פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 6776/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער:
ז'קי חדד
נ ג ד
המשיבים:
1. שושן כהן
2. האגודה להתיישבות חקלאית במושב ברכיה
ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע מיום 26.6.2005 (השופט ע' רוזין)
שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 4934/04
בשם המערער: עו"ד יוסף
גבאי
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע
(השופט ע' רוזין) מיום 26.6.2005 שלא לפסול עצמו מלדון בת"א 4934/04.
1. בין בעלי הדין מתקיים סכסוך משפטי ממושך.
במהלך ישיבת הוכחות מיום 16.6.2005 קיבל בית המשפט התנגדות המשיבים לשאלה בזמן
חקירת המערער ודחה בקשת המערער לקבלת עותק מהפרוטוקול. במהלך עדות המערער שנשמעה
באותה ישיבה, העיר לו בית המשפט מספר פעמים כי הוא "לא משיב לשאלות בהן הוא
נשאל". עוד העיר בית המשפט למערער כי הוא "נאנח בעת מתן התשובה";
בנוסף, העיר בית המשפט פעם אחת לבא כוח המערער לחזור למקומו. פעם אחרת, כאשר העיר
בא כוח המערער בזמן חקירת אחד העדים, "מהיכן העד יודע את הדבר מידיעה
אישית", העיר בית המשפט "שההערות שהוא מעיר מפריעות בחקירה
הנגדית". כן קבע בית המשפט לעניין זה "שאם יימשכו הערות מסוג זה – ישקול
בית המשפט הטלת הוצאות". מיד לאחר קביעה זו, ביקש המערער כי בית המשפט יפסול
עצמו.
2. לטענת המערער, בית המשפט התנקם במערער
ומנע אפשרות קיומה של חקירה הולמת. לדעתו, התנהלות בית המשפט מביעה חוסר סובלנות
כלפי המערער ובא כוחו. המערער הסיק זאת מהתבטאויות בית המשפט, במיוחד לעניין החיוב
האפשרי בהוצאות. על כן, לשיטתו, קם חשש למשוא פנים. המשיבים התנגדו לבקשת הפסילה.
3. בית המשפט דחה את בקשת הפסילה (ביום
16.6.2005). בהחלטה נאמר כי אין בבקשה ממש, ונימוקים לדחייתה יינתנו בנפרד. נימוקי
בית המשפט ניתנו ביום 26.6.2005. נאמר בהם כי:
"ייתכן והיו סימנים
מסוימים של חוסר סבלנות, מצידו של בית המשפט, אך אלו נבעו רק בשל הפרעות חוזרות
ונשנות מצידו של בא כוח [המערער], אשר לא נתן לבאת כוח [המשיבים] לקיים את
החקירה
הנגדית
,
בצורה שלווה ותקינה. יצוין כי רק חלק מההפרעות שהתקיימו, צויינו בפרוטוקול...כאמור
לא אחת העיר בית המשפט [למערער] במהלך חקירתו הנגדית, כי הוא לא משיב לשאלות בהן
הוא נשאל, ואף הערתי מספר פעמים, מחוץ לפרוטוקול לבא כוח [המערער] שניסה להפריע
במהלך החקירות הנגדיות. ייתכן ויש ממש בדברי באת כוח הנתבעים, כי ההפרעות
שהתקיימו, מצידו של [בא כוח המערער] נועדו
'ליתן לעדים הדרכה ושהות למחשבה
במקום לענות באמת, ובזמן אמת'
...ייאמר עוד כי דעתו של בית משפט זה אינה 'נעולה' כנגד
התובע, ואין בלבי כל טינה או טרוניה או דעה קדומה, אשר יש בכוחה להסיט את
מחשבותיי... אפסוק אך ורק על פי עובדות המקרה, בהתאם לדין, וללא מורא וחשש למשוא
פנים..." (ההדגשות במקור).
על כן, בקשתו של המערער נדחתה. עוד קבע בית המשפט
בנימוקיו כי על המערער לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח.
4. על החלטה
זו הוגש הערעור שבפניי. המערער חוזר על עיקר טיעוניו מבקשת הפסילה. עוד נטען, כי גם במסגרת החלטתו המנומקת של בית המשפט, קם חשש ממשי למשוא פנים. כך, בעיקר, מאמירת בית המשפט כי ייתכן ויש ממש בכך שהערות בא כוח המערער "נועדו ליתן לעדים הדרכה ושהות למחשבה, במקום לענות באמת, ובזמן אמת". עוד נטען, כי שגה בית המשפט משחייב את המערער בהוצאות בהחלטתו המנומקת (מיום 26.6.2005). כך, משום שלא נפסקו הוצאות במועד ההחלטה המקורית. לחילופין מבקש המערער את ביטול החלטת בית המשפט, ככל שהיא נוגעת לחיוב בהוצאות.
5.לאחר שעיינתי בחומר המונח בפניי, נחה דעתי שדין הערעור להידחות. טענות המערער מופנות כנגד החלטות דיוניות של בית המשפט. עם זאת, טענות באשר לטיב הכרעת בית המשפט בהליכים דיוניים – אין מקומן בהליכי פסלות כי אם בסדרי הערעור הרגילים ( ראו למשל: ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם); ע"א 6100/05 אסביר נ' קואס (לא פורסם)). אמירות בית המשפט במהלך ישיבת ההוכחות נועדו לשמור על סדר וניהול תקין של הישיבה, ואין בהן כדי ללמד על גיבוש דעתו הסופית של בית המשפט. דלתו של בית המשפט פתוחה לשכנוע בפני המערער (רע"א 287/88 מנוף סיגנל נ' עבדל ראזק , פ"ד מד(3) 758). אכן, לא קם חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים מצד בית המשפט. גם פסיקת הוצאות משפט או אמירה כי בעל דין עלול להיות מחויב בהוצאות משפט – אין בהן, כשלעצמן, כדי להקים עילת פסלות ( השוו: ע"א 2862/05 וינברג נ' ועדת ערר מחוז תל אביב (לא פורסם)) . הוא הדין ביחס להתבטאויות בית המשפט בנימוקי דחיית הפסילה, שגם הן לא מלמדות על חשש ממשי למשוא פנים. באשר לטענת המערער ביחס לחיובו בהוצאות בנימוקי החלטת הפסלות, הרי שזו טענה דיונית שאין מקומה בערעור פסלות (ראו והשוו: ע"א 6581/94
זאק נ' ספר אלקטרוני ממוחשב ס.א.מ. בע"מ, פ"ד מח(5) 838; ע"א 1790/01 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' פרייזר (לא פורסם); ע"א 10814/03 קופת חולים נ' מ.ט. אור אנטרפרייזס בע"מ (לא פורסם));
אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ז בתמוז התשס"ה (3.8.2005).
ה
נ ש י א