ע"א 6976/96 לאוז זוהיר נ. סימונה סורין

ההודעה על קביעת הערבון נמסרה לבא-כח המבקש בתאריך 23.10.96 (ההודעה נשלחה בתאריך 21.10.96). הערבון לא הופקד במועד, ובקשה להארכת מועד הוגשה בתאריך 14.2.97.

כל שנאמר בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה הוא, כי המבקש עשה מאמצים להשגת ערבות בנקאית, והוא מבקש כי המועד להפקדת ערבון יוארך עד ליום 30.3.97.

המדובר באיחור ממושך בהפקדת הערבון - איחור של כחודשיים וחצי. כל שנאמר בתמיכה לבקשה הוא אמירה כללית בדבר מאמצים שנעשו, בלא להביא לכך כל פרוט או הסבר. אין די בהפרחת האמירה בעלמא, כי נעשו מאמצים לגיוס סכום הערבון. על המבקש כי המועד להפקדת הערבון יוארך, ובמיוחד כאשר המדובר באיחור כה גדול, לשכנע את בית המשפט כי היו סיבות טובות לכך שהוא לא עמד במועד שנקצב. אכן, לא נדרש "טעם מיוחד", אך טעם כלשהו, היינו, הסבר שיסבר את האוזן, נדרש בהחלט. יש להוסיף לכך את העובדה, כי בא-כח המבקש לא ראה לנכון לבקש הארכת המועד לקראת תום התקופה שנקבעה להפקדת הערבון או בסמוך לכך.

חלפו חודשיים וחצי מאז המועד האחרון להפקדת הערבון, וכל שהיה בפי המבקש הוא אמירה כללית כי עשה מאמצים שלא הצליחו להשיג את סכום הערבון.

הדין מחייב, איפא, דחיית הבקשה להארכת מועד. ואולם, לאחר מחשבה נוספת החלטתי להעתר לבקשה, וזאת מן הטעם הבא: בבית משפט זה תלוי ועומד ערעור נוסף על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, ערעורם של המשיבים 9 ו10- לערעור זה (ע"א 6373/96). המשיבים בע"א 6373/96 הם אותם

משיבים כבערעור שבפני. היינו, מבחינת המשיבים 4-1, המתנגדים להארכת המועד, לא יהא בהשארת ע"א 6976/96 על כנו משום הכבדה רבה, שכן ממילא מצווים הם להתדיין עם המערערים בע"א 6373/96 באותו ענין. מטבע הדברים, הדיון בשני הערעורים יאוחד, והמשיבים ישיבו על הטענות בשני הערעורים בכתב סיכומים אחד.

בנסיבות אלה סברתי, כי התוצאה של אי הענות לבקשה להארכת מועד, שמשמעותה דחיית הערעור שהגיש המבקש לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- תהא קשה מידי, לעומת האלטרנטיבה שבהשארת הערעור על כנו וחיוב המשיבים להתדיין גם עם המערער, בנוסף לחובתם לעשות כן במסגרת ע"א 6373/96. לכך יש להוסיף, כי כלל ידוע הוא, כי קיומו של הליך אחר תלוי ועומד בבית המשפט באותו ענין יכול לשמש עילה להארכת מועד, אפילו מקום שנדרש לכך טעם מיוחד (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 893-892).

אשר על כן, אני מחליטה לקבל את הבקשה להארכת מועד. המבקש יישא בהוצאות המשיבים 4-1 אשר טרחו והשיבו על הבקשה ובשכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 1,000 ש"ח. הערבון יופקד תוך חמישה עשר יום מיום קבלת ההחלטה.