתאם למתווה המוסכם ולהסכמות לעניין הדיון וההצבעה, למבקשים ניתנה ההזדמנות להציג את עצמם ואת טענותיהם לפני חברי האסיפה. בהמשך, בימים 10-12.4.2022 נערכה ההצבעה של חברי האסיפה בעניין קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ, כאשר 182 חברי אסיפה התנגדו לקליטת המבקשים, ו-17 חברי אסיפה תמכו בכך.

9.

בתגובה לתוצאות ההצבעה, ביום 24.4.2022 הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט קמא לביטול החלטת האסיפה ולהארכת תוקפו של צו המניעה מיום 28.11.2021 עד למתן החלטת אחרת על ידי בית המשפט (להלן: הבקשה להארכת תוקף צו המניעה ). במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי החלטת האסיפה לדחות את מועמדתם היא תוצר של מהלך מכוון מצד גורמים בקיבוץ, אשר ביקשו להכשיל את מועמדותם של המבקשים. לגישת המבקשים, אותם הגורמים ניהלו מסע הכפשות נגדם, הסתירו מידע רלוונטי מחברי הקיבוץ והפעילו עליהם לחץ להתנגד למועמדות המבקשים, באופן אשר שלל מהם את האפשרות להצביע בלב פתוח ובנפש חפצה. בהקשר זה המבקשים הצביעו על המאמצים אשר נעשו, לשיטתם, על ידי אותם הגורמים הן עובר למועד הדיון באסיפה בעניינם של המבקשים והן במהלך הדיון עצמו, על מנת להביא לכך שמועמדותם של המבקשים תדחה. עוד הדגישו המבקשים כי גם באופן עריכת ההצבעה נפלו כשלים אשר פגעו ביכולתם של חברי הקיבוץ להצביע באופן חשאי בהתאם להעדפתם הכנה והאמתית. בנוסף, המבקשים טענו כי ברשותם חוות דעת מקצועית הנוגעת לאפשרות לקיים הצבעה הוגנת בנסיבות שנוצרו במקרה דנן, וזו תוגש לבית המשפט בכפוף לאישורו.

10.

ביום 4.5.2022 הגיש הקיבוץ את תגובתו לבקשה להארכת תוקף צו המניעה. במסגרת התגובה עמד הקיבוץ על כך שההליך לפני האסיפה התקיים בהתאם למתווה המוסכם ועל פי ההסכמות לעניין הדיון וההצבעה, הוראות בית המשפט ותקנון הקיבוץ, ומשכך דינה של בקשת המבקשים לביטול החלטת האסיפה להידחות. עוד הודגש בתגובה כי לאחר שאסיפת חברי הקיבוץ החליטה ברוב מכריע לדחות את מועמדות המבקשים לקליטה כחברי קיבוץ, סיכוי התביעה של המבקשים היא אפסית. בנוסף, בתגובה נטען כי מבחינת מאזן הנוחות, השארת צו המניעה מיום 28.11.2021 בתוקפו תביא לפגיעה בניסיון הקיבוץ להרחיב את מספר חבריו, וכן תגרום לקיבוץ נזק כספי בגובה של כחצי מיליון ש"ח בדמות אובדן החזר השקעה שהקיבוץ הוציא לשם פיתוח המגרש. עוד הוסיף הקיבוץ כי בהינתן התכנון להכשיר מגרשים נוספים לקליטת חברי קיבוץ חדשים בסבב ההרחבה הבא של הקיבוץ, הרי שהנזק הצפוי למבקשים אם יבוטל צו המניעה הוא אך נזק כספי בר פיצוי, הנעוץ בכך שיתכן כי המגרשים בסבב ההרחבה העתידי יוצעו בתנאים כלכליים פחות נוחים.

11.

ביום 1.6.2022 דחה בית המשפט קמא את הבקשה להארכת תוקף צו המניעה. בתוך כך, בית המשפט ציין כי בהתאם להלכה הפסוקה רק במקרים חריגים וקיצוניים יתערב בית המשפט בהחלטות אגודת שיתופית הנוגעות לקבלת חברים חדשים לשירותיה. עוד הדגיש בית המשפט כי תוצאות ההצבעה שנערכה באסיפה מלמדות על התנגדות רחבה של חברי הקיבוץ לקליטת המבקשים לחברות בו, וכי בהינתן תוצאות חד משמעיות אלו, המבקשים עומדים בפני משוכה עובדתית ומשפטית לא פשוטה לשכנע כי תוצאות ההצבעה הן תוצר של הפעלת לחץ פסול, וזאת בפרט כאשר על פני הדברים נראה כי ניתנה למבקשים הזדמנות נאותה לשטוח את טענותיהם לפני חברי הקיבוץ. לאור האמור, בית המשפט קבע כי סיכויי התביעה של המבקשים הם נמוכים. בנוסף, בית המשפט פסק כי המבקשים לא הוכיחו שמאזן הנוחות נוטה לטובתם. בהקשר זה בית המשפט ציין כי ניתן להבטיח למבקשים כבר עתה שריון מגרש בהרחבה העתידית של הקיבוץ, וככל שהמבקשים ידרשו לשלם סכום כספי גבוה יותר בעבור המגרש בהרחבה העתידית, הרי שמדובר בנזק כספי וניתן יהיה לפצותם בגינו. מנגד, בית המשפט עמד על כך שהארכת תוקף צו המניעה מונעת מהקיבוץ לקבל החזר על הוצאות תשתית שהשקיע לצורך פיתוח המגרש בגובה של כחצי מיליון ש"ח. אי לכך, בית המשפט הורה על ביטולו של צו המניעה מיום 28.11.2021, והחלפתו בצו אשר יחייב את הקיבוץ לשריין את אחד מהמגרשים בהרחבה הבאה של הקיבוץ לטובת המבקשים.

טענות המבקשים

12.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט קמא כאשר הורה על ביטולו של צו המניעה מיום 28.11.2021. בתוך כך, המבקשים גורסים כי סיכויי תביעתם גבוהים, ובית המשפט קמא שגה כאשר לא קיים דיון לגופן של טענות המבקשים, ולא אפשר להם לחקור את המצהירה מטעם הקיבוץ ולעמת אותה עם ראיותיהם. עוד טוענים המבקשים כי בית המשפט קמא התעלם מהתנהלות הקיבוץ בשלב שקדם להצבעה באסיפה הכללית, ובכלל זאת מהתנהלות ועדת הקבלה, ומהניסיונות של גורמים בקיבוץ להכפיש את שמם של המבקשים באוזני חברי הקיבוץ. בנוסף, לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט קמא התקבלה מבלי שניתנה להם האפשרות להציג חוות דעת מקצועית בדבר היכולת לקיים הצבעה הוגנת במצב הדברים שנוצר לאור התנהלות הקיבוץ. כמו כן, המבקשים משיגים על קביעתו של בית המשפט קמא לפיה מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. באשר לכך המבקשים מדגישים כי אין כל צפי לשיווקם של מגרשים נוספים בקיבוץ בעתיד הנראה לעין, ולכן אם הם יזכו בתביעתם, הם יאלצו להמתין שנים ארוכות עד לקליטתם בקיבוץ, וילדיהם כבר לא יזכו להתבגר בקיבוץ. יתרה מזאת, המבקשים גורסים כי בהינתן התנאים המיטיבים במסגרתם מוקצים המגרשים בסבב ההרחבה הנוכחי, הרי שהקצאתו של מגרש למבקשים אך בסבב ההרחבה הבא, בו ייתכן כי לא יחולו תנאים מיטיבים אלו, צפויה לגרום להם לנזק ממוני בגובה של 700,000 ש"ח. זאת בזמן שלתפיסת המבקשים, נזקיו של הקיבוץ כלל לא הוכחו, והמבקשים ממילא מוכנים לשלם לקיבוץ כבר עתה סכום של 230,000 ש"ח לכיסוי נזקיו הנטענים.

למען שלמות התמונה יצוין כי במסגרת החלטתו בית המשפט דחה בקשה נוספת של המבקשים להרחבת צו המניעה מיום 28.11.2021, כך שצו זה יחייב את הקיבוץ לאפשר לבנם של המבקשים להמשיך להתחנך במערכת הגנים בקיבוץ. ואולם, בבקשת רשות הערעור שהוגשה המבקשים לא טענו נגד חלק זה בחלטה, ומשכך לא ראיתי מקום להרחיב ביחס אליו.

דיון והכרעה

13.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובות.

14.

הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, לאור יכולתה להתרשם באופן ישיר מהצדדים. משכך התערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת הנתון לערכאה הדיונית בעניין זה שמורה למקרים חריגים בלבד (רע"א 2916/18 בנק הפועלים נ' חנאי , פסקה 9 (25.6.2018); רע"א 4152/21 חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ , פסקה 10 (1.7.2021)). לא מצאתי כי המקרה שלפניי נופל לגדר החריג.

15.

כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: ( א ) סיכויי התביעה להתקבל הם גבוהים; ( ב ) מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני. בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, לפיו ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה (ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז , פסקה 12 (13.4.2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו , פסקה 13 (18.1.2017)). שיקולים נוספים שיש לבחון הם שיקולי יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של מבקש הסעד הזמני (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות ); רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פסקה 10 (28.6.2010); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר , פסקה 24 (28.12.2015); רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין , פסקה 11 (7.2.2022)). יוער כי הוראת תקנה 95 לתקסד"א החדשות לא הביאה לשינוי מהותי בהיבט זה מההסדר הישן שהיה קבוע בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כפי שפורש בפסיקה, ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 409, 418-413 (2021)). לבחינתם של תנאים אלו אפנה כעת.

16.

ראשית , ביחס לסיכויי התביעה, כאמור, בדיון שהתקיים לפני בית המשפט קמא בבקשה למתן צו מניעה זמני, הגיעו הצדדים להסכמות בדבר מתווה מוסכם לבחינת קליטתם של המבקשים כחברי קיבוץ. בהתאם לאותו המתווה, מועמדותם של המבקשים נבחנה פעם נוספת על ידי ועדת הקבלה. משוועדת הקבלה החליטה בפעם השנייה שלא להמליץ על קליטתם של המבקשים, עניינם הועבר, לפי המתווה, להכרעה של האסיפה הכללית. במסגרת זאת, למבקשים ניתנה ההזדמנות, כפי שהוסכם, להציג את עצמם לפני חברי האסיפה ולשטוח את טענותיהם. בנסיבות אלו, ובהינתן התוצאות החד משמעיות של ההצבעה – הצבעה אשר כאמור מלכתחילה נערכה על פי המתווה המוסכם ועל פניו התנהלה בהתאם להסכמות לעניין הדיון וההצבעה – לא ראיתי בסיס להתערב בהתרשמותו של בית המשפט קמא לפיה המשוכה בה המבקשים נדרשים לעמוד על מנת להביא לבטלות החלטת האסיפה היא גבוהה, וכי ספק אם יש בטענותיהם כדי לעשות כן. אזכיר בהקשר זה כי בית המשפט קמא ליווה בהחלטותיו את תהליך בחינת מועמדותם של המבקשים, ולפיכך יש ליחס להתרשמותו ביחס לסיכויי התביעה משקל נכבד במיוחד. ויודגש, אין זה ראוי בשלב זה לטעת מסמרות בעניין זה, בוודאי לא על ידי ערכאת הערעור.

17.

שנית , בכל הנוגע למאזן הנוחות, משקבע בית המשפט קמא כי סיכויי התביעה של המבקשים נמוכים, אזי בהתאם למקבילית הכוחות הנזכרת מעלה, מוטל היה על המבקשים הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם. לא התרשמתי כי המבקשים עמדו בנטל זה. המבקשים טענו בהקשר זה לשני נזקים מרכזיים אשר צפויים להיגרם להם ככל שתביעתם תתקבל וצו המניעה מיום 28.11.2021 יוחלף בצו מניעה אשר יחול על מגרש בסבב ההרחבה העתידי של הקיבוץ. הראשון , הוא עיכוב של מספר שנים במועד בו הם יוכלו לעבור להתגורר בקיבוץ עקב חוסר הוודאות באשר למועד יציאתו לפועל של סבב ההרחבה העתידי; השני , הוא נזק כספי אשר יגרם להם אם המגרשים בסבב ההרחבה העתידי יוקצו בתנאים פחות מיטיבים מבחינה כלכלית מהמגרשים המוצעים בסבב ההרחבה הנוכחי. יחד עם זאת, בעוד שנזקים אלו להם טוענים המבקשים הם נזקים עתידיים, אשר כלל לא ברור בשלב זה אם אכן יתממשו, הרי שהנזקים הצפויים להיגרם לקיבוץ אם צו המניעה מיום 28.11.2021 יעמוד על כנו הם קונקרטיים ומיידיים. כך, השארתו של מגרש שלם ריק לכל אורך תקופת ניהול ההליך, תפגע ביכולתו של הקיבוץ לממש את התכלית העומדת ביסוד הקצאת הקרקעות והיא הגדלת מספר המשפחות המתגוררת בו. בנוסף, במהלך תקופת ניהול ההליך הקיבוץ לא יזכה לקבל החזר מלא על ההשקעות שהוציא לצורך פיתוח המגרש בסכום של כחצי מיליון ש"ח, וזאת אף אם המבקשים ישפו אותו כבר כעת בכמחצית מסכום ההשקעה הנטענת, כפי שמוצע על ידם (הצעה שלא ברור אם ניתן ליישמה מבלי ליצור מורכבות נוספת ביחסי הצדדים). משאלו הם פני הדברים, סבורני כי צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, בוודאי לא בעוצמה כזו המאזנת את הערכת בית המשפט קמא ביחס לסיכויי התביעה.

18.

לאור האמור, ובשים לב לשיקול הדעת הרחב המוקנה לערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט קמא לבטל את צו המניעה מיום 28.11.2021 מגלה עילה להתערבות.

19.

סוף דבר : בקשת רשות הערעור נדחית איפוא, וממילא נדחית בקשת עיכוב הביצוע שהוגשה בצידה. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות.