פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4221/22
לפני:
כבוד השופט י' כשר
המבקשים:
האני האשם ח'ליל עיסא חמד ו-31 אח'
נ ג ד
המשיבות:
1. הרשות לפיתוח ירושלים
2. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 2273-04-22 (השופטת
ח' מ' לומפ
) מיום 29.5.2022
בשם המבקשים:
עו"ד סאמי ארשיד
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בירושלים בע"א 2273-04-22 (השופטת ח' מ' לומפ ), מיום 29.5.2022. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבות, שעניינו מניעת תפיסת חזקה או ביצוע עבודות במקרקעין על ידי המשיבות, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים בת"א 4316-10-19 (השופטת מ' קסלסי ), מיום 6.2.2022 (להלן: " הבקשה" ).
רקע הדברים
1.
עניינה של הבקשה בסכסוך הנוגע לזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 1 בגוש 30110, בקרבת שער האריות וחומת העיר העתיקה בירושלים (להלן: " החלקה "). המבקשים הם נציגי משפחות, אשר לטענתם החלקה הינה בבעלותן ואף השכירו את החלקה לעיריית ירושלים במשך שנים רבות.
2.
בחודש מאי 2019 החלו המשיבות לבצע בחלקה עבודות להשלמת טיילת סובבת חומות ירושלים, האמורה לכלול גם את שטחה של החלקה. על רקע זה, ביום 7.10.2019 הגישו המבקשים 7-5, לבית משפט השלום בירושלים, בקשה למתן צו מניעה זמני, במסגרתו נתבקש בית המשפט להורות על הפסקת העבודות.
3.
ביום 3.11.2019 ניתנה החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט א' גורדון ), במסגרתה התקבלה בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני. במסגרת החלטתו ציין בית המשפט כי העובדה שעיריית ירושלים השכירה במשך שנים את החלקה מאת המבקשים מלמדת כי " למבקשים סיכוי להראות בהליך העיקרי כי זכותם להגנה על החזקה חלה כלפי כניסתה של המשיבה 1 לחלקה ". כמו כן, נקבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים משהעבודות המתוכננות להתבצע בחלקה " אינן שוליות או פעוטות " מאחר שהן עלולות להוביל למצב שבו המבקשים " יאלצו להשלים עם מציאות במסגרתה החלקה בה החזיקו תהפוך לחלק מטיילת מרכזית ".
4.
בהמשך אותו היום, 3.11.2019, הוגש כתב התביעה מטעם המבקשים 7-5, ובשלב מאוחר יותר תוקן כתב התביעה ובין היתר התווספו לו, כתובעים, יתר המבקשים בבקשה שלפניי. במסגרת תביעת המבקשים, שבו האחרונים על טיעוניהם במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני ועתרו לקבלת צו מניעה קבוע. מנגד, בכתבי ההגנה מטעם המשיבות נטען, בין היתר,
כי דינה של התביעה להידחות על הסף, שכן לשיטתן החלקה הינה בבעלות המדינה; כי מי שהמבקשים מתיימרים לתבוע מכוח זכויותיהם הלכאוריות הם למעשה נעדרי זכות בחלקה, או למצער כי לא הובאה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד אחרת; וכי המבקשים גם אינם מיופיי כוח לתבוע בשמם.
5.
ביום 6.2.2022 הורה בית משפט השלום (השופטת מ' קסלסי ) על מחיקת התובענה, מהטעם שהמבקשים לא הגיבו, למרות התראות חוזרות שניתנו להם, על בקשה שהוגשה לסילוק התובענה על הסף. בהמשך לכך ועוד באותו היום, הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק דינו של בית המשפט, במסגרתה נטען כי הוגשה על ידם תגובה לבקשות המחיקה על הסף מטעם המשיבים עוד ביום 11.7.2021.
6.
על רקע זה, נתן בית משפט השלום החלטה נוספת, במסגרתה צוין כי אף אם הוגשה תגובה לבקשות הסילוק על הסף, דין התובענה להיות מסולקת וזאת בשל מחדלים אחרים של התובעים, כאמור בהחלטה:
"ב"כ התובעים לא צירף יפויי כח (כבר הובהר בישיבה הקודמת כי לא די בפרוטוקול ישיבה משפחתית), צורף צו ירושה אחד שאינו מספק הסבר לקשר בין האמור בו לשמות התובעים ולמחזיק/בעלים מקורי. לא צורף כל מסמך וחוו"ד הדין הזר, כפי שהוצהר שייעשה. לא מצאתי שהתובעים ויתרו על הוכחת בעלותם במקרקעין במסגרת הסכסוך שלפניי. התביעה כלפי הנתבעות מתוך החזקה, באמצעות העירייה ולא החזקה בפועל, בלא הוכחת בעלות, היא חלשה ביותר. טוב יעשו התובעים אם ימצו הליך זכויותיהם במקרקעין בביהמ"ש המחוזי. צו המניעה הזמני יוותר בתוקף עוד 90 ימים. הבקשה הבהולה לבטל ההחלטה, נדחית".
7.
על פסק הדין האמור הוגש ערעור שבגדרו הגישו המבקשים, ביום 28.4.2022, בקשה לצו מניעה זמני. ביום 29.5.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת ח' מ' לומפ ), אשר דחתה את הבקשה לצו מניעה זמני. במסגרת החלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי אף אם קיים סיכוי כזה או אחר לקבלת הערעור, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבות. זאת, נוכח העובדה ש "הקרקע שבה נעשות העבודות היא קרקע 'נקייה' ", ולכן " אין חשש שהעבודות יגרמו נזק בלתי הפיך למבנים או רכוש ". נוסף על כך, בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה שהוגשה בפניו לוקה בשיהוי. זאת מהטעם שכבר בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 6.2.2022 נקבע כי צו המניעה הזמני שניתן לטובת המבקשים יוותר בתוקף למשך 90 יום, ולמרות זאת הגישו המבקשים את בקשתם רק ביום 28.4.2022, בסמוך למועד פקיעתו של הצו.
כמו כן, נתן בית משפט קמא משקל לכך שתלויה ועומדת תכנית אשר צפויה לאשר את הפקעת שטח החלקה ובכך ממילא יאופשר ביצוע פרויקט הטיילת על החלקה. על בסיס קביעות אלה, החליט בית המשפט קמא על דחיית הבקשה.
8.
על רקע זה הוגשה הבקשה שבפניי, ובה טוענים המבקשים כי צו המניעה הזמני נדרש ואף הכרחי לשם מניעת פגיעה חמורה בזכויותיהם בחלקה, וגרימת נזק בלתי הפיך בשטחה. נטען כי בית משפט קמא שגה בכך שלא קבע כי סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים, וזאת בהסתמך על התצהיר ומסמכים נוספים שצורפו לבקשה. עוד נטען, לעניין מאזן הנוחות, כי באם תדחה הבקשה, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לחלקה כתוצאה מעבודות הבנייה. מאידך, לשיטת המבקשים צו המניעה הזמני לא יגרום למשיבות כל נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי. על בסיס זה, נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, וכי יחד עם סיכוייו הגבוהים של הערעור להתקבל, יש מקום ליתן צו מניעה זמני. לבסוף, נטען כי שגה בית המשפט קמא עת שקבע שהבקשה שהוגשה לו לקתה בשיהוי.
דיון והכרעה
9.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובה.
10.
הבקשה שבפניי היא למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה שהוגשה אליו, כערכאת ערעור, למתן צו מניעה זמני. קבלת בקשות מסוג זה אמורה להיעשות במשורה, כאשר הדבר נדרש למניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין (רע"א 7056/16 יצחק נ' מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל , פסקה 10 (21.9.2016)). לא מצאתי כי אלו הן נסיבות דנן.
11.
כידוע, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בבקשה למתן סעד זמני בערעור , עליו לבחון קיומם של שני שיקולים מצטברים: האחד, סיכויי הערעור להתקבל הם טובים; השני, מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני. היחס בין שני השיקולים הללו הינו בבחינת "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. עם זאת, מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד הבכורה (ראו, בין רבים, רע"א 3970/22 סרי נ' אגודה שיתופית קיבוץ אושה , פסקה 15 (16.6.2022) (להלן: " עניין סרי ")).
12.
במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי " סיכויי הערעור אינם קלושים, אך מנגד לא ניתן לקבוע כי הם גבוהים ". לצורך ההכרעה בבקשה דנן הנני מוכן להניח כי הבקשה צולחת את מבחן הסיכויים בערעור.
יחד עם זאת, לא התרשמתי כי המבקשים עמדו בנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם וכי עלול להיגרם להם עוול או נזק בלתי הפיך. אסביר.
13.
אין חולק כי החלקה הינה קרקע "ריקה" ולכן העבודות שמבוקש למנוע את ביצוען אינן כרוכות בפעולת הריסה כלשהי. כמו כן, וכמובהר להלן, מתברר כי העבודות שמבוקש למנוע את ביצוען אינן צפויות לגרום לנזק בלתי הפיך למבקשים. כך, בתגובה שהגישה המשיבה 2 לבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא, נטען כדלקמן:
"העבודות שתבוצענה במקום הן לטיפוח טיילת לטובת הציבור הרחב שיוכל לעבור במקום בהנאה ונוחות. לא מדובר בהקמה של מבנים. מדובר בעבודות ריצוף, תאורה ובניית פינות ישיבה ונגישות (כאמור בתצהיר מטעם המשיבה 2 שהוגש ביום 10.10.2019). אם אמנם יזכו המערערים בתביעתם, ניתן להחזיר את המצב לקדמותו ללא כל קושי " (ההדגשות הוספו – י' כ').
על רקע זה, דומה כי טענת המבקשים כי אם לא ייעתר בית המשפט לבקשתם עתיד להיגרם להם, כביכול, נזק בלתי הפיך, נותרה חסרת כל בסיס.
14.
בית המשפט הנכבד קמא הוסיף וקבע כי גם עובדת קיומה של תכנית המאפשרת את הפקעתה של החלקה, על אף שהמבקשים עתרו לבית המשפט כנגדה ועל אף שטרם נכנסה לתוקף, הינה בעלת השלכות לעניין מאזן הנוחות, שכן היא מעלה את הסיכוי שעבודות הבנייה יתבצעו גם אם יתקבל הערעור והמבקשים אף יזכו בתביעתם. גם בקביעה זו של בית המשפט הנכבד קמא לא מצאתי טעם להתערב.
לכך יש להוסיף כי בנסיבות העניין מדובר בפרויקט אשר קיים אינטרס ציבורי להביאו מהכוח אל הפועל בהקדם, ואף לשיקול זה יש משקל בבחינת מאזן הנוחות (ראו רע"א 7840/21 א.ד אחים אדרי בע"מ נ' חברה כלכלית ראשון לציון , פסקה 9 (17.11.2021); בש"א 219/98 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ , פ"ד מט(5) 284, 289 (1995) ).
15.
על כן, בדין קבע בית המשפט קמא כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבים.
16.
לעניין סוגיית השיהוי, לא מצאתי בטיעוני המבקשים הסבר מדוע לא הוגשה הבקשה לסעד זמני בסמוך לאחר החלטת בית משפט השלום מיום 6.2.2022. מה שכן מצאתי הוא את הטיעון הבא:
"נימוקו של בית המשפט קמא כי גם אם אין בשיהוי כדי ללמד על השלמה על המצב הקיים יש כדי ללמד על העדר דחיפות, כך לגישתו של בית המשפט קמא, ולא ברור כיצד בית המשט מוועת ומעקם טיעונים ומסקנות כדי להגיע למסקנה שתכשיר את השתלטות המשיבות על הקרקע. אם לא הייתה דחיפות בהגשת הבקשה אז היא לא הייתה מוגשת בכלל או במסגרת הזמן בו האריך בית המשפט השלום את צו המניעה זמני. קביעותיו של בית המשפט קמא יש בהן כדי לעוות את העובדות ואת הדין במטרה פסולה שתביא להשתלטות המשיבות על הקרקע ולמתן גושפנקא פסיקתית לדבר " (ההדגשות הוספו; השגיאות במקור – י' כ').
17.
מדובר בטענה חסרת בסיס לגופה ובלתי ראויה עד למאוד (לשון עדינה) בניסוחה, ורק לאחר התלבטות החלטתי שלא לפסוק בגינה הוצאות.
18.
לגופו של עניין, בדין קבע בית המשפט קמא כי אף אם השיהוי לא לימד על השלמתם של המבקשים עם המצב שנוצר לאחר החלטותיו של בית משפט השלום, עדיין יש בו כדי ללמד על העדר צורך בהתערבות שיפוטית דחופה (רע"א 5841/11 אקסלרוד איטה נגד בנק מזרחי , פסקה 25 (20.9.2011)).
עוד אוסיף כי גם טענתם של המבקשים כי יש להתחשב בבקשה קודמת לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידם, אין בה כדי לשנות מהותית את התמונה; אותה בקשה הוגשה ביום 11.4.2020, קרי – יותר מחודשיים לאחר ההחלטה בדבר מועד פקיעתו של הצו.
19.
על רקע האמור לעיל מצאתי לדחות את הבקשה.
20.
יצוין כי החלטה זו נסמכת במידה רבה על הצהרת המשיבה 2 לגבי טיב העבודות העתידות להתבצע והיכולת להחזיר את המצב לקדמותו, ללא כל קושי, באם יתקבל ערעור המבקשים. מובן שהצהרה זו מחייבת את המשיבות.
על כן, על המשיבות, ככל שתבקשנה, עד לסיום הדיון בערעור בבית המשפט קמא או מתן החלטה אחרת, לשנות את אופי העבודות, יהיה להודיע על כך למבקשים קודם להתחלת ביצוע העבודות. זאת, על מנת שתהא בידי האחרונים האפשרות לעתור לבית המשפט המתאים בבקשה למתן צו למניעתן של העבודות, אשר בית המשפט יכריע בם, אם תוגש, לפי מיטב שיקול דעתו.
סיכומו של דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, וכאמור לאחר התלבטות, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד בסיון התשפ"ב (23.6.2022).
ש ו פ ט