רע"א 6595-22 רע"א 6595-22

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא, כב' השופט חגי ברנר) מיום 19.6.2022 בפר"ק 55200-01-17, במסגרתה התקבלה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על כל פעולה לקידום או מימוש עסקאות בין המבקשת לבין המשיבה 3 בקשר לפרויקט בנייה בעיר יהוד.

רקע והשתלשלות העניינים

1.הרקע הרלוונטי לעניין שלפניי פורט בהרחבה בהחלטתו של בית משפט קמא, ולהלן יובאו אך עיקרי הדברים הנדרשים לעניין: חברת גמול יהוד בע"מ (המשיבה 3. להלן: גמול יהוד) היא חברה פרטית אשר מחזיקה בזכויות חכירה לדורות במקרקעין המשתרע על פני כ-25.3 דונם בעיר יהוד, בהתאם להסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל (להלן: המקרקעין). גמול יהוד היא חברת בת של גמול נדל"ן למגורים בע"מ (המשיבה 2. להלן: גמול נדל"ן), גם היא חברה פרטית. האחרונה היא חברת בת של גמול חברה להשקעות בע"מ (להלן: גמול השקעות), חברה ציבורית המתמחה בנדל"ן מניב בארץ ובעולם (שלוש החברות יכונו יחדיו להלן: קבוצת גמול).

2.ביום 6.11.2012 נכרת הסכם תמורות בין י.ר. אחים עזרא חברה לבניין בע"מ (המבקשת. להלן: אחים עזרא), חברה העוסקת בייזום נדל"ן ובבנייה ברחבי הארץ, לבין גמול יהוד, שעניינו הקמה של בנייני מגורים, מסחר ומשרדים (להלן: הפרויקט). לפי הסכם זה, אחים עזרא תשלם לגמול יהוד 23% מהתמורות שיתקבלו ממכירת הדירות, וכן 25% מהתמורות שיתקבלו בגין שטחי מסחר ופרסום, בהפחתת סך של 12 מיליון ש"ח. בתמורה לכך, סוכם שגמול יהוד תמכור 77% מזכויותיה ביתרת המקרקעין (כהגדרתם בהסכם) ואת מלוא זכויותיה בשטחי הבנייה (כהגדרתם בהסכם), בהפחתות מסוימות (להלן: הסכם התמורות).

3.במהלך שנת 2013 נקלעה גמול השקעות (שגמול נדל"ן היא חברת בת שלה, וגמול יהוד היא חברה נכדה שלה) לקשיים כלכליים אשר הובילו אותה להגיע להסדר נושים עם מחזיקי אגרות החוב שלה (להלן: מחזיקי האג"ח) בחודש מרץ 2014. במסגרת זאת, בין היתר, שועבדו זכויותיה של גמול יהוד בשעבוד צף לטובת מחזיקי האג"ח וכן שועבדו זכויותיה לפי הסכם התמורות בשעבוד קבוע (כאשר ביחס לשעבוד אחרון זה, המדובר בשעבוד ביחס לתמורות המגיעות לגמול יהוד, ולא בשעבוד על המקרקעין; הסדר נושים זה אושר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 13.4.2014 בפר"ק 14144-02-13). למרות זאת, גמול השקעות המשיכה לסבול מקשיים כלכליים, כאשר החל משנת 2015 חלה הידרדרות משמעותית נוספת במצבה הכלכלי, אשר הגיעה לשיאה בשנת 2017. באותה עת, עיקר חובה של קבוצת גמול היה כלפי מחזיקי האג"ח (חוב זה נאמד בכ-81 מיליון ש"ח), ובעקבותיו ננקטו נגדה הליכי חדלות פירעון. בתוך כך, ביום 24.4.2017 מונה עו"ד פיני יניב (המשיב 1. להלן: עו"ד יניב) לבעל תפקיד בגמול השקעות, במטרה לשפר את מצבה. עם הזמן הורחבו סמכויותיו והן הוחלו גם ביחס לחברת הבת, גמול נדל"ן, ולחברה הנכדה, גמול יהוד. לאחר כ-8 חודשים, ביום 11.12.2017 אושר הסדר נושים בקבוצת גמול, ועו"ד יניב מונה לנאמן על ביצועו (להלן: הסדר הנושים משנת 2017 ו-הנאמן, בהתאמה). הסדר הנושים משנת 2017 התבסס בעיקרו על התמורות שאחים עזרא אמורה הייתה לשלם לגמול יהוד לפי הסכם התמורות. בין היתר, הסדר זה קבע כי קבוצת גמול תפעל למימוש הזכויות בפרויקט בדרך המיטיבה ביותר בעבורה ובעבור נושיה; כי התמורות אשר יתקבלו ממימוש הזכויות בפרויקט יחולקו כך שכל סכום עד לסך של 10 מיליון ש"ח הראשונים מתוך התמורות (בניכוי הוצאות) ישולם במלואו למחזיקי האג"ח, וכן כי האחרונים יקבלו 40% מיתרת התמורות העולה על סכום זה. עוד נקבע כי גמול יהוד תעדכן את הנאמן בכתב על דבר התקשרותה בהסכם כלשהו אשר מתייחס לאחד מנכסי ההסדר, וככל שהנאמן יסבור כי ההתקשרות עלולה לקפח את זכויותיהם של מחזיקי האג"ח, הוא יוכל לפעול לפי שיקול דעתו למניעתה.

4.עקב סכסוך שהתגלע בין גמול יהוד לבין אחים עזרא, במסגרתו הועלו טענות הדדיות להפרת הסכם התמורות, החלו הצדדים בחודש אוקטובר 2017 לנהל הליכי בוררות לפני כב' השופט (בדימ') אבי זמיר, בידיעתו ובהסכמתו של הנאמן. ביום 24.6.2019 נדחו התביעות ההדדיות. לאחר מכן, התעוררו מחלוקות נוספות בין הצדדים, והחל מחודש אפריל 2020 הם ניהלו הליך בוררות נוסף לפני כב' השופטת (בדימ') הילה גרסטל (להלן: הבוררת). גם הליך בוררות זה נוהל בידיעתו ובהסכמתו של הנאמן, שאף היה מודע לפסק בוררות חלקי שניתן ביום 1.2.2021, ובו נקבע שהסכם התמורות ימשיך להיות בתוקף. עם זאת, על אודות האירועים שהתרחשו לאחר מכן, כפי שיפורט להלן, הנאמן לא ידע.

5.ביום 5.7.2021 העבירה גמול יהוד, בהובלתו של בעל השליטה בקבוצת גמול, מר רענן אלוני (להלן: מר אלוני), וללא ידיעתו של הנאמן, את ניהול ענייניה אל מול אחים עזרא לידיו של עו"ד שלמה בן חיים (להלן: עו"ד בן חיים). לפי המתואר, מינוי זה נערך בהכוונתם של נושים חוץ-בנקאיים, אשר נטען כי למר אלוני או לקבוצת גמול היו חובות כלפיהם בסך של 10 מיליון ש"ח (להלן: הנושים החיצוניים), ועו"ד בן חיים תפקד כעושה דברם על מנת שיוכלו לפרוע את החוב כלפיהם. עוד באותו יום נערך הסכם בין גמול יהוד לבין עו"ד בן חיים אשר הסמיך את האחרון כמורשה חתימה, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של גמול יהוד (להלן: ההסכם מיום 5.7.2021). עם זאת, לפי הנטען, מר אלוני הבהיר לעו"ד בן חיים בעל-פה כי אין בסמכותו למכור את זכויותיה של גמול יהוד בפרויקט לאחים עזרא. בהמשך לכך, ניתן לעו"ד בן חיים ייפוי כוח לנהל את הליכי הבוררות מול אחים עזרא לפי שיקול דעתו הבלעדי (להלן: ייפוי הכוח).

6.שבוע לאחר מכן, ביום 12.7.2021, פוטר בא-כוחה של גמול יהוד עד לאותה עת, עו"ד יאיר שלו, מייצוג החברה בהליכי הבוררות, ובנעליו נכנס עו"ד בן חיים, אשר קידם מספר הסכמי פשרה בין גמול יהוד לבין אחים עזרא. לפי הנטען, במסגרת הסכמים אלה ויתרה גמול יהוד על זכויותיה במרכז המסחרי שעתיד להיבנות וביתרת המקרקעין שנותרה בבעלותה לפי הסכם התמורות, וזאת בתמורה לקבלת כספים שנועדו לכסות את החובות לנושים החיצוניים. הסכמה זו עוגנה בהסכם פשרה בין עו"ד בן חיים לבין אחים עזרא, שנחתם ביום 2.8.2021 (להלן: ההסכם מיום 2.8.2021), ובאותו יום נתנה לו הבוררת תוקף של פסק בוררות. ויוזכר, אין חולק שהנאמן לא היה מודע לקיומו של הסכם זה ולא נתן את הסכמתו לחתימתו. עוד יוער כי כפי שיתואר להלן, ביצועו של ההסכם מיום 2.8.2021, אשר כלל תשלום מאחים עזרא לגמול יהוד והעברה מהאחרונה לנושים החיצוניים, התעכב והושלם אך בחודש מרץ 2022, באמצעות חשבון בנק שפתח עו"ד בן חיים לצורך זה, אשר נשא את שמה של גמול יהוד. מספר ימים לאחר מכן, ביום 9.8.2021 חתמו אחים עזרא וגמול יהוד על תוספת להסכם האמור, לפיה בוטלה ערבות בנקאית בסך של 6 מיליון ש"ח שהעמידה אחים עזרא לטובתה של גמול יהוד (להלן: ההסכם מיום 9.8.2021). למחרת, ביום 10.8.2021, התוספת האמורה קיבלה תוקף של פסק בוררות משלים. ביום 12.8.2021 התקבלו אישורים מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד לפסק הבוררות החלקי מיום 1.2.2021, וכן לפסקי הבוררות המשלימים מהימים 3.8.2021 ו-10.8.2021 (ת"א 25153-08-21) – כל זאת ללא ידיעתו של הנאמן.

יוער כי ביום 19.8.2021 חתם עו"ד בן חיים על התחייבות כלפי אחים עזרא, לפיה במקרה שהוא לא יפעל בהתאם לפסקי הבוררות, הוא ישפה אותם בסכומים שבהם תתחייב אחים עזרא.

7.בחלוף כחודשיים, ביום 3.10.2021 פיטר מר אלוני את עו"ד בן חיים מתפקידיו בגמול יהוד וסמכויותיו ניטלו ממנו. הודעה נוספת בעניין הפיטורין נמסרה לו ביום 7.12.2021, ובה הובהר כי ייפוי הכוח מבוטל, וכי הוא אינו רשאי לבצע פעולות מול אחים עזרא. העתק מהודעה זו נמסר ביום 4.1.2022 לאחים עזרא ולנציגה, עו"ד יוסי עזרא (להלן: עו"ד עזרא). לאחר מכן, ביום 23.1.2022 הגישה גמול יהוד לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד עו"ד בן חיים, שעיקרה סעד הצהרתי לפיו הן ההסכם מיום 5.7.2021 והן ייפוי הכוח בטלים, ולצידה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני (ת"א 45030-01-22; להלן: ההליך בירושלים). ביום 7.3.2022 הבקשה נדחתה, וההליך העיקרי עודנו תלוי ועומד. לשלמות התמונה יוער כי ביום 19.5.2022 דחה בית משפט זה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו, שכן לא הוצג מסד עובדתי ומשפטי מספק לשם מתן צו המניעה שהתבקש (רע"א 2023/22. כב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ).

8.לדברי עו"ד בן חיים, מספר חודשים לאחר מכן, ביום 29.3.2022, הוא זומן לפגישה אצל עו"ד עזרא, במהלכה הוגש לו מסמך לחתימתו (אשר נשא תאריך פיקטיבי – 10.3.2022), ובו נכתב כי גמול יהוד תוותר גם על זכויותיה לקבלת תגמולים בגין מגדלי המגורים בפרויקט, בעבור סך של 5.5 מיליון ש"ח נוספים (להלן: הסכם מרץ 2022). לאחר שעו"ד בן חיים חתם על המסמכים, לטענתו תחת איומים על חייו ועל חיי משפחתו מצד הנושים החיצוניים, העבירה אחים עזרא את כלל התשלומים שעליהם התחייבה במסגרת הסכם זה ובמסגרת ההסכם מיום 2.8.2021 – סך כולל של 15.32 מיליון ש"ח. לפי הנטען, גם זאת נעשה ללא יידוע של הנאמן. בהמשך, ובעקבות מטען חבלה שהתפוצץ בדלת דירתו וגרם להרס רב, נמלט עו"ד בן חיים מהארץ ומאז הוא שוהה במקום בלתי ידוע בחו"ל (עדותו לפני בית משפט קמא ניתנה באמצעות היוועדות חזותית).

9.בד בבד עם התרחשויות אלו, במהלך חודש נובמבר 2021, חתמה אחים עזרא על מזכר הבנות עם חברת גיא ודורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ (המשיבה 7. להלן: לוי הנדסה), למכירה של זכויותיה בפרויקט. בהמשך לכך, ביום 30.3.2022 התקשרו אחים עזרא ולוי הנדסה בהסכם, לפיו הועברו לאחרונה רוב זכויותיה של אחים עזרא בפרויקט. לאחר מכן, בתחילת חודש אפריל 2022 פנה בא-כוחה של גמול יהוד בהליך בירושלים אל לוי הנדסה, ויידע אותה בדבר הקנוניה שנרקמה לכאורה בקשר לזכויותיה של גמול יהוד בפרויקט. עם זאת, בא-כוחה של לוי הנדסה השיב כי אין לאחרונה כל סיכון בעסקה עם אחים עזרא, לאור העובדה שהתמורה היחידה שהועברה לאחים עזרא הייתה הפקדת שיק בנאמנות, אשר ייפרע רק בהתקיימם של תנאים מתלים מסוימים.

10.על רקע האמור, ולאחר שהנאמן גילה על הפעולות שביצע עו"ד בן חיים בשמה של גמול יהוד מאחורי גבו, הגיש הנאמן ביום 13.4.2022 בקשה למתן הוראות, ובמסגרתה התבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו להורות על בטלות, ולחלופין על ביטול, של ההסכמים מהימים 2.8.2021 ו-9.8.2021 וכן של הסכם מרץ 2022, שעניינם מכירת זכויותיה של גמול יהוד לאחים עזרא. כן התבקש בית המשפט להורות על בטלות, ולחלופין על ביטול, ייפוי הכוח שהוענק לעו"ד בן חיים, אשר מכוחו הותר לו להתקשר בעסקאות האמורות. לצד זאת, התבקש צו זמני האוסר על כל פעולה לקידום העסקאות או מימושן, לרבות כל שינוי בקשר עם רישום הזכויות בפרויקט עד להכרעה בבקשה העיקרית.

11.ביום 14.4.2022 ניתן צו מניעה ארעי. בהמשך, בעלי הדין הנוגעים בדבר השיבו לבקשה (לרבות הכונס הרשמי, הוא המשיב 5), נחקרו מצהירים, נערכו שלושה דיונים בבקשה לסעד זמני, ונעשו מספר ניסיונות מצד בית המשפט לפשר בין הצדדים. משניסיונות אלה כשלו, התקבלה ביום 19.6.2022 הבקשה וצו המניעה הארעי הפך לצו מניעה זמני. בהחלטה מפורטת ומנומקת, אשר מחזיקה 44 עמודים, קבע בית משפט קמא כי מהחומר הראייתי שהונח לפניו מצטיירת התמונה כי "בוצע מעשה של גזל, לא פחות, ביחס למחזיקי האג"ח וביחס לזכויותיהם לפי הסדר הנושים" (פסקה 88 להחלטה). בית משפט קמא סקר באריכות את התשתית העובדתית הלכאורית ומצא כי שרשרת העסקאות האמורה מקורה "בחטא", עקב לחצים ואיומים שהופעלו כלפי מר אלוני ובהמשך כלפי עו"ד בן חיים, במטרה לקדם את האינטרסים של הנושים החיצוניים ואחים עזרא – והכל, מבלי שהנאמן עודכן בנעשה, ותוך התעלמות מהאינטרסים של גמול יהוד ומחזיקי האג"ח. כן נקבע כי אף אם התמורות שנקבעו בהסכמים האמורים היוו תמורה ראויה, הרי שאין חולק על כך שהכסף לו הייתה זכאית גמול יהוד בגין הסכמים אלו לא הגיע בפועל לקופתה, אלא הועבר בדרך כזו או אחרת לנושים החיצוניים. זאת, בניגוד להסדר הנושים משנת 2017, המקנה למחזיקי האג"ח זכות קדימה ותוך נישולם מכל זכות שעמדה להם לפי הסדר זה. בית משפט קמא עמד על כך כי למעשה הגזל היו שותפים הן מר אלוני, הן עו"ד בן חיים והן עו"ד עזרא, כאשר ביחס לאחרון נקבע כי מעורבותו משליכה על תום ליבה של אחים עזרא, והופכת אותה לשותפה פעילה לכאורה במעשים. זאת ועוד, הודגש כי אחים עזרא הייתה מודעת להסדר הנושים משנת 2017, ובכלל זה לזכויות מחזיקי האג"ח על פיו, ולצורך ליידע את הנאמן בקשר לעסקה הנוגעת לפרויקט. ביחס ללוי הנדסה נקבע, כי הגם שזו לא הייתה שותפה למעשים, היא הכירה את טענותיה של גמול יהוד עוד בטרם השקיעה כספים כלשהם בגין התקשרותה עם אחים עזרא, ואף קבעה בתוספת להסכם מנגנון של ביטול והשבה באופן שמגן עליה מפני נזק. בנוסף, בית משפט קמא הוסיף וציין כי ככל שיתברר בסופו של דבר כי אכן העסקאות האמורות נעשו בתרמית והטעיה, לא יהיה בפסקי הבוררות שקיבלו תוקף של פסק דין כדי להוות מחסום מפני ביטולן על ידי הנאמן. נוכח כל אלה, נפסק כי הנאמן הצליח להראות קיומה של עילת תביעה טובה לכאורה לביטול ההסכמים שנחתמו מאחורי גבו.

לצד זאת, נקבע כי "ישנו חשש סביר ואף יותר מכך, שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין", ועל כן הוצאת הצו דרושה כדי למנוע "'תאונה משפטית' של ממש בעקבות הסתמכות של צדדים שלישיים על שרשרת העסקאות האמורה" (פסקה 117 להחלטה). עוד נקבע כי הנזק שעלול להיגרם למחזיקי האג"ח הוא משמעותי, בהינתן שקידומן של העסקאות עלול להקשות על השבת המצב לקדמותו. לעומת זאת, הנזק שעלול להיגרם לאחים עזרא וללוי הנדסה בשל עיכוב העסקאות הוא קל יחסית. כן הודגש כי אין בצו המניעה האמור כדי לפגוע בקידום הסכם התמורות בין הצדדים, ובכלל זה המשך הבנייה של הפרויקט. לבסוף, קבע בית משפט קמא כי חרף העובדה שהנזק לו טוען הנאמן הוא כספי, אין בכך בנסיבות העניין כדי לדחות את הבקשה.

12.על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה אחים עזרא מעלה שלל טענות, שאלה עיקרן: הקביעה שמאזן הנוחות נוטה נגדה באופן מובהק אינה נכונה, שכן בפועל, בעקבות צו המניעה הזמני שהוצא, ביטלה לוי הנדסה את העסקה עמה. כמו כן, מלבד שגיאתו של בית משפט קמא בבוחנו את מאזן הנוחות, לשיטת אחים עזרא ניתן היה להורות על סעד שפגיעתו בה פחותה – הפקדת חלק מתמורת ההסכם עם לוי הנדסה בקופת בית המשפט, והתרת המשך ביצוע העסקה עמה. יתר על כן, אחים עזרא מלינה על כך שההחלטה מורה על מתן סעד זמני המשנה מצב קיים, חרף העובדה שהנזקים הנטענים ניתנים לפיצוי בכסף.

בנוסף, במישור סיכויי התביעה, אחים עזרא טוענת כי עו"ד בן חיים מונה כדין, וכי הוא הוסמך להתקשר מטעמה של גמול יהוד, בהתאם להסכם מיום 5.7.2021 אשר אושר על ידי הבוררת. אף טענות גמול יהוד בהליך בירושלים נגד מינויו של עו"ד בן חיים נדחו, הן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים והן על ידי בית משפט זה. משכך, אחים עזרא לא הייתה צריכה להטיל ספק במינוי זה, ורשאית הייתה להסתמך על פעולותיו של עו"ד בן חיים. עוד טענה אחים עזרא כי לא רק שאין מדובר במעשה "גזל" מצדה, אלא שלא הוצגה כל ראיה הסותרת את התחשיב שהוגש על ידה, לפיו מדובר בעסקה טובה ומשתלמת. כמו כן, אחים עזרא מלינה על כך שבית משפט קמא קיבל את מלוא טענותיו של הנאמן, אשר לא רק שלא הוכחו, אלא שהן לוקות בשינוי חזית אסור – הן ביחס לטענות הנוגעות לסחיטתו של עו"ד בן חיים באמצעות איומים; והן ביחס לזניחתו של הנאמן את טענתו המקורית בדבר מגבלת עבירות מכוח הסדר הנושים משנת 2017. עוד טוענת אחים עזרא כי לפי הסדר הנושים האמור מחזיקי האג"ח יהיו זכאים ל-10 מיליון ש"ח הראשונים שיתקבלו מהסכם התמורות, לאחר ניכוי הוצאות. לפיכך, בהינתן שהוצאותיה של גמול יהוד הוערכו מלמעלה מ-18 מיליון ש"ח, הרי שמחזיקי האג"ח כלל לא היו זכאים לתמורה כלשהי מתוך התמורה הכוללת שהעבירו אחים עזרא. בנוסף, לשיטת אחים עזרא, אין לקבל את הקביעה שנציגהּ, עו"ד עזרא, פעל בחוסר תום לב (וכפועל יוצא גם היא פעלה בחוסר תום לב), וזאת הן משום שמר אלוני הציג בפניו מצג לפיו הוצאותיה של גמול יהוד עולות על סכום תמורת ההסכמים ועל כן מחזיקי האג"ח לא זכאים לתמורה נוספת, והן משום שעו"ד עזרא לא שיתף פעולה עם עו"ד בן חיים בטרם הוצגו בפניו מסמכים רבים המאשרים כי הוא מונה כדין. עו"ד עזרא אף לא פעל לממש את ההסכמים אלא לאחר שאלו אושרו על ידי הבוררת ועל ידי בית המשפט.

לבסוף, הלינה אחים עזרא על הסתמכותו של בית משפט קמא על ממצאי עובדה מפיהם של מר אלוני ועו"ד בן חיים, שלדידה אין לתת אמון "בגרסותיהם הכבושות", בין היתר לאור הסתירות הרבות המופיעות בעדויותיהם.

דיון והכרעה

13.לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא ובטענות אחים עזרא, סבורני כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובות המשיבים.

14.כלל נהוג הוא שלאור ההתרשמות הישירה של הערכאה הדיונית מהצדדים מסור בידיה מרחב שיקול דעת רחב ביחס למתן סעדים זמניים, והתערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה נעשית במשורה ובמקרים חריגים בלבד (ראו מני רבים: רע"א 3970/22 סרי נ' אגודה שיתופית קיבוץ אושה, פסקה 14 (16.6.2022) (להלן: עניין סרי); רע"א 3751/22 בנילוז נ' לוי, פסקה 14 (28.6.2022) (להלן: עניין בנילוז); רע"א 3907/22 בוכריס נ' אברהמי (9.8.2022)). אינני סבור שהמקרה שלפניי נמנה עם מקרים חריגים אלה.

15.כידוע, בבוא בית משפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני, עליו לבחון שני שיקולים עיקריים: אם סיכויי טענותיו של מבקש הסעד להתקבל גבוהים, ואם מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני השיקולים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, וככל שסיכויי הטענות גבוהים יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל להעניק מעמד בכורה למאזן הנוחות (עניין סרי, בפסקה 15; עניין בנילוז, בפסקה 15). לצד אלה, על בית המשפט לשקול גם שיקולי צדק ויושר, וביניהם תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני (ראו: תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות). כפי שציינתי בעבר, הוראת תקנה זו לא שינתה באופן מהותי את ההסדר שהיה קבוע לעניין זה בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כפי שפורש בפסיקה, ראו גם: רע"א 215/22 פלינטשטיין נ' לוין, פסקה 11 (7.2.2022); עניין סרי, שם; עניין בנילוז, שם).

16.באשר לסיכויי טענותיו של הנאמן, לא מצאתי הצדקה להתערב בהערכתו של בית משפט קמא. כאמור, בית משפט קמא קיים שלושה דיונים בקשר לבקשה, והוא אף סבר כי "[]הלכה למעשה, נוכח היקף החקירות הנגדיות והטיעונים שכבר נטענו [...] ניתן היה באותה מידה ליתן פסק דין בהליך העיקרי" (פסקה 83 להחלטה). הגם שהחלטתו המפורטת מסתמכת על ממצאים עובדתיים רבים ברמה הלכאורית בלבד, לא בנקל תתערב בהם ערכאת הערעור לאור התרשמותו הישירה והבלתי אמצעית של בית משפט קמא מהראיות ומהעדים (ראו: רע"א 4086/18 קוטינה נ' סיאם, פסקה 13 (25.6.2018); רע"א 4731/21 דבור נ' אליאס, פסקה 11 (18.7.2021); רע"א 3907/22 בוכריס נ' אברהמי, פסקה 13 (9.8.2022)). לא זו אף זו, על אף שבקשת רשות הערעור נשענת בעיקרה על טענות עובדתיות, לא צורף אליה תצהיר מאמת. די היה בכך על מנת לדחות טענות אלה (ראו תקנה 50(1) לתקסד"א החדשות המבהירה כי לבקשה בכתב יש לצרף "תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה"; ראו למשל: רע"א 5268/22 יואר אלזו השקעות בע"מ נ' אאורה ישראל – יזמות והשקעות בע"מ, פסקה 10 (30.9.2022)). מכל מקום, לאחר בחינת ההחלטה, התרשמותי כהתרשמות בית משפט קמא, וסבורני כי הוכחה עילת תביעה טובה לכאורה בענייננו. לצורך זה, די לציין את העובדה, המוכחשת רק בלשון רפה, לפיה המעשים מושא הבקשה בוצעו באופן עקבי, במשך תקופה ארוכה, מאחורי גבו של הנאמן, על אף שהגורמים שהיו מעורבים במעשים אלו – ובכלל זה אחים עזרא – ידעו על הצורך בעדכונו. בהקשר זה יוזכר, כי לפחות החל מיום 4.1.2022 ידעה אחים עזרא כי קיימת מחלוקת בקשר לסמכותו של עו"ד בן חיים להמשיך לייצג את גמול יהוד, ובכל זאת המשיכה את ההתקשרות באמצעותו, בין השאר, בחתימה על הסכם מרץ 2022. כמו כן, אין בטענות אחים עזרא כדי להתמודד עם קביעתו של בית המשפט כי הכספים שהועברו על ידה לגמול יהוד לא הגיעו לשימושה של האחרונה, ובכלל זה לידי מחזיקי האג"ח, כפי שקובע הסכם התמורות. לצד זאת, ראוי להזכיר את התשתית הראייתית הלכאורית שהוצגה, ולפיה עו"ד בן חיים פעל בחריגה מההרשאה שניתנה לו, וכן את הסטת הכספים שהגיעו על פי דין למחזיקי האג"ח – אל כיסם של הנושים החיצוניים.

17.באשר למאזן הנוחות, ניתן להטיל ספק בקביעת בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות "נוטה באופן מובהק לטובתו של הנאמן". עם זאת, כפי שיפורט להלן, דעתי היא שאין בכך כדי להצדיק סטייה מהתוצאה אליה הגיע משפט קמא. אכן, בהינתן שעסקינן בנזקים כספיים אשר עלולים להיגרם לשני הצדדים, ועל כן הם ניתנים לכאורה לפיצוי, אין זה ברור כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לצד זה או אחר (השוו, רע"א 2071/21 חצרי אלף בית דוד המלך בע"מ נ' אזורים בנין (1965) בע"מ, פסקה 19 (13.7.2021); עניין בנילוז, בפסקה 16). זאת ועוד, אין טענה כי המשיב לא יוכל להיפרע מאחים עזרא, ובמסגרת בקשת רשות הערעור אף הועלו על ידי האחרונה הצעות להבטיח את אפשרות ההיפרעות ממנה. יתרה מכך, בהינתן שלא ברור האם ניתן יהיה להיפרע מקופת הנאמן, ככל שההליך דנן לא יוכרע לטובתו, ייתכן שמאזן הנוחות אף נוטה בסופו של דבר לטובת אחים עזרא.

18.אפס, שקלול האמור לעיל ביחס לסיכויי התביעה, יחד עם שיקולי הצדק והיושר, אשר מתבטאים בטיב טענותיו של הנאמן, לרבות כלפי אחים עזרא, מביא להטיית הכף אל עבר קבלת בקשתו של הנאמן. ודוק, כאמור, במקרה הרגיל, את עיקר המשקל יש לייחס לשיקולי מאזן הנוחות. ואולם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי סיכויי התביעה גבוהים, וזאת בשל חשש למעשים פליליים חמורים, שקיימת אפשרות כי הצד שכנגד (בעניינו, אחים עזרא) היה מודע להם, ואף שיתף עמם פעולה, הרי שאין מנוס מלייחס לשילוב שבין הערכת סיכויי הטענות לבין שיקולי הצדק משקל מכריע במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני.

19.לבסוף, יוער כי לא מצאתי ממש גם בשאר הטענות שהעלו אחים עזרא, ובכללן הטענות הדיוניות ביחס לשינויי החזית האסורים, שנקט לכאורה הנאמן לאורך ההליך, בהינתן שבקשת רשות ערעור על סעד ביניים אינה האכסניה המתאימה לבירורן.

20.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח לכל משיב (סה"כ 12,000 ש"ח). בקביעת סכום זה התחשבתי בעובדה שלא נתבקשו תגובות.