פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6087/11
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
עו"ד מיכה צמיר כונס נכסים
נ ג ד
המשיבים:
1. יעקב כהן
2. ד.כ. חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה
בע"מ
3. חנויות להשכרה בן גוריון ארלוזורוב
בהרצליה בע"מ
4. חנויות להשכרת חנויות בהצליה
הצעירה בע"מ
5. יהודית כהן
6. אלכסנדר אורן בע"מ
("אורן")
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל
אביב-יפו מיום 1.8.11 בפש"ר 1087/09
שניתנה
על ידי כבוד השופטת
ד' קרת-מאיר
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים 5-1:
עו"ד עביר חריש
בשם המשיבה 6:
עו"ד חגי שלו
החלטה
1.
בבקשת רשות הערעור משיג המבקש על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) מיום 1.8.11 לדחות את בקשתו, שהוגשה לפי פקודת בזיון בית משפט (להלן – הפקודה ).
2.
המבקש משמש ככונס של נכסים המשועבדים למשיבה 6 (להלן – המשיבה ). בתי המשפט הכירו שוב ושוב בזכויותיה של המשיבה, זכויות שמצדיקות נקיטה של הליך כינוס ומימוש הנכסים (למשל, ע"א 7131/06 עו"ד אופיר נ' עו"ד צמיר (לא פורסם, 28.7.08)). לשם מימוש, הנכסים נזקק המבקש, לטענתו, לשמות של שוכרי הנכסים ולהסכמי השכירות. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) קבע ביום 29.12.2010 כי בקשות של המבקש לתשלום שכר דירה ולפינוי של הדיירים צריכות להיות מוגשות לערכאה המוסמכת ולא לבית המשפט שעל הכינוס. לאחר אותה החלטה עתר המבקש בפני בית המשפט שלכינוס לקבלת הסכמי השכירות. בשתי החלטות מיום 23.1.11 (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) נאמר, כי מאחר שנקבע כי בקשות לפינוי צריכות להיות מוגשות לערכאה המוסמכת, הרי בקשות לגילוי מסמכים יוגשו באותה מסגרת. ביום 21.2.11 דחה בית המשפט (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) בקשה של המבקש לעיון חוזר בהחלטות מיום 23.1.11. בעקבות זאת הגיש המבקש בקשה נוספת לקבלת הסכמי השכירות. בהחלטה מיום 26.4.11 הורה בית המשפט (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) למשיבים 5-1 דכאן (להלן – המשיבים) להמציא את שמות השוכרים או שמות בעלי זכויות כלשהן בנכסים וכי אותם אנשים או גופים יצורפו כמשיבים בכל בקשת מימוש שיגיש המבקש. שמותיהם של אלה הטוענים לזכויות הומצאו לבית המשפט ביום 3.5.11. ביום 9.5.11 החליט בית המשפט (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) כי המשיבים מילאו אחר החלטת בית המשפט עם מתן הודעתם ביום 3.5.11.
3.
המבקש הגיש בקשה לפי הפקודה. בבקשה נתבקש בית המשפט, בין היתר, לכפות על המשיבים לפרט את שמות השוכרים ולצרף את הסכמי השכירות. בעקבות בקשה זו ניתנה החלטת בית המשפט נשוא בקשת רשות הערעור, שדחתה את הבקשה. בהחלטה חזר בית המשפט וקבע שהמשיבים מילאו אחר הנדרש מהם. עוד נאמר בהחלטה, כי אין מניעה לפעול למימוש הנכסים בגדר הליך הכינוס וכי שאלת הזכויות של הטוענים לזכויות יכולה להתברר במסגרת הליך הכינוס. עם זאת הוסיף בית המשפט (בסיפא לפיסקה 2 להחלטתו), כי תביעות פינוי ותביעות לשכר דירה יתבררו בערכאה המוסמכת.
4.
מתיאור הדברים עולה, כי אכן לא היה מקום להגשה של בקשה לפי הפקודה. המשיבים נדרשו ליתן שמותיהם של שוכרים ושל טוענים לזכויות אחרות בנכסים המשועבדים, שיש לממשם. כך עשו המשיבים. המשיבים לא נדרשו בהחלטות קודמות להמציא הסכמי שכירות. מאחר שהמשיבים לא הפרו חיוב שהושת עליהם, ברי כי אין מקום להפעיל את מנגנון האכיפה שבפקודה.
4.
הרושם המתקבל מקריאת החומר שהובא בפניי הוא שהליך הכינוס נמשך עת ארוכה יתר על המידה. איני יודע אם הסיבה לכך היא התנהלותם של המשיבים, כפי שגורס המבקש. ברור, שיש לקַדם ובמהרה את מימוש הנכסים. כפי שקבע בית משפט קמא בהחלטתו האחרונה, זו מיום 1.8.11, ניתן לברר את זכויותיהם של הטוענים לזכויות בגדרו של הליך הכינוס. כאשר אותם גורמים יצורפו כמשיבים (בין אם הם כלולים כבר כמשיבים ובין אם לאו), ייתכן שבאותה מסגרת ניתן יהיה לבחון את המסמכים או החוזים עליהם הם מסתמכים בטענתם לזכויות בנכסים המשועבדים.
5.
הבקשה נדחית איפוא. לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ו בתשרי התשע"ב (24.10.2011).
ש ו פ ט