ע"א 7045/13 שי גורל נ. עו"ד אופיר פדר מנהל מיוחד

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' נחליאלי חיאט ) בפש"ר 29062-10-10 מיום 6.8.2013 בגדרה בוטל צו כינוס ובוטלו הליכי פשיטת רגל שנקט בהם המבקש.

עיקרי העובדות

1.

לבית המשפט המחוזי הוגשו בקשות מאת המנהל המיוחד ומאת גרושתו של המבקש (להלן: המשיבה 3) שעניינן בביטול צו כינוס נכסים שניתן על המבקש וביטול הליכי פשיטת רגל. המשיבה 3 טענה כי המבקש הותיר אותה עם חובות כספיים רבים, וכי אינו משלם את חוב המזונות, עד שבִּיתם הקטינה הגיעה לחרפת רעב. המשיבה 3 ביקשה לבטל את ההליכים על מנת שתוכל למצות את זכויותיה לגביית חוב המזונות באמצעות הליכי ההוצאה לפועל. לטענתה, הליכי פשיטת הרגל שהמבקש נקט בהם, נעשו אך כדי להתחמק מתשלום חובותיו, ואין לאפשר זאת. המנהל המיוחד טען בבקשתו כי המבקש מתנהל באופן לקוי ומסרב לשתף עמו פעולה. המבקש מסתיר מידע על אודות הכנסותיו ומתחמק ממתן תשובות לתהיות הנוגעות לאופן התנהלותו הכלכלית. בנסיבות אלה, טען המנהל המיוחד, אין הצדקה להכריז על המבקש פושט רגל.

2.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשות וציין כי צו כינוס לנכסי המבקש ניתן ביום 1.2.2011, ומאז התנהל המבקש בדרך שאינה מתיישבת עם הנדרש ממי שמבקש את הגנת פקודת פשיטת הרגל. התנהלותו הלקויה של המבקש מתבטאת בין היתר בחוסר שיתוף פעולה עם המנהל המיוחד; אי-הצגת מסמכים כפי שנדרש; מתן תשובות מעורפלות לתהיות שהעלה המנהל המיוחד; אי-מתן הסברים; העלמת פרטים מהותיים ועוד. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי חרף ארכה שקיבל המבקש בדיון קודם הוא לא מילא אחר הנדרש ממנו, והמשיך להתנהל בצורה בלתי הולמת. בדיון קודם ובשל אי-תשלום חוב המזונות בוטלו הליכי הכינוס של המבקש. רק לאחר ביטול ההליכים ולאחר שהמשיבה 3 פעלה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, התעשת המבקש ושילם את חוב המזונות כפי שבית המשפט המחוזי קצב לו. בהמשך, והגם שהמבקש הוזהר ביום 12.3.2013 כי אם לא ימלא בקפדנות אחר חיוביו, יבוטלו ההליכים, לא השכיל המבקש לפעול כנדרש, ולא המשיך בתשלום שאר חובותיו. המבקש נמנע מהצגת מסמכים לביסוס טענתו על קריסתו הכלכלית, נמנע מהמצאת חוזה שכירות עדכני, הגם שנדרש לכך פעם אחר פעם, והשיב באופן סתמי ולא מספק לטענות חוזרות בדבר ניהול עסקיו באמצעות אביו המבוגר ואחיו. התנהגותו כמתואר היא עקבית, וקיים חשש ממשי כי המבקש מקבל את כסות ההגנה של פקודת פשיטת הרגל מפני נושיו, בעודו ממשיך לנהל את עסקיו באמצעות מקורביו. נקבע כי אין הצדקה להמשיך ולהגן על המבקש מפני הנושים באמצעות הליכי פשיטת רגל. טענותיו של המבקש הן סתמיות ואינן מבוססות. תשובותיו מעורפלות וחסרות ביסוס, והמבקש ממשיך בהתחמקויותיו מהצגת המצב העובדתי לאשורו. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לבטל את הליכי פשיטת הרגל בהם נקט המבקש, "ואין מקום להעדיף את האינטרס שלו, להוָתֵר בהליכים המגינים עליו על פני אינטרס הנושים" (עמוד 5 להחלטה).

עיקרי בקשת עיכוב הביצוע

3.

לטענת המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי שגויה. המבקש טוען כי הציג לפני בית המשפט המחוזי מסמכים רבים המוכיחים את טענותיו כי הוא זכאי להגנה במסגרת הליכי פשיטת רגל. סיכומי המבקש שהוגשו לבית המשפט המחוזי כללו כ-42 עמודים עמוסים במסמכים ואסמכתאות שלא נדונו ולא קיבלו התייחסות כלשהי בהחלטתו. הטענה לפיה המשיך המבקש להפעיל את עסקיו באמצעות קרובי משפחתו, לדבריו, אינה נכונה. החברות שהיו בניהולו, אינן פעילות עוד, ולא נעשתה בהן פעילות כלשהי במשך שנים רבות. לדבריו, בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, הוא צירף חוזה שכירות לדירת מגוריו, וכמו כן הצהיר כי הדואר עבורו מגיע לכתובת זו. המבקש ציין בנוסף, כי ביטול ההגנה לה היה זכאי במסגרת הליכי פשיטת הרגל פוגע בזכויותיו. נגד המבקש ננקטים הליכי הוצאה לפועל, לרבות הליכי מאסר והגבלת רישיון הנהיגה שלו, ואֵלו פוגעים בחירותו. המשיבה 3 פועלת נגדו מתוך יצר נקמנות ולמרות שלא ניצל לרעה את ההליכים. לפיכך יש להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להחלטה בערעור.

עיקרי התשובה

4.

המשיבה 3 מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. ההחלטה מבוססת על המסמכים שהוגשו על-ידי המבקש והם שהובילו את בית המשפט המחוזי למסקנה כי התנהלותו של המבקש חסרת תום לב, וכי אינו זכאי להגנה הניתנת למי שמצוי בהליכי פשיטת רגל. המבקש ואחיו פועלים במסגרת עסקית רחבה בעודם מצויים בהליכי פשיטת רגל. המבקש מתחמק מתשלום מזונות לבתו הקטינה באופן סדרתי במשך כשלוש שנים; הצהרותיו שקריות וטענותיו חסרות ביסוס. לטענת המשיבה 3 אין לה דרך אחרת לגבות את חוב המזונות, לבד מבקשה למתן צו מאסר במסגרת הליכי הוצאה לפועל. המבקש פיזר הבטחות שווא לערכאות השונות כי יפעל לתשלום החובות. למבקש ניתנו הזדמנויות רבות לעשות כן, והוא נמנע מכך פעם אחר פעם. בנסיבות אֵלו, אין הצדקה לעכב את ביצוע ההחלטה בעניינו.

5.

הנאמן על נכסי המבקש התנגד גם הוא לבקשה. לטענתו, מאזן הנוחות מטה את הכף לדחיית הבקשה. קבלת הבקשה תוביל לכך כי נושיו של המבקש לא יוכלו להמשיך ולפעול נגדו במסגרת תיקי ההוצאה לפועל עד להכרעה בערעור. הפגיעה בנושים רבה ואינה מוצדקת. זאת ועוד: החלטה על עיכוב ביצוע תותיר את המשיבה 3 בפני שוקת שבורה, והיא לא תוכל להמשיך לגבות מאת המבקש את חוב המזונות. הנזק שעלול להיגרם למשיבה 3 גבוה לאין שיעור מנזקו של המבקש. עוד טען הנאמן, כי סיכויי הערעור הם אפסיים. בדיקות הנאמן העלו כי המבקש התנהל בחוסר תום לב. בקשות ההבהרה שהופנו אל המבקש לא נענו, והגרסאות שמסר היו עמומות ובלתי מדויקות. מכלול התנהגותו של המבקש; הצהרות שווא בדבר הכנסותיו; אי-דיוק בנוגע למועדי השכירות של דירתו; הימנעות מדיווח האם בתי העסק שהיו רשומים על-שם אחיו היו רווחיים ומדוע נסגרו; ועוד, מעידים כולם כי המבקש ניצל את האישיות המשפטית הנפרדת של אחיו כדי להימנע מההגבלות המצרות את צעדיו הכלכליים. הנאמן הוסיף כי זוהי אינה הפעם הראשונה שבה המבקש פותח עסקים, סוגרם ופותחם מחדש כאישיות משפטית חדשה ונפרדת. המבקש, חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לו, לא התייחס לטענות שהועלו נגדו, ולא הרים את הנטל להוכחת טענותיו כי הסתבך כלכלית בתום לב וכי מגיעה לו ההגנה הניתנת לפושטי רגל.

דיון והכרעה

6.

לאחר בחינת טענות הצדדים מזה ומזה ושקילת נימוקיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה להעתר לבקשה, ואין מקום להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור. כלל הוא כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים"

(תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). זוהי נקודת המוצא. על מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל להצביע על סיכויים טובים בערעור, על כך ש'מאזן הנוחות' נוטה לטובתו, וכי מבלעדי עיכוב הביצוע יגרם לו נזק, וקשה יהיה להחזיר את מצב הדברים לקדמותו. מבלי לקבוע מסמרות בדבר, סבורני כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים. על פני הדברים, על בסיס נימוקיה, נראה כי מדובר בהחלטה נכונה, אשר מציבה לפני המבקש אתגר ממשי במסגרת הערעור. ההחלטה מפרטת את התנהלותו הבעייתית של המבקש ואת ההזדמנויות הרבות שניתנו לו להוכחת טענותיו, ואשר לא נוצלו על-ידו. התנהלותו הבעייתית והתמוהה, לכאורה, מצדיקה בשלב זה את הותרת ההחלטה על כנה. גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. טענותיה של המשיבה 3 הן כבדות משקל. במשך שנים ארוכות היא אינה מצליחה לגבות את חוב המזונות מאת המבקש. הברירה היחידה שנותרה לה הייתה לנסות לממש את הסנקציות הקבועות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ורק אז הצליחה לגבות כספים. מניעת אפשרות זו מאת המשיבה 3 תסב לה נזק רב, העולה על נזקו של המבקש. התנהלותו של המבקש מתחמקת, ואין הצדקה להמשיך להתיר לו לחסות תחת ההגנות של הליכי פשיטת הרגל. אוסיף עוד: החלטת בית המשפט המחוזי אינה בלתי הפיכה. התנהגותו של המבקש כלפי הגורמים השונים כמתואר, והסירוב לשתף במידע הנוגע למצבו הכלכלי הובילו לכך שהמבקש נמצא לא ראוי להליכי פשיטת רגל. יחד עם זאת, לא נסתם הגולל על האפשרות כי בעתיד יוכר כמי שזכאי להגנה כפושט רגל, אם יוכיח כי הוא אכן ראוי לכך. המפתח בידו. לעת הזאת, משנמצא כי הן סיכויי הערעור, הן מאזן הנוחות אינם נוטים לטובת המבקש, אין הצדקה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב 1 ולמשיבה 3 הוצאות בסך של 5,000 ₪; מחציתו לזה ומחציתו לזו.