ע"א 6638/15 צמח ויקטור נ. עו"ד חייקין ברוך

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' לבהר-שרון ) מיום 17.9.2015 בה"פ 8025-02-15, בו נדחתה המרצת הפתיחה שהגיש המבקש מטעמים של חוסר סמכות. יאמר כבר כעת, כי הבקשה דלה, חסרה את האסמכתאות המתבקשות, כוללת ציטוטים חלקיים ומנותקים מהקשרם ועטורה בביטויים קשים כלפי המשיב, שאינם ראויים ואינם ממין העניין. מנגד, גם תגובתו של המשיב כוללת שני כרכים עבי כרס ועמוסה לעייפה בנספחים רבים שכלל לא נדרשו בנסיבות העניין. הדבר הִקשה על הדיון בבקשה, ללא צורך.

2.

עסקינן בתיק שאינו שגרתי, הסב סביב חוב ארנונה חלוט בן עשרות שנים בקשר לשתי חנויות שבבעלותו של המבקש כלפי עיריית רמת השרון, אשר המשיב משמש ככונס נכסים מטעמה. עניין זה הפך לנושא של עשרות אם לא מאות הליכים משפטיים בכל הערכאות, החל מלשכות ההוצאה לפועל וכלה בבית משפט זה (ראו בג"ץ 9157/12 צמח נ' ראש ההוצאה לפועל

תל אביב (27.2.2013) (להלן: "בג"ץ צמח" ); עע"ם 6526/12 צמח נ' עיריית רמת השרון (5.2.2014) (להלן: "עע"ם צמח" )). חלק מן ההחלטות צורפו לתגובת המשיב, ומהן עולה כי המבקש מנסה בכל דרך אפשרית להימלט מתשלום החוב החלוט כלפי העירייה, תוך העלאת טענות מטענות שונות, ובהן כי המשיב פועל מכוח צו מינוי שאינו תקף. טענה זו נדחתה באופן מפורש מספר פעמים, לרבות על-ידי בית משפט זה (ראו בג"ץ צמח , פסקה 6; עע"ם צמח , פסקה ג). ואולם המבקש אינו משלים עם הגזרה וממשיך לנסות את מזלו על מנת לעכב את הליך המכירה של הנכסים. לא אמשיך בפירוט התגלגלות הסאגה המתמשכת, שכן אין לדבר צורך להכרעה בבקשה שלפני, ואולם בהחלט מדובר בכמות החלטות החורגת בכל קנה מידה מהסביר.

3.

עניינה של המרצת הפתיחה שהוגשה על-ידי המבקש, שלא היה מיוצג, בהחלטת רשמת ההוצאה לפועל (הרשמת ק' שרון ) בתיק 01-69372-03-5 מיום 5.6.2014, אשר דחתה טענות נוספות של המבקש נגד החוב עצמו ונגד צו המינוי שבידי המשיב. באותה החלטה הפנתה הרשמת לכך שאין לה סמכות לדון בשאלת מקור החוב נגד המבקש, וכי מכל מקום קיימות החלטות קודמות חלוטות בעניין. לפיכך הורתה על המשך הליכי מימוש שתי החנויות, לרבות פינויין וביצוע הליכי שמאות והתמחרות. לאור הסחבת המיותרת שגרם המבקש חרף כל ההחלטות שקדמו, ובקשות הסרק שהגיש בתיק ההוצאה לפועל, חוייב המבקש גם בהוצאות בסך 1,000 ₪. בהמרצת הפתיחה שהגיש המבקש, התבקש בית המשפט המחוזי להצהיר כי המשיב מעולם לא נתמנה ככונס נכסים ואין לו סמכות לפעול בנכסי המבקש.

4.

בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 17.9.2015 הפנה בית המשפט המחוזי את המבקש לכך שאינו יושב כערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, וכי אינו מוסמך לעכב את הליכי מכירת הנכסים. משהמבקש סירב למחוק את תביעתו ואף לא איפשר למשיב להגיב, נתן בית המשפט פסק דין, בו נדחתה המרצת הפתיחה. בפסק הדין הפנה לכך כי אינו בית המשפט המוסמך, והאיץ במבקש לקבל ייעוץ משפטי מתאים ולהגיע להסדר שייתר הליכים נוספים על אלו הרבים שהתקיימו בעניינו.

5.

המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה על פסק הדין, ובד בבד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע, למניעת המשך הליכי המימוש ביחס לנכסיו עד להכרעה בערעור. כפי שציינתי לעיל, המבקש כשל מלפרט את כל הרקע וההליכים שבין הצדדים, והסתפק בחזרה על טענות אשר נדונו ונדחו פעמים רבות. אשר למאזן הנוחות טוען המבקש, ללא כל אסמכתא, כי יהפוך לחסר בית במידה ויפונו החנויות. מנגד טוען המשיב כי אין כל מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי ובשלל ההחלטות הקודמות אשר הורו על פינוי החנויות ודחו לגופן את טענות המבקש. לטענתו המבקש הוא עותר סדרתי, המזלזל בפסקי דין חלוטים, מתעלם מהחלטות שיפוטיות ומנצל את חוסר התיאום לשם המשך עיכוב ההליך. כמו כן טוען המשיב להרחבת חזית, לחוסר ניקיון כפיים ולמעשה בית דין. לעניין מאזן הנוחות מפנה המשיב לכך שמדובר בנכס עסקי ולא בבית מגורים, ולכך שהליך הכינוס החל עוד בשנת 2004 ואין עוד מקום לעכבו. לטענתו הליך המימוש הגיע לשלב מתקדם ביותר והעתרות לבקשה תגרום לנזקים רבים. לאור האמור מבקש המשיב לדחות את הבקשה ולהשית על המבקש הוצאות לדוגמה.

6.

דין הבקשה להידחות.

7.

המבקש לא פירט בבקשה או בערעור שהגיש כיצד לטענתו קנה בית המשפט המחוזי סמכות לדון בתיק, ואין די בטענה כאילו מדובר "בהצהרה על מצב קיים" על מנת להתעלם מהחלטות רבות וקודמות. גם לגוף העניין קשה להניח כי סיכוייו של הערעור הם מן המשופרים, לשון המעטה. אשר למאזן הנוחות, מקובלים עלי דבריו של המשיב כי בנסיבות דנן יש להעדיף את המשך מימוש הנכסים על פני עניינו של המבקש, אשר מחזיק בחנויות שלא כדין. שופטים רבים הביעו את תרעומתם על התנהלותו המשפטית של המבקש. כפי שציינתי גם אני, דומה שהמבקש נוהג להמשיך ולנסות את מזלו בהגשת בקשות למכביר והצגת חצאי תמונות על מנת להמשיך ולהשיג את מטרותיו. יש לשים קץ לדבר.

8.

לאור האמור, הבקשה נדחית. המבקש ישלם את הוצאות המשיב בבקשה זו בסך 10,000 ₪.