פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2282/19 -
ג'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
מוחמד סלהב
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה
בקשה לתיקון הודעת הערעור; תשובת
המשיב מיום 1.7.2019; תגובת המערער לתשובת המשיב מיום 16.7.2019
החלטה
1.
לפניי בקשה שהוכתרה כבקשה "לתיקון הודעת הערעור", אך מדובר למעשה בבקשה להחלפת
הודעת הערעור המקורית שהוגשה בהליך דנן ביום 28.3.2019, בהודעת ערעור מתוקנת. בבקשה נטען כי לאחר הגשת הודעת הערעור המקורית החליף המערער את עורך-דינו ובעקבות עיון בהודעת הערעור המקורית ונימוקיה סבר עורך-דינו החדש כי לא הועלו בהודעת הערעור המקורית טענות "אשר הינן רלוונטיות מאוד לערעור הנ"ל", לרבות בשל אי הצגת הראיות הנכונות והדרושות להוכחת טענות המערער ולנוכח "אי ניהולו הנכון של ההליך בבית המשפט המחוזי". המשיב מצידו מתנגד לבקשה.
2.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בע"א 3657/09 ברזילי נ' אוחיון
(3.12.2009) (להלן: עניין ברזילי ) עמדה כב' הרשמת (כתוארה דאז) ג' לוין
על הכללים הדיוניים החלים עת נבחנת בקשה להחלפת
הודעת ערעור מקורית בהודעת ערעור מתוקנת בציינה כי:
"הבקשה שלפניי הוגשה בשלב מקדמי של בירור ההליך טרם הוצא צו סיכומים בתיק וטרם התקיים דיון בערעור לגופו. ככלל, בשלב מוקדם זה של ההליך, הסמכות להתיר את תיקון כתב-הערעור כאמור בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984... מופעלת בדרך-כלל באופן ליברלי תוך מתן משקל רב לזכות הטיעון של המערער ועל-מנת לאפשר לערכאת הערעור לדון בכל השאלות השנויות במחלוקת. זאת, בנסיבות בהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון. עם זאת, הבקשה שלפניי אינה מכוונת לתיקון ממוקד בכתב הערעור בדרך של הוספה, השמטה או תיקון נקודתי. הבקשה היא להחלפת
כתב הערעור המקורי בכתב ערעור מתוקן חדש. מה דינה של בקשה כאמור? בקשה זו נכנסת לגדריה של תקנה 417 רישא לפיה "כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט...". עם זאת, מדובר בעניין שבשיקול-דעת. בהתחשב בתפקידו הדיוני של כתב הערעור ובתכליתה של תקנה 417, נראה כי על דרך הכלל הגישה כלפי בקשות מן הסוג הנדון ראוי שתהיה מסויגת ושמורה למקרים חריגים בלבד."
ברוח דברים אלה חזר בית משפט זה והדגיש לא אחת כי הגישה בנוגע לבקשות להחלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור מתוקן ומשופר – להבדיל מבקשה לתיקון נקודתי של כתב הערעור בשלב מקדמי של ההליך – הינה גישה מסויגת (ראו למשל, בש"א 4946/15 פלוני נ' פלוני , פיסקה 7 (20.7.2015); בש"א 4041/19 פלוני נ' פלוני , פיסקה 7 (23.6.2019)), ועוד הודגש בפסיקה כי שינוי ייצוג אינו מהווה בהכרח טעם מספיק למתן רשות לתיקון כתב ערעור (ע"א 6638/15 ויקטור נ' ברוך
(17.7.2016)).
3.
בענייננו הבקשה מעוררת קושי בשים לב לכך שאין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי הודעת הערעור המתוקנת כוללת טענות החורגות מהמסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בבית המשפט המחוזי. כמו כן יש ליתן את הדעת לעובדה שהמערער היה מיוצג בעת הגשת הודעת הערעור המקורית וכי הבקשה הוגשה בחלוף המועד הקבוע בדין להגשת הערעור (השוו, עניין ברזילי , פיסקה 5). אכן, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך (בטרם ניתן צו סיכומים ובטרם התקיים דיון), ואולם שיקולים אלה אינם ממצים את מכלול השיקולים הצריכים לעניין וכפי שצוין בעניין ברזילי , ההוראה המעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המסמיכה את בית המשפט לאפשר את תיקון הודעת הערעור, "לא נועדה לאפשר לבעל-הדין שיזם את הערעור לבצע מקצה שיפורים על דרך של החלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור חדש 'משופר'" ( שם , פיסקה 6).
4.
בשים לב לאמור לעיל ובהתחשב בכך שאין מדובר בבקשה לתיקון ממוקד של הודעת הערעור כי אם בהגשת הודעת ערעור אשר שונה משמעותית מזו שהוגשה במקור, באתי כאמור לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. מובן עם זאת כי אין בתוצאה זו כדי למנוע מן המערער הגשת בקשה להוספת ראיה, בהתאם לסדרי הדין ובהתאם להנחיות נשיאת בית המשפט העליון (ויובהר כי אין לראות בהחלטתי זו משום הבעת עמדה באשר לסיכוייה של בקשה כאמור ככל שתוגש).
5.
הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, י' באב התשע"ט (11.8.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם