רע"א 2916/18 בנק הפועלים בע"מ נ. יצחק חנאי

(החלטה מיום 23.1.2011 בתיק פש"ר 8264/08). בשנת 2015, הואיל והתמורה הנ"ל לא הספיקה לפירעון ההלוואה, החל הבנק גם במימוש הנכס בראשון לציון (תיק הוצל"פ 514204-03-15). בעקבות זאת, הגיש המשיב תביעה נגד הבנק בטענה כי הפר את חובות האמון, הנאמנות והזהירות שהוא חב כלפיו (להלן: "התביעה נגד הבנק" ). זאת הואיל והבנק חתם על הסכם הפשרה עם הנאמן מבלי לעמוד על זכויותיו של המשיב. במקביל, פנה המשיב לבית המשפט של פשיטת רגל לביטול הסכם הפשרה (להלן: "הבקשה לביטול הסכם הפשרה" ). במסגרת בקשה זו של המשיב, טען הבנק בפני בית המשפט של פשיטת רגל כי אמנם אין מקום לבטל את הסכם הפשרה, אך הוא זכאי לסכומים נוספים לנוכח חלוף הזמן ושינוי הנסיבות. תביעה זו תלויה ועומדת.

3.

בד בבד עם הגשת התביעה נגד הבנק והבקשה לביטול הסכם הפשרה, הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא הרשומה על הנכס בראשון לציון וזאת עד להכרעה בבקשה לביטול הסכם הפשרה. ביום 6.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה וניתן צו מניעה זמני. בנוסף, בית המשפט המחוזי נעתר לטענת הבנק, לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים בתביעה נגד הבנק בשל הבקשה התלויה ועומדת בבית המשפט של פשיטת הרגל לביטול הסכם הפשרה, והורה על עיכוב ההליכים עד להכרעה בבקשה זו (להלן: "ההחלטה הראשונה" ).

4.

על ההחלטה לעיכוב ההליכים למימוש המשכנתא הרשומה על הנכס בראשון לציון הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"א 2815/16) (להלן: "הבר"ע הראשונה" ). ביום 7.7.2016 הורה השופט נעם סולברג על ביטולה של החלטת בית משפט קמא והחזרת הדיון בבקשה כדי שיוכרעו שתי סוגיות שלא התבררו בהחלטה הראשונה: ( א ) תחולת דיני הערבות במקרה דנן; ( ב ) משמעותן של תניות אי-התלות שבשטרי המשכנתאות השונים (פסקאות 17-16 לבר"ע הראשונה). לפיכך, נקבע כי "החלטת בית המשפט המחוזי תיוותר על כנה באופן ארעי, עד לקבלת החלטה חדשה על בסיס האמור לעיל" (פסקה 18 לבר"ע הראשונה).

החלטת בית המשפט המחוזי

5.

ביום 6.3.2018, שנתיים לאחר מתן צו המניעה הזמני, שב בית משפט קמא לדון בבקשה תוך התמקדות בשתי הסוגיות שתחם בית משפט זה בבר"ע הראשונה. באשר לתחולת דיני הערבות, נקבע כי אכן חלים דיני הערבות וכי "אם תתקבל תביעת החוב שהגיש [המשיב] אפילו בחלקה, הוא יהיה זכאי לסכומים לא-מבוטלים מהקופה של פשיטת הרגל. ייתכן שהללו יאפסו את הסכומים שלהם יטען הנאמן, אם יטען, בהסתמך על הוראת סעיף 9 לחוק הערבות" (עמ' 5 להחלטה). באשר למשמעותן של תניות אי-התלות שבשטרי המשכנתאות, נקבע כי במצב של ריבוי בטוחות זכות הבחירה לגבי סדר מימוש השעבודים נתונה לנושה אלא הם הוא "אדיש" לשאלה איזה מהנכסים לממש. זאת נקבע הן בהסתמך על פסיקת בית משפט זה (ע"א 64/09 אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (7.4.2011)) והן בהסתמך על עקרון תום הלב המחייב את בעל זכות המשכנתא. על כן, שוכנע בית משפט ק מא, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומן של עילות התביעה הנטענות או חלק מהן בתביעה נגד הבנק. בסופו של דבר, נקבע כי צו המניעה הזמני יוותר על כנו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

תמצית בקשת רשות הערעור

6.

הבנק טען כי בית משפט קמא שגה ביישום תחולת דיני הערבות על המקרה דנן והשפעתם על סיכויי התביעה והסעד הזמני המבוקש. בטענה זו התבסס על שני אדנים: הראשון, היעדר המעמד והזכות של התובע לתקוף את הסכם הפשרה בין הבנק לבין הנאמן; השני, היעדר תוחלת ותכלית בניהול התביעה, שכן למשיב לא נגרם כל נזק ומצבו לא ישתפר גם אם יבוטל הסכם הפשרה ותוכח רשלנות הבנק הנטענת. עוד נטען כי שגה בית משפט קמא ביישום הוראות ההסכמים בדבר אי תלות בין הבטוחה על הנכס בראשון לציון לבין הבטוחה על הנכסים בחולון. לגישת הבנק, אפילו אם טעה בשיקול דעתו כשהתפשר (ובאופן שהתפשר) על הנכסים בחולון (טענה שהוא כופר בה), למורת רוחו של המשיב, אין בכך כדי לפגוע בבטוחה של הנכס בראשון לציון או לעכב את מימושה. ודוק, השאלה אם הבנק היה יכול להגיע להסכם פשרה טוב יותר עם הנאמן אינה רלוונטית לזכותו הבלתי מסויגת להיפרע מהבטוחה הנוספת שעה שהוא נתקל בקשיים במימוש הבטוחה הראשונה. מכל מקום, גם אם קיימת מחלוקת בין הבנק לבין המשיב באשר למימוש הנכסים בחולון, לא היה בכך כדי לפגוע בזכותו החוזית של הבנק לממש את הנכס בראשון לציון. לבסוף, טען הבנק כי שגה בית משפט קמא משלא בחן מחדש את מאזן הנוחות בין הצדדים. שכן, מאז ההחלטה הראשונה של בית משפט קמא השתנה מצבו הכלכלי של המשיב לרעה.

7.

המשיב סבור כי אין להתערב בהחלטת בית משפט קמא. במישור הדיוני טען לשניים: ראשית, בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים שיקול הדעת של הערכאה הדיונית הוא רחב בעוד היקף ההתערבות של ערכאת הערעור הוא מצומצם; ושנית, נטען כי הבנק מנסה להרחיב את היקף הבר"ע הראשונה שתחמה את הדיון בבית משפט קמא לשתי סוגיות בלבד. גם לגופו של עניין, סבור המשיב כי יש לדחות מכל וכל את טענותיו של הבנק באשר לקביעות בית משפט קמא.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

9.

ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית בעניין סעדים זמניים, אלא במקרים חריגים בלבד. מדובר בעניין שלגביו מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, וזאת לאור האפשרות להתרשמות ישירה ובלתי אמצעית עם הצדדים, טענותיהם וראיותיהם הנדרשות לשלב הביניים (רע"א 8235/08 אנג'ל נ' שלמה א. אנג'ל בע"מ , פסקה 4 (16.4.2009); רע"א 6830/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 22 (12.1.2016)). סבורני כי המקרה דנן אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים. בית משפט קמא, לאחר ששמע את טענות הצדדים והתרשם מהראיות שהובאו בפניו, ובשים לב לסוגיות שנדרש אליהן לפי החלטת הבר"ע הראשונה, מצא לנכון להותיר את צו המניעה הזמני על כנו. בית משפט קמא קבע כי "אם יזכה [המשיב] בהליך בבית המשפט של פשיטת הרגל או שתתקבל בקשת הבנק להגדיל את הסכום שיקבל מהנכסים בחולון, יש אף סיכוי שחובו של [המשיב] לבנק ייפרע במלואו והבנק לא יזדקק למימוש המשכנתה נושא תיק זה. אף אם לא יבטל בית המשפט של פשיטת הרגל את הסכם הפשרה ולא ייעתר לבקשת הבנק להגדיל את הסכום שיקבל מהנכסים בחולון, דומה לכאורה כי עילות התביעה של רשלנות ושל הפרת חובות האמון והנאמנות, משקלן כבד" (עמ' 7). לאחר שבחנתי את טיעוני הבנק, לא ראיתי כי נפל פגם המצדיק ההתערבות בהחלטה זו – כך במיוחד מקום בו הבנק עצמו איננו רואה בהסכם הפשרה סוף פסוק באשר למימוש הנכסים בחולון ומיצוי פירעון חובו של המשיב, הואיל וגם הוא טוען נגד הסכומים שקיבל במסגרת הסכם הפשרה.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

11.

באשר להוצאות המשפט, המשיב בחר להאריך את היקף תגובתו ב-3 עמודים, וזאת בניגוד להחלטתי מיום 2.5.2018. בד בבד, הבנק הקטין את גודל הכתב ודחס את מילותיו בכתב התגובה. במצב דברים בו שני הצדדים בחרו ליישם באופן חלקי את ההוראות בדבר היקף התגובות, אין צו להוצאות.