ע"א 6883/19 הורוביץ ,אבן, אוזן ושות' נ. ג'יטי גט טקסי סרוויסס ישראל בע"מ

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה במסגרת הליך ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.9.2019 (ת"צ 1577-11-16, השופט ע' גרוסקופף ). בהחלטה זו בית המשפט המחוזי אישר בחלקה תובענה ייצוגית כנגד ג'יטי גט טקסי סרוויסס ישראל בע"מ (להלן: גט טקסי ), שהיא חברה המפעילה שירותי הסעות בפריסה ארצית באמצעות מוניות.

הרקע העובדתי וההליך בבית המשפט המחוזי

2.

ברקעה של ההתדיינות עומדים חוזים שבהם התקשרה גט טקסי עם לקוחות עסקיים, ובהם משרדי עורכי הדין שהגישו את הבקשה לאישורה של התובענה הייצוגית - הורוביץ, אבן, אוזן ושות' (להלן: הורוביץ ) ובן יעקב, שוימר, דולב ושות' (להלן: בן יעקב ). עיקריו של ההסכם העסקי (להלן גם: ההסכם ) יובאו בתמצית להלן. ככלל, ההסכם נועד לספק ללקוח העסקי שירות מיוחד של נסיעות קבועות עם גט טקסי, הכולל בין היתר זמינות מרבית של מוניות, ממשק אינטרנטי לניהול מערך ההזמנות וכן "תעריפים מיוחדים" קבועים מראש ליעדים מרכזיים של הלקוח אשר מופיעים במחירון המצורף להסכם (להלן: המחירון המוסכם ). לצד המחירון המוסכם, משתמשת גט טקסי במחירון נוסף (להלן: המחירון הגנרי ), שאינו מועבר ללקוח במעמד ההתקשרות ואינו גלוי לציבור. ללקוח עסקי של גט טקסי קיימת אפשרות ביישומון לבצע "נסיעה עסקית", ואם אפשרות זו נבחרה – הלקוח מחויב לפי תעריף הנסיעה במחירון המוסכם. אולם, ככל שהנסיעה בין היעדים שנבחרו אינה מוסדרת במחירון המוסכם, יחויב הלקוח בתעריף הנסיעה לפי המחירון הגנרי.

3.

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית נטען כי גט טקסי גבתה מהמבקשים ומיתר חברי הקבוצה הנטענת סכומים גבוהים מהמותר בעד הנסיעות שביצעה עבורן. לפי הנטען בבקשה, הגביה ביתר הייתה הן בגין נסיעות שלא הוסדרו בהסכם העסקי, לפי תעריף שגט טקסי קבעה באופן חד צדדי, והן בגין נסיעות רבות שכן הוסדרו בהסכם, לפי תעריף גבוה מזה שהוסכם. מנגד, גט טקסי טענה כי הגביה נעשתה בהתאם להוראות הדין ולהסכמת הלקוחות.

4.

בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את הבקשה - בכל הנוגע לטענות שעניינן טעויות שיטתיות בחיוב בגין תעריפים שנכללו במחירון המוסכם. בהקשר זה נטען על-ידי הורוביץ ובן יעקב כי במאות מקרים התעלמה גט טקסי מהמחירון המוסכם, וחייבה אותם בסכום העולה על התעריף שנקבע בו, לכאורה עקב טעויות או בעיות שיטתיות במערכת אשר גט טקסי עצמה עיניים אל מול קיומן. בית המשפט המחוזי קבע כי "היקף השגיאות העצום" שהורוביץ ובן יעקב הציגו בבקשת האישור מבסס תשתית ראשונית המעבירה את הנטל לגט טקסי לשכנע כי הטעויות היו אקראיות או מיוחדות להורוביץ ובן יעקב בלבד. עוד נקבע, כי גט טקסי לא הרימה את הנטל הנדרש בעניין זה, וכי נראה שהיא לא ניסתה כלל לבדוק באמצעים העומדים לרשותה אם מדובר בתקלה מערכתית הגורמת באורח שיטתי לחיובים שגויים של לקוחותיה העסקיים. משכך, נקבע כי הונחה תשתית המבססת אפשרות סבירה לכך שהטענות בדבר טעויות שיטתיות בחיוב ביחס לנסיעות הנזכרות במחירון המוסכם תוכרע לטובת הקבוצה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי יתר התנאים לאישור ניהול התובענה כייצוגית ביחס לסוגיה זו התקיימו.

5.

לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לעילות התביעה שהועלו כנגד גט טקסי ביחס לנסיעות שלא נכללו במחירון המוסכם, דהיינו בכל הנוגע לטענה לפיה התשלום אותו גבתה גט טקסי בגין נסיעות אלה עולה על המחיר הראוי אותו הייתה רשאית לגבות. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיהן של הורוביץ ובן יעקב בעניין השינוי החד-צדדי של תעריפי המחירון המוסכם. בעיקרו של דבר, נקבע כי בסעיף 1.3 להסכם העסקי נקבע כי מחירי הנסיעות עשויים להתעדכן מעת לעת לפי שיקול דעתה של גט טקסי, וכי הלקוחות הסכימו לכך בחתימתם על ההסכם. בית המשפט המחוזי דחה בהקשר זה את הטענות לפיהן מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד או ביצירת הסכם חדש.

6.

בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי הגדיר את עילות התביעה שהתובענה הייצוגית מאושרת בגינן כך: הפרת חוזה (גביית תמורה בניגוד למוסכם בחוזה) ועשיית עושר ולא במשפט (גביית תשלום העולה על המוסכם בחוזה). חברי הקבוצה הוגדרו כך: "כל מי שהתקשר עם המשיבה [גט טקסי – ד' ב' א'] בהסכם של לקוח עסקי ושבשנים 2016-2009 נגבו ממנו בעד נסיעות ליעדים שבמחירון המוסכם תשלומים גבוהים מאלה שבמחירון המוסכם". לבסוף, הסעד הנתבע הוגדר כך: "ההפרש בין הסכום שנגבה בפועל בנסיעות ליעדים שבמחירון המוסכם לסכום שהיה צריך לגבות עליהן לפי מחירון זה – בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד למועד ההשבה בפועל".

הבקשה לעיכוב ביצוע

7.

ביום 23.10.2019 הגישו הורוביץ ובן יעקב ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (ליתר דיוק, על החלק בהחלטה המהווה עבורן "פסק דין"), ובו עתרו לכך שהתובענה תאושר כייצוגית בנוגע לכלל העילות מושא בקשת האישור.

8.

מספר ימים לאחר מכן, ביום 29.10.2019, הוגשה בקשה מטעם גט טקסי –

שכאמור אינה המערערת בהליך העיקרי – לעיכוב ביצוע של ההחלטה שנתן בית המשפט המחוזי ולעיכוב

המשך הדיון בתובענה הייצוגית עד להכרעה בערעור. באופן יותר ספציפי, הבקשה מכוונת לכך שלא יינקטו הליכים נוספים בבית המשפט המחוזי, ובכלל זה כי גט טקסי לא תידרש להגיש כתב הגנה. כמו כן, מבוקש להורות על עיכוב פרסום ההודעה לחברי הקבוצה בדבר אישור התובענה כייצוגית.

9.

גט טקסי טוענת כי הורוביץ ובן יעקב עותרים במסגרת הערעור לשינוי נקודות מהותיות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, דוגמת עילות התביעה, הסעדים שייכללו בה והיקף הקבוצה, וכי לקבלת עמדתם עשויה להיות השלכה משמעותית על אופי הדיון בפני בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, כך נטען, יש הצדקה לעכב את המשך ההליכים בבית המשפט המחוזי, עד להכרעה בערעור. גט טקסי מוסיפה וטוענת כי ככל שהערעור יתקבל, עלול להתברר כי יש צורך לחדש את הדיון שכבר התקיים בבית המשפט המחוזי. בנוסף, גט טקסי טוענת כי מהערעור עולה שאף לשיטת הורוביץ ובן יעקב, הפרסום שעליו הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו אינו משקף נכונה את התובענה הייצוגית כפי שראוי לאשרה, ומשכך יש מקום לעכב גם את ביצוע הפרסום.

10.

לעומת זאת, הורוביץ ובן יעקב מתנגדות לבקשה. לטענתן, הערעור שהוגש על ידן עוסק בעניין מובחן ונפרד מהעניין אשר צפוי להתברר בפני בית המשפט המחוזי. כך, נטען כי התובענה הייצוגית אושרה בכל הנוגע למי שגט טקסי גבתה ממנו תשלומים עבור נסיעות ליעדים שהוסדרו במחירון המוסכם אך נגבו ממנו סכומים גבוהים מכך. לעומת זאת, הורוביץ ובן יעקב מדגישות כי הערעור עוסק בשאלות משפטיות אחרות – איזה תשלום יכולה גט טקסי לגבות בגין נסיעות ליעדים שלא נכללו במחירון המוסכם; האם תקנות התעבורה, התשכ"א-1961, המסדירות את שכר הנסיעה במונית, חלות על נסיעות ליעדם אלה; והאם גט טקסי יכולה לחייב את לקוחותיה בגין נסיעות אלה לפי מחירון שהוסתר מלקוחותיה. בשים לב לכך, טוענות הורוביץ ובן יעקב כי אין כל הצדקה לעכב את ניהול ההליכים בכל הנוגע לחלקה של התובענה הייצוגית שאושר על ידי בית המשפט המחוזי, ושלגביה לא מועלית כל טענה בערעור.

11.

בנוסף, הורוביץ ובן יעקב טוענות כי גט טקסי לא הוכיחה כי מתקיימים התנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע. באשר לסיכויי הערעור, הן מדגישות כי גט טקסי לא טענה דבר לעניין זה, שכן מן הסתם היא מתנגדת לטענות שהועלו בערעור. באשר למאזן הנוחות, נטען כי גט טקסי העלתה בעניין זה טיעון כללי ולאקוני בלבד, אך לא פירטה מהו הנזק שעשוי להיגרם לה באם לא יעוכב ההליך בבית המשפט המחוזי. מנגד, הורוביץ ובן יעקב טוענות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתן, לנוכח העובדה שחלק מהתובענה הייצוגית כבר אושרה, כך שאין זה הוגן או יעיל לעכבה עד שיידון הערעור. לבסוף, הורוביץ ובן יעקב טוענות כי הפסיקה שצירפה גט טקסי לבקשתה אינה רלוונטית, שכן היא עוסקת במקרים שונים בתכלית שבהם מבקש האישור עצמו תוקף בערעורו עניינים אשר צפויים להתברר בפני בית המשפט המחוזי, אז אכן מתעוררת שאלה של יעילות.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, ושקלתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. בעיקרו של דבר, וכמפורט להלן, אני סבורה כי בנסיבות העניין הגשת הבקשה לבית משפט זה אינה המסגרת הדיונית המתאימה לדון בטענותיה של גט טקסי, בהתחשב בכך שזו אינה מבקשת להשיג על ההחלטה שהתקבלה בכל הנוגע לחלק שאושר כתובענה ייצוגית.

13.

אכן, בעבר נדרש בית משפט זה לבקשות עיכוב ביצוע שעניינן התליית הליך של תובענה ייצוגית לאחר שהתקבלה החלטה לאשר – באופן מלא או חלקי – תובענה כאמור, או עיכוב של חלק מההוראות האופרטיביות שניתנו כגון פרסום הודעה לציבור (ראו: רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול (11.5.2008); ע"א 7896/10 פרחי נ' ונרום אופנה בע"מ (2.5.2011). כן ראו והשוו: ע"א 395/13 ובר נ' בירנבוים (12.5.2013)). עם זאת, באותם מקרים שני הצדדים לבקשת האישור ביקשו להשיג על ההחלטה, בין באמצעות הגשת ערעור בזכות ובין באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. לעומת זאת, בענייננו, גט טקסי לא הגישה בקשת רשות ערעור מטעמה על החלטתו של בית המשפט המחוזי לאשר חלק מהתובענה הייצוגית נגדה. אם כן, מדובר בחלק של התובענה שכבר אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, וברי כי הוא יוסיף להתברר בבית המשפט המחוזי. שאלות הנוגעות לחלק האמור אינן מונחות באופן ישיר בפני בית משפט זה, ואף על פי כן זהו בדיוק החלק בהליך שאותו מבקשת גט טקסי לעכב, במסגרת בקשה שהוגשה בהליך ערעור על חלק אחר של ההחלטה. לא למותר להטעים כאן כי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מתייחסת לסמכותו של בית משפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה "שהיא נושא ערעור או נושא בקשת רשות לערער". על כן, דומה שהבקשה דנן אינה הדרך הנכונה, מבחינה דיונית, לעתור להתלייתם של הליכים אלה. הדברים עולים בבירור גם מהאופן שבו נוסחו טיעוניה של גט טקסי, שלא טענה דבר בעניין סיכויי הערעור, עניין שהוא כידוע שיקול יסודי בהחלטות למתן עיכוב ביצוע לתקופת הערעור (גם אם לא השיקול המכריע). מובן שבנסיבות שבהן גט טקסי היא המשיבה לערעור ומטבע הדברים מתנגדת לו, היא אינה יכולה לטעון כי סיכויי הערעור הם גבוהים.

14.

אם כן, וככל שטענותיה מתמקדות בהיבטים של יעילות דיונית, על גט טקסי לפנות לבית המשפט המחוזי, אשר בפניו ממשיך להתנהל הליך התובענה הייצוגית בכל הנוגע לחלק שאינו שנוי במחלוקת בה ושהפך חלוט לאחר שגט טקסי לא נקטה בהליך ערעורי בגינו. בנסיבות העניין זוהי המסגרת הדיונית המתאימה לקבל החלטה בכל הנוגע ליעילות ההליך והשיקולים השונים הנוגעים להמשך ניהולו. ככל שתוגש בקשה כאמור, בית המשפט המחוזי יכריע בה לפי מיטב שיקול דעתו, ואיני נוקטת עמדה לגופו של עניין זה.

15.

סוף דבר: הבקשה נדחית. גט טקסי תישא בהוצאותיהן של הורוביץ ובן יעקב בסך 5,000 שקלים.