ע"א 6883/14 כפיר בן אדוה נ. חברת דואר ישראל בע"מ

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת. בקשת הפטור אינה מבוססת על טענה בדבר היעדר יכולת כלכלית. תחת זאת טוען המערער, כי בקשת הפסילה אותה הגיש (בגדרה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית) לא נדונה לגופה וההחלטה שניתנה בה לא נומקה, וכי בנסיבות אלו הוא "זכאי לפי 'כל דין' להנות מהתנאים של ערכאה ראשונה (ולעניין בקשה זו גם פטור מאגרת בית משפט)" (פיסקה 7 לבקשה). ואולם, לא מצאתי בטענה זו ממש. החבות לתשלום אגרה בגין ההליך דנן מבוססת על תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 בצירוף פרט 31 לתוספת לתקנות אלו, והיא אינה תלויה באופן התנהלותו של הדיון בגדרו ניתנה ההחלטה או בדרך נימוקה של ההחלטה. ממילא, גם אם אצא מנקודת הנחה כי ההחלטה עליה משיג המערער ניתנה ללא שמיעת טיעונים וכי היא אינה מנומקת, הרי שלא יהיה בכך כדי לפטור את המערער מתשלום אגרה בגין ההליך שבכותרת, שהינו הליך של ערעור על החלטת פסלות. מסקנה זו נכונה אף לעניין החבות להפקדת עירבון.

הבקשה נדחית, איפוא. משהבאתי בחשבון את כלל השיקולים הצריכים לעניין, רואה אני להעמיד את העירבון בהליך שבכותרת על סך של 10,000 ₪. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.