ע"א 7074/13 אייקום יזמות ובניה בע"מ נ. מורטזה בבזארה

ביום 2.2.2015 ניתן פסק דין בהליך שבכותרת, בגדרו נדחה הערעור (וזאת לאחר שהמערערת הודיעה כי אינה עומדת עוד על ערעורה). בפסק הדין הושתו על המערערת הוצאות בסך 20,000 ₪. בסמוך לאחר מתן פסק הדין הגישה המערערת בקשה להשבת מלוא סכום העירבון אשר הופקד (בסך 40,000 ₪) לידיה. לטענתה, היא שילמה למשיב את ההוצאות שנפסקו בהליך זה על דרך של מתן הודעת קיזוז מסכום חוב של המשיב כלפיה. המשיב מתנגד לבקשה וכופר בחוב הנטען כלפי המערערת.

כפי שנקבע זה לא מכבר, אין לשלול אפשרות של העלאת טענת קיזוז מטעם יוזם ההליך לאחר סיומו של ההליך , במטרה למנוע את חילוט העירבון - כולו או חלקו - חרף פסיקת הוצאות לטובת המשיב. ואולם, תנאי לקבלת טענה כאמור הינו כי החוב מושא הקיזוז אינו שנוי במחלוקת , או שלמצער מדובר בחוב וודאי (ע"א 7330/14 חברת הסוחר בע"מ נ' מוטאדה (9.12.2014); לעניין טענת קיזוז של המערער בתחילת ההליך ראו והשוו למשל, ע"א 2411/14 צ.א.מ.א דלק בע"מ, בפירוק נ' איבי (30.4.2014); רע"א 6087/11 עו"ד מיכה צמיר, כונס נכסים נ' כהן (14.9.2011)). בענייננו, החוב לו טוענת המערערת אינו ממלא אחר הדרישה האמורה, וזאת מן הטעם שהוא שנוי במחלוקת ושלא ניתן לומר עליו כי הוא וודאי על פניו. ממילא אין מקום לחרוג מן הכלל הרגיל, לפיו עם סיום ההליך יחולט העירבון לשם גביית ההוצאות אשר נפסקו בערעור לטובת המשיב.

הבקשה נדחית, איפוא. העירבון יחולט כדי סכום ההוצאות אשר נפסק לטובת המשיב, ואילו היתרה תושב למערערת בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין מניעה שבדין לכך.