ע"א 7021/12 שיכון דיירים בע"מ נ. מרדכי ימיני

בפנינו "בקשה דחופה ביותר מטעמי משפט וצדק להיעתר ולדון בבקשת המשיב להלן ולעכב הליכי הערעור ולהימנע ממתן פסק דין עד הכרעה תחילה בבקשה לרבות מתן שהות להגשת בג"צ במידת הצורך". את הבקשה הגיש המשיב בערעור למחרת היום בו התקיים הדיון בערעור ולאחר שבאי-כוח הצדדים השלימו טיעוניהם.

בתמצית, המשיב טוען כי אין מקום שערכאת הערעור תכריע במחלוקות עובדתיות מסוימות אשר בית המשפט המחוזי לא ראה צורך להידרש אליהן, ובמצב כזה יש לשיטתו להחזיר את הדיון לבית משפט קמא, כאמור בתקנה 455 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). בלשון המשיב: "לפיכך במה שלא הוכרע הרי שבפועל לא היה משפט בנדון – ואם לא היה משפט איזו זכות יש לערכאת ערעור להכריע במשפט שלא התקיים ???" (ההדגשה במקור).

לפיכך הבקשה היא שנמנע מליתן פסק דין בערעור ככל שבכוונתו להכריע בשאלות שבעובדה שלא הוכרע בהן בערכאה הדיונית.

דין הבקשה להידחות.

על פי הוראת תקנה 462 לתקנות "בית המשפט שלערעור מוסמך ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, ... או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב הענין; ...". זאת ועוד, על פי הוראת תקנה 453 לתקנות, בית המשפט פוסק בערעור "על יסוד כתבי הטענות של בעלי הדין, ההודיות שהודו, והראיות שהביאו לפני בית המשפט בערכאה הקודמת כפי שאלה מתגלים מפרוטוקול המשפט".

נמצא, אם כן, שערכאת הערעור מוסמכת להכריע גם בעניינים שהערכאה הדיונית לא הכריעה בהם, אם תמצא זאת לנכון. אכן, יהיו מצבים בהם לצורך הכרעה זו ראוי יהיה להחזיר את הדין לערכאה הדיונית, כפי שרשאית ערכאת הערעור לעשות על פי האמור בתקנה 455, אך אין עליה חובה לעשות כן.

זו התשתית הנורמטיבית בסוגיה ועל יסודה נערכים בעלי הדין בערעור לטעון טענותיהם.

במקרה דנא טרם גובש פסק הדין בערעור. יתכן שלא נזקק להכרעה בעניינים שבית המשפט המחוזי לא ראה לנכון לקבוע לגביהם ממצאים, יתכן ויוחלט להחזיר עניינים אלה להכרעת בית משפט קמא ויתכן שנמצא לנכון להכריע בהם בעצמנו על פי הראיות שבתיק. כל זאת בהתחשב בטענות הצדדים כמפורט בסיכומים שהגישו ובהשלמת הטיעון בעל-פה, ובכלל כל אלה גם עמדת המשיב לפיה, ככל שיימצא צורך להכריע בעניינים שבית המשפט המחוזי נמנע מלהכריע בהם ראוי להחזיר את הדיון אליו. מכל מקום, לאחר שטיעוני הצדדים נשמעו אין מקום לעכב את מתן פסק הדין.