ע"א 6651/14נטע גולן נ. עו"ד יקיר ניידיק בתפקידו כמנהל מיוחד

1.

ביום 21.3.2012 הגישה המבקשת 1 (להלן: המבקשת ) בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה כפושטת רגל, זאת לאחר שצברה חוב בגובה של כמיליון ש"ח כלפי רשויות המס. ביום 14.2.2013 הוכרז על המבקשת פושטת רגל והמשיב 1 (להלן: הנאמן ) מונה כנאמן על נכסיה.

2.

הנאמן הגיש בקשה לביטול הענקה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל ) וזאת ביחס לדירת מגורים שהיתה בבעלות המבקשת (להלן: הדירה ). הבקשה התבססה על הטענה, כי בשנת 2005 העניקה המבקשת לבנותיה (המבקשות 3-2) את הזכויות בדירה ללא תמורה וזאת בשעה שידעה כי עומדת נגדה שומת המס הנזכרת. אין חולק שהדירה נמכרה בשנת 2009, אך הועלו גרסאות שונות באשר לגורל התמורה שהתקבלה ממכירתה - האם חולקה בין המבקשות 2 ו-3, כאמור בתצהיר המבקשת ובהתאם לדבריה כשנחקרה על-ידי הנאמן, או שמא ניתנה למבקשת לצורך התמודדות עם חובותיה, כטענת המבקשת 2.

3.

מפסק דינו של בית משפט קמא עולה, כי המבקשות 3-2 לא ששו לשתף פעולה עם חקירת הנאמן ולא פעלו כנדרש להוכיח את גרסתן לפיה התמורה ממכירת הדירה הועברה למבקשת, אימן. כך, גרסתן זו לא נתמכה בתצהיר מתאים, הן לא צרפו אסמכתאות לטענתן ולא התייצבו לדיון בבקשה לביטול ההענקה - לטענת בא כוחן דאז, מאחר שידעו על הדיון רק בסמוך למועד קיומו.

בפסק-דינו מיום 3.7.2014 קבע בית משפט קמא, כי, בנסיבות המתוארות לעיל, לא עלה בידי המבקשות לסתור את העובדות והטענות שעליהן ביסס הנאמן את בקשתו לביטול ההענקה, לפיהן המבקשת ויתרה על הזכויות בדירתה, והעבירה אותן, ללא תמורה, לבנותיה - המבקשות 2 ו-3, וזאת בשעה שידעה על קיומו של החוב למס הכנסה. בית משפט המשיך וקבע, כי בנסיבות אלה מתקיימים בענייננו יסודות סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.

4.

לאחר שניתן פסק הדין, פנתה המבקשת לבית משפט קמא בבקשות לעכב את ביצועו ולעיון חוזר. בקשותיה של המבקשת, אשר ביני לביני החליפה ייצוג, התבססו על הטענה כי תצהירה, שהוזכר גם בפסק הדין, נוסח על-ידי בא-כוחה הקודם, אשר החסיר ממנו פרטים משמעותיים ובשל כך לא עמדה בפני בית משפט קמא תמונה עובדתית מלאה בעת מתן פסק הדין. בהחלטתו מיום 10.12.2014 דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת (כב' השופטת ח' פלינר ) בנימוק, כי למבקשת "ניתנו הזדמנויות שונות לפרוס את גרסתה העובדתית" ובנסיבות אלה אין מקום ש"בית המשפט ישוב על צעדיו רק משום שנטען כי בא כוח החייבת [המבקשת] לא פעל כנדרש".

כלפי פסק דינו והחלטתו של בית משפט קמא הגישו המבקשת ערעור ובקשת רשות ערעור, ובצדן בקשה לעיכוב ביצוע.

טענות הצדדים

5.

בבקשה נטען, כי בא-כוחה הקודם של המבקשת התרשל בטיפול בענייניה והדברים באים לידי ביטוי, בין היתר, בפרטים החיוניים שהוחסרו מהתצהיר עליו חתמה, ובכך שלא שיתף פעולה עם דרישות הנאמן להמצאת אסמכתאות ומסמכים. לטענת המבקשות, במסגרת הערעור הוגשה גם בקשה להוספת ראיות, שבאמצעותן בכוונתן להוכיח כי, בניגוד לאמור בפסק דינו של בית משפט קמא, בעניינן לא מתקיימים יסודות סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. עוד מוסיפות המבקשות, כי בשל התנהלות בא-כוחה הקודם של המבקשת, למבקשות 3-2 לא ניתן יומן בבית המשפט, שכן הלה לא הודיע להן על מועד הדיון והן לא נחשפו לאמור בתגובה לבקשת הנאמן לביטול ההענקה. עוד נאמר, כי אף שבית משפט קמא זקף לחובת המבקשת את העובדה כי עמדה לה האפשרות לפרוש את העובדות בפני בית משפט קמא, גם אם בא-כוחה הקודם לא עשה כן, שכן נכחה בדיון, הרי שמהן נמנעה אפשרות זו. בנסיבות אלה, נטען, לא ניתן לבטל את סיכויי הערעור. באשר למאזן הנוחות נטען, כי זה "נוטה באופן מובהק" לעבר קבלת הבקשה. לטענת המבקשות, ככל שבקשתן תדחה, ניתן יהיה לממש נכס הנמצא בבעלות המשיבה 2 (להלן: הדירה ברח' גאולה ), אשר לגביו טען הנאמן, כי נרכש מכספי התמורה שהתקבלה ממכירת הדירה. לטענת המבקשות, בדירה ברח' גאולה מתגורר אביהן המבוגר, שפרנסתו בצמצום, וזאת בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 2,000 ש"ח הנחוצים לכלכלתן.

6.

הנאמן מתנגד לבקשה. לטענתו, סיכויי הערעור אינם גבוהים מאחר שבערעורן תוקפות המבקשות קביעות עובדתיות של בית משפט קמא, בהן בית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב. מה גם שכדי לבסס את ערעורן מבקשות המבקשות להוסיף ראיות בשלב הערעור - בקשה שבית משפט זה לא ייעתר לה בנקל. לטענת הנאמן גם שיקול מאזן הנוחות אינו נוטה לעבר קבלת הבקשה. נטען, כי בנסיבות במקרה, לא מתקיים חשש שככל שערעור המבקשות יתקבל הן יתקשו להיפרע מן המשיבים. עוד נטען, כי ככל שתתקבל הבקשה ובעוד שעיכוב הביצוע יעמוד בתוקפו יקומו למבקשות 3-2 נושים נוספים, הרי שעלול להיווצר מצב בו הנאמן ייאלץ לחלוק את נכסיהן עם נושים נוספים, ודבר זה יפגע בנושי המבקשת. באשר לדירה ברח' גאולה נאמר, כי אין מדובר בנכס שאין לו תחליף או בנכס שלמבקשות יש בו עניין מיוחד, שכן המדובר בדירה להשקעה שעתה מתגורר בה אבי המבקשות 3-2 בתמורה לדמי שכירות חודשיים, ובאפשרותו לשכור דירה אחרת. המשיב 2 מצטרף לעיקרי הדברים בתגובת הנאמן.

דיון והכרעה

7.

לאחר העיון בבקשה ובתגובות המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בעיקרה, ובכפוף לאמור בפסקה 9 שלהלן.

תחילה, ובטרם ארחיב אודות השיקולים השונים הצריכים לעניין, ראוי להבהיר, כי הבקשה שלפני היא, הלכה למעשה, בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי . כלומר, פסק דינו של בית משפט קמא משמעותו, כי בידי הנאמן לפעול להשבתו לקופת פשיטת הרגל של שווי דירת האם, שכן אין חולק שדירה זו, שנקבע לגביה שיש לבטל את הענקתה למבקשות 3-2, כבר נמכרה לצד שלישי. הדירה ברח' גאולה אינה אלא אמצעי להשבתו לקופת פשיטת הרגל של שווי הדירה שנגרעה ממצבת הנכסים של המבקשת – החייבת; כלומר, היא נכס שממנו ניתן להיפרע את חובן הכספי של המשיבות 3-2 לקופת פשיטת הרגל.

8.

ההלכות שעניינן עיכוב ביצוע פסק דין כספי ידועות ומוכרות ואין צורך לפרטן. ניתן לפנות ישירות לבחינת השיקולים המרכזיים שיש להביא בחשבון בענייננו ומשמעותם.

9.

באשר לסיכויי הערעור, בקצרה ובלי שאטע מסמרות, נראה כי המשוכה הניצבת בפני המבקשות היא גבוהה. ערעורן של המבקשות מבוסס במידה רבה על טענותיהן כלפי בא-כוחה הקודם של המבקשת, שאותן הן מבקשות לבסס בעיקר באמצעות ראיות נוספות שהגשתן מתבקשת. מעיון בטענות המבקשות נראה כי יקשה עליהן לשכנע, כי בקשתן עומדת באמות המידה להוספת ראיות חדשות בשלב הערעור, ובכך יש להשליך על סיכויי הערעור.

10.

באשר למאזן הנוחות, הרי ששיקול זה מעלה תמונה מורכבת מעט יותר. כמובהר לעיל, בסופו של יום, מתבקש עיכוב ביצועו של פסק דין כספי " וכידוע במקרים אלה, הנטל החל על מבקש עיכוב הביצוע לשכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו הוא נטל כבד, שהרי ככלל לא אמור להיות קושי להחזיר את המצב לקדמותו אם תשונה תוצאת הפסק" ( ע"א 7134/13 עיריית סח'נין נ' בני עאדל ג'באלי בע"מ (18.11.2014)). לכאורה, בהתחשב בזהות המשיבים, המבקשות לא אמורות להיתקל בקושי בהשבת המצב לקדמותו ככל שערעורן יתקבל. עם זאת נראה כי בענייננו, מתקיימים שיקולים נוספים, שכן, כעולה מטענות הצדדים, ביצועו של פסק הדין כרוך במימושה של הדירה ברח' גאולה. אמנם, כנטען בתגובת הנאמן, אין מדובר בדירת המגורים של מי מן המבקשות, אך איני סבור גם, כי בנסיבות, בהן אבי המבקשות 3-2 מתגורר בדירה, ניתן לראות בדירה ברח' גאולה דירה "רגילה" להשקעה, שאין לה זיקה מיוחדת כלשהי למבקשות.

בנסיבות אלה, סבורני כי האיזון הנכון בין השיקולים הנזכרים הוא לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין וזאת למעט שלב מכירת הדירה ברח' גאולה בפועל . לשון אחר, ביצועו של פסק הדין יעוכב, רק ככל שמשמעותו היא מכירתה בפועל של הדירה ברח' גאולה והעברת הזכויות בה, לרבות זכות ההחזקה והשימוש, לצדדים שלישיים. ויובהר, אין בהחלטתי זו כדי לעכב ביצועם של הליכים מקדמיים הנדרשים כדי להביא בהמשך למימושה של הדירה ברח' גאולה; שכן, כאמור לעיל, בכוחה של ההחלטה דנא לעכב רק את שלב מכירת הדירה בפועל, ככל שההליכים המקדמיים יבשילו לכדי כך בטרם יוכרע הערעור דנא. מובהר כי אין עיכוב של הליכים אחרים, ככל שניתן לנקוט בהם, שמטרתם היא מימוש פסק הדין.

11.

סוף דבר, הבקשה נדחית בכפוף לאמור בסיפא לפסקה 10 באשר למכירת הדירה ברחוב גאולה. בנסיבות, לא ייעשה צו להוצאות.