פסק הדין בנושא הפיצויים – 6925/16
ביום 17.2.2014 התרחש פיצוץ בבניין מגורים בעיר עכו שבו קיפחו את חייהם חמישה בני אדם. הנאשמים הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בין היתר בעבירות של הריגה (אחד מהם) וסיוע בהריגה (שני הנאשמים הנוספים). בית המשפט המחוזי גזר עליהם עונשי מאסר בפועל אולם בצד זאת נמנע מפסיקת פיצויים לנפגעי העבירה, וזאת על רקע טענות שהועלו באשר למורכבות השאלות המתעוררות לגבי גורמים נוספים שעשויים להימצא אחראים לנזק שנגרם, מלבד הנאשמים שחוללו את הפיצוץ. המדינה הגישה ערעור עקרוני על כך והערעור התקבל על-ידי בית המשפט העליון בהרכב השופטים ברק-ארז , מינץ ו- גרוסקופף . פסק הדין חזר והבהיר את העקרונות הנוגעים לפסיקת פיצויים בהליך הפלילי (בהמשך לפסק הדין שניתן בדנ"פ 5625/16 אסרף נ' טווק (13.9.2017)), ובעיקר עמד על תפקידם במתן "סעד דחוף ומיידי" לנפגעי העבירה, לצד האפשרות לפתוח בהמשך בהליך אזרחי שיהיה בו כדי למצות את מלוא זכאותם לפיצוי. בית המשפט הבהיר כי מורכבות ההיבטים העובדתיים עשויה לקבל ביטוי בגובה הפיצויים שיפסקו, אולם היא אינה אמורה להוביל לשלילה מוחלטת שלהם, מקום שבו קיימת פגיעה משמעותית בנפגעי העבירה. בית המשפט אף עמד על החשיבות שבהצגת תשתית עובדתית מסוימת ביחס לנפגעי העבירה, באופן שיאפשר לבית המשפט להעריך את פסיקת הפיצויים הראויה. בסופו של דבר, בהתחשב במורכבות העובדתית ובמכלול הנסיבות, לרבות תסקירי נפגעי העבירה שהוגשו, פסק בית המשפט פיצויים לנפגעי העבירה – בני משפחתם של קורבנות הפיצוץ – בשיעורים שהביאו בחשבון את הטענות הקונקרטיות בעניינם.