ע"א 671/95 הדר טבריה בע"מ נ. שבח גרשון

סיכומי המערערים 1, 3 ו4- הוגשו בתאריך 18.3.96. סיכומי המערער השני הוגשו בתאריך 31.1.96. תשובת המשיבים וטענותיהם בערעור שכנגד הוגשו לבית המשפט ביום 22.4.96. המערערים 1, 3 ו4- לא השיבו לטענות בערעור שכנגד וכן לא ראו להשיב לתשובת המשיבים בערעור. עוד יש לציין, כי המערער השני הגיע להסכם עם המשיבים אשר ניתן לו תוקף של פסק דין בתאריך 9.11.97, לפיו נדחו הערעור והערעור שכנגד, ככל שהיו בין הצדדים להסכם.

בפני בקשת בא כוח המערערים 1, 3 ו4- (להלן המערערים) לאפשר לו הגשת תשובתו לערעור שכנגד עתה. בקשה זו הוגשה בתגובה להחלטה המתריעה על דיון בערעור שכנגד במעמד צד אחד מיום 15.3.98. בבקשה נאמר, כי הקשר בין בא כוח המערערים לבין מרשיו היה באמצעות המערער השני, אשר הגיע להסכם כמפורט לעיל. עוד נאמר, כי בא-כוח המערערים איבד כל קשר עם מרשיו.

טענות בא כוח המערערים אינן נתמכות בתצהיר, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. מעבר לכך, אין הטענות שבפי בא כוח המערערים ברורות לגופו של ענין; שהרי המערער השני היה מיוצג כל העת על ידי עורך דין אחר, ומלכתחילה שימש בא כוח המערערים כבא כוחם של מערערים אלה בלבד. בנסיבות אלה, לא ברור כיצד היה הקשר בין עורך הדין ומרשיו באמצעות מערער שהיה מיוצג על ידי עורך דין אחר. זאת ועוד, אין בבקשה כל הסבר מדוע בשנת 1996, עת התקבלו הסיכומים בערעור שכנגד בידיו, לא ראה עו"ד היכל להשיב עליהם.

יתכן כי עתה

אין קשר בין עו"ד היכל ללקוחותיו, אך בחודש מרץ 1996 הגיש בשמם סיכומים, ואילו הסיכומים בערעור שכנגד הוגשו בחודש אפריל באותה שנה. מה, איפא, מנע מעו"ד היכל לפעול בשנת 1996? על כך אין בפני כל הסבר או תשובה. יוצא, איפא, כי מחדלם של המערערים בהגשת תשובתם לערעור שכנגד נותר ללא כל הסבר שיהא בו כדי להצדיק את האיחור ולסבר את האוזן.

בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד. לפיכך, יידון הערעור שכנגד על פי תקנות 448(ג) ו450-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. תיק הערעור בשל לקביעה לשם השלמת טיעון.