ע"א 6758/13 חנה ברייטברט נ. מרכז משען בע"מ (חל"צ)

1.

ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' פלינר ), מיום 3.10.2013, שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 27975-04-13.

2.

לפני בית המשפט הונחו תביעה ותביעה שכנגד העוסקות בנזקי רטיבות בדירתם של המערערים בדיור מוגן שבבעלות המשיבה. בפתח ישיבת קדם המשפט מיום 16.9.2013 הודיעה השופטת כי שימשה בעבר באת-כוח המשיבה במסגרת משרד עורך-הדין אבנר מנוסביץ', שהוא אביה של השופטת. משרד זה שימש במשך שנים רבות יועץ משפטי של המשיבה. השופטת הבהירה לבעלי הדין כי בהתחשב בכך שמונתה לשיפוט בשנת 2003, חלה תקופת צינון ארוכה של עשר שנים ולכן היא אינה רואה כל מניעה מלדון בתביעה. השופטת שאלה האם עורכת-הדין חגית פרידמן, אותה היא מכירה אישית, תופיע בתביעה כמייצגת או כעדה וקיבלה תשובה שלילית לשאלתה. לפיכך, לא ראתה השופטת כל מניעה מלדון בתיק ואף בעלי הדין לא ראו מניעה לכך, והדיון המשיך כסדרו. יוער, כי אף בא-כוחם של המערערים עבד בעבר במשרדו של אביה של השופטת. בהחלטה מיום 16.9.2013 מינה בית המשפט מומחה על מנת שיבחן את מקור הרטיבות בדירה ועניינים נוספים.

3.

ימים ספורים לאחר ישיבת קדם המשפט הגישו המערערים בקשת פסלות. במסגרת הבקשה נטען שבא-כוח המשיבה שייצגה בהליך, עו"ד יובל בן-יוסף, עבד אף הוא במשרד עורכי-הדין בו עבדה השופטת בעבר. בא-כוח המשיבה הכחיש עובדה זו בתגובתו. בהחלטה מיום 3.10.2013 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין כי אף אם נכון שבא-כוח המשיבה עבד במשרד בו עבדה השופטת, אין בכך כדי להקים עילת פסלות, משאין כל היכרות בינה לבין בא-כוח המשיבה. השופטת לא מצאה כל נימוק חדש שלא בא זכרו בפרוטוקול הדיון ולא מצאה בבקשת המערערים כל נימוק המקים עילת פסלות. לפיכך, דחתה כאמור את בקשת הפסלות ומכאן הערעור שלפניי. באותה החלטה ביטל בית המשפט את מינויו של המומחה שעליו הוחלט ביום 16.9.2013 ומינה תחתיו מומחה אחר. מתברר כי המומחה שמונה תחילה הודיע בכתב לבית המשפט, בעקבות מינויו, כי הוא קשור למשיבה ולכן נמצא בניגוד עניינים.

4.

המערערים הם ניצולי שואה קשישים, סיעודיים, הסובלים מרטיבות קשה בדירתם. לטענתם, המשיבה מסרבת לתקן את נזקי המים, הרטיבות והעובש בדירתם באופן הפוגע בבריאותם ובאיכות חייהם, ובניגוד להסכם שנחתם עימה. המערערים טוענים שהמשיבה מנסה להתיש אותם והגישה תביעה שכנגד בטענה שהמערערים התרשלו בהתקנת בידה ( Bidet ) וכי בעקבות התקנתו קיימת רטיבות בדירה. המערערים טוענים, כמו כן, כי למחרת ישיבת קדם המשפט נודע להם שהמומחה שמונה עובד עבור המשיבה ומבצע עבורה עבודות הנדסה במשך שנים רבות. בעקבות זאת ולאור היכרות השופטת עם המשיבה, נוצר אצל המערערים חשש אובייקטיבי שיש לשופטת משוא פנים ולכן הגישו את בקשת הפסלות.

5.

עוד טוענים המערערים כי הקרבה בין השופטת למשיבה מקימה כשלעצמה עילה להחלפתה: השופטת ייצגה את המשיבה שנים רבות במסגרת עבודתה כעורכת-דין; אביה של השופטת ייצג במשך שנים רבות את המשיבה; באת-כוח המשיבה, עורכת-הדין חגית פרידמן, עבדה במשרדו של אביה של השופטת ולאחר מכן החלה לעבוד אצל המשיבה כיועצת משפטית; לשופטת יש היכרות אישית עם באת-כוח המשיבה, עורכת-הדין חגית פרידמן, ואף בא-כוח המשיבה, עו"ד בן-יוסף, עבד במשרדו של אביה של השופטת. בנוסף, יש לשופטת היכרות עם נציג המשיבה, מר פיני גביש.

6.

מלבד קשרים אלו, סבורים המערערים שקם חשש אובייקטיבי למשוא פנים מצד השופטת לאור מינוי מומחה לאיטום שעובד עבור המשיבה. המערערים מציינים כי מינוי המומחה נעשה לאור בקשת נציג המשיבה, מר פיני גביש, שנכח בדיון. לדברי המערערים, "תוצאה של משוא פנים... מהווה נזק ישיר כלפי המערערים ועלולה לקצר את תוחלת החיים אשר נותרה למערערים לחיות". המערערים מציינים שאינם יכולים לבצע תיקונים בדירה שכן היא בבעלות המשיבה. בנסיבות אלו מבקשים המערערים לבחון את הערעור ברגישות יתרה. לטענתם, יש צורך להעביר את הדיון בתביעה למותב שאין לו קשר לבעלי הדין ולאפשר להם לסיים את חייהם בכבוד.

7.

דין הערעור להידחות. חרף האמפתיה והרגישות לטענות המערערים ולנסיבות חייהם, אין בטענות שהעלו כדי להקים עילת פסלות. סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 מורה כי שופט לא יישב בדין אם בטרם התמנה לשופט היה מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו כבא-כוח. ואולם, סעיף זה מתפרש כך ששופט אינו חייב לפסול עצמו אך בשל העובדה שייצג בעבר, כשפעל כעורך דין, את אותו בעל דין. אלא יש לבחון קיומו של חשש ממשי למשוא פנים על פי נסיבותיו של כל מקרה. אף לפי כלל 15(ב)(4) לכללי האתיקה לשופטים, בחלוף חמש שנים מאז היה בעל הדין לקוחו של השופט קודם למינויו, מתבטלת מאליה מניעות השופט מלדון בתיק. מכל מקום, במקרה בו שופט ייצג בעבר, עת פעל כעורך דין, את בעל הדין, יש לבחון את כלל נסיבות המקרה, לרבות טיב הקשר ועוצמתו, חלוף הזמן מאז הייצוג, הרלוונטיות של הייצוג האמור לסכסוך הנדון, וכן, האם נותרו השופט ובעל הדין בקשר אישי או מקצועי מאז ייצוג זה (למשל, ע"א 8737/12 פלוני נ' פלונית (13.1.2013); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 264-260 (2006)). על יסוד הפרמטרים שמניתי לעיל ניתן לומר כי במקרה דנא, בו השופטת ייצגה את המשיבה בעבר, אך הייצוג נפסק לפני 10 שנים, לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת. יש לזכור גם כי בא-כוח המשיבה הודיע שעורכת-הדין חגית פרידמן לא תעיד בתביעה ולא תופיע כמייצגת, והוא אף הכחיש שעבד בעבר במשרד של אביה של השופטת. עוד אזכיר כי גם בא-כוחם של המערערים עבד במשרדו של אביה של השופטת. נוסף על כל אלה חובה לזכור כי טענת הפסלות לא הועלתה בדיון מיום 16.9.2013, לאחר שהשופטת ציינה מיוזמתה, את נקודות הקשר למעורבים. כלומר, הייתה הסכמה למעשה מצד המערערים כי השופטת תמשיך לדון בהליך.

אשר למומחה שמונה על ידי בית המשפט: כאמור המומחה הוחלף לאחר שהוא ציין כי הוא קשור עם המשיבה. על כן, לא ברור מהי קובלנתם של המערערים בהקשר זה.

8.

הרושם המתקבל מן החומר שהונח בפניי הוא כי בית המשפט מנסה לקדם את ההליך בזריזות, בהתחשב במצבם של המערערים ובגילם המתקדם. מכל מקום, לא מצאתי ממש בטענת הפסלות ועל כן מוחלט לדחות את הערעור. מאחר שלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות.