ע"א 7091-21 ע"א 7091-21

1.בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 13.7.2021 (ת"א 54473-12-17, השופטת א' רבינוביץ ברון). בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיב ודחה את התביעה שכנגד שהגישו המבקשים.

עיקרי העובדות וההליכים הקודמים

2.מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך עסקי שניטש בין המבקשים 2-1 (להלן בהתאמה: אדרי ו-תמרוב, וביחד: המבקשים) לבין המשיב (להלן: בן לולו), על רקע פעילותה של חברת לארה אירועים בע"מ, היא המבקשת 3 (להלן: החברה). על-פי המתואר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בשנת 2015 נערך הסכם שותפות בין אדרי לבן לולו שבו נקבע, בעיקרו של דבר, כי השניים יקימו יחד את החברה, שתעסוק בניהול והפקת אירועים, כי כל אחד מהם יחזיק במחצית ממניותיה, וכי ההחלטות יתקבלו בה במשותף. אשר למימון, הוסכם כי בן לולו יזרים לחברה סכום בסך של 2 מיליון שקלים, שייחשב כהלוואת בעלים. עוד הוסכם כי אדרי ינהל את אולם האירועים שבבעלות החברה (להלן: האולם) יחד עם "איש מטעמו" של בן לולו, שזהותו תהיה מוסכמת על שני הצדדים. בשלב זה, העביר בן לולו לחברה סכום מצטבר של 960,000 שקלים. להשלמת התמונה, יצוין כי לאחר תחילת פעילותה של החברה, החל תמרוב להיות מועסק בה בתפקיד של שף באולם.

3.בשנת 2016 נכרת הסכם השקעה בין החברה ואדרי מצד אחד, לבין בן לולו ותמרוב מצד שני, ובו הוסכם, בין היתר, כי בתוך פרק זמן של 30 ימים ישלם בן לולו את יתרת סכום ההשקעה שעליה התחייב (דהיינו עד לסך כולל של 2 מיליון שקלים), ובתמורה יהיה זכאי להחזיק ב-100 מניות השוות ל-45% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה. עוד הוסכם כי תמרוב ישקיע מצדו סכום של 200,000 שקלים בתוך 30 ימים, ותמורתם יהיה זכאי להחזיק ב-22 מניות השוות ל-10% מהון המניות. כן נקבע כי אי-השלמת ההשקעה במועד שנקבע תפקיע את ההסכם. בהמשך לכך, בן לולו העביר סכומי כסף שונים לחברה, ובסך הכול, בחלוף שנה ממועד חתימת הסכם ההשקעה, העביר לקופת החברה סכום כולל של למעלה מ-2 מיליון שקלים. במועד מאוחר יותר בן לולו ואשתו גם חתמו על ערבות בנקאית בסך 750,000 שקלים לטובת החברה.

4.במהלך שנת 2017 יחסי הצדדים עלו על שרטון והחלה התדיינות משפטית ביניהם. אציג כאן את התפתחות הדברים בקצרה בלבד, ככל שהדבר נדרש לצורך הכרעה בבקשה דנן.

5.ביום 24.7.2017 שלח אדרי לבן לולו מכתב, ובו טען כי האחרון לא עמד במלוא התחייבויותיו על-פי הסכם ההשקעה. באופן קונקרטי, נטען כי לבן לולו חוב בסך 1,800,000 שקלים כלפי החברה, וכי אם לא יזרים מחצית מסכום זה לקופתה עד ליום 30.4.2017 ייחשב הסכם ההשקעה כמבוטל.

6.ביום 26.12.2017 הגיש בן לולו לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צווים זמניים שכוונו, בעיקרו של דבר, למניעת פעולות בנכסי החברה מצדם של אדרי ותמרוב, ללא אישור שלו. אדרי ותמרוב הגישו אף הם בקשות לצווים זמניים, ובין היתר לצו שיאסור על בן לולו או על כל גורם מטעמו להיכנס לאולם וליתן כל הנחיה לעובדים בו, וכן ליטול נכסים או כספים של החברה או לפנות ללקוחותיה.

7.ביום 1.1.2018 הגיש בן לולו תובענה לבית המשפט המחוזי, שבה התבקשו סעדים שונים המכוונים להסרת קיפוח המיעוט, למתן חשבונות ולהשבת הכספים שלטענתו גזלו אדרי ותמרוב מהחברה. בין היתר, עתר בן לולו למינוי מומחה שיגיש חוות דעת המעריכה את שווי השוק של החברה, וכן ביקש לקבוע כי עומדת לו "הזכות אך לא החובה" לחייב את אדרי לרכוש את מניותיו בחברה בהתאם לשוויה, ולחלופין לרשום את מניותיו בחברה ברשם החברות. ביום 5.2.2018 הגישו אדרי, תמרוב והחברה תביעה שכנגד, שבה התבקש סעד הצהרתי של ביטול ההסכם ההשקעה, ולחלופין סעד המורה על היפרדות הצדדים בדרך של במב"י (BMBY), מכוח הוראת סעיף 300 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. לצד זאת, התבקשו סעדים כספיים בשל חוב נטען של בן לולו לחברה וכן נזקים שעל-פי הנטען גרם לה.

8.בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 11.1.2018 הסכימו הצדדים על מתן צו זמני האוסר על דיספוזיציה במניות החברה או כל שינוי בהון החברה, עד למתן החלטה אחרת. ביום 16.7.2018 קיבל בית המשפט המחוזי בקשות לצווים זמניים נוספים מטעם המבקשים, והורה על הרחקתו של בן לולו מחצרי החברה עד להכרעה בתביעה שכנגד. לצד זאת, ניתנו גם סעדים קונקרטיים שהתבקשו על-ידי בן לולו וכוונו לשמירה על זכויותיו לפקח על נכסי החברה.

9.בפסק הדין שעליו נסב הערעור קיבל בית המשפט המחוזי את תביעתו של בן לולו, דחה את התביעה שכנגד שהגישו המבקשים, ונתן הוראות שנועדו להביא לסיום הסכסוך. בית המשפט המחוזי קבע כי הסכם ההשקעה ביטל את הסכם השותפות, וכי בן לולו לא עמד בהתחייבותו להפקיד את מלוא סכום ההשקעה במועד שנקבע לכך. יחד עם זאת, נקבע כי התנהלות הצדדים לאחר המועד שנקבע להשלמת ההשקעה עולה כדי שינוי, מחילה או ויתור. על רקע זה, בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אדרי ותמרוב לא היו זכאים לבטל את הסכם ההשקעה על יסוד הטענה שבן לולו לא השלים את העברת הסכום הקבוע בו. בנסיבות אלה, בית המשפט המחוזי קבע כי בן לולו זכאי להקצאה של 100 מניות בחברה, המקנות לו שיעור אחזקות של 45% מהונה המונפק והנפרע של החברה. עוד נקבע כי כבעל מניות בחברה בן לולו קופח על-ידי אדרי ותמרוב, בעלי מניות הרוב, וכי הופרה ציפייתו הלגיטימית לקחת חלק בניהול החברה. במכלול הנסיבות, בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי אין אמון בין הצדדים וכי המחלוקות ביניהם מקשות על התנהלותה השוטפת של החברה, ולפיכך הורה על סעד של היפרדות בדרך של רכישה כפויה, כך שבעלי מניות הרוב ירכשו את מניותיו בן לולו לאחר קבלת הערכת שווי שלהן. לצד זאת, בית המשפט המחוזי דחה את טענותיהם של אדרי ותמרוב בתביעה שכנגד וקבע כי אין לחייב את בן לולו בגין הסכומים שנתבעו על-ידם.

10.במישור האופרטיבי, בית המשפט המחוזי הורה על מינויו של רואה חשבון כמעריך שווי, וקבע כי תוגש הערכת שווי של החברה, לרבות הערכת שווי זכויותיו של בן לולו בחברה נכון לחודש דצמבר 2017. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי אדרי ותמרוב ירכשו את המניות שלהן זכאי בן לולו בחברה, תמורת 45% מהסכום שייקבע בהערכת השווי, וזאת בתוך פרק זמן של 45 ימים מיום שתוגש הערכת השווי. עוד נקבע כי עד לסיום הליך ההיפרדות, הסעדים הזמניים שניתנו ביום 16.7.2018 ייוותרו על כנם, כי הצדדים ימנעו מביצוע עסקאות כלשהן באחזקותיהם בחברה, לרבות על דרך של שעבוד, וכי החברה תימנע מביצוע פעולות שאינן חלק ממהלך העסקים הרגיל, לרבות מכירה או שעבוד של מניותיה.

11.ביום 24.10.2021 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין, וזה תלוי ועומד בפני בית משפט זה. הדיון בערעור קבוע ליום 29.3.2023.

12.ביום 26.6.2022 הוכנה הערכת השווי, ועל-פי האמור בבקשה לעיכוב ביצוע היא הומצאה לצדדים רק בתחילת חודש ספטמבר, למעלה מחודשיים לאחר מכן. על-פי האמור בה, אומדן שווי זכויותיו של בן לולו, בהתאם לשיעור אחזקות של 45% ממניות החברה, לאחר ניכוי של יתרת חובו כלפי החברה, ובצירוף ריבית והצמדה, הוא 5,240,000 שקלים.

13.להשלמת התמונה העובדתית, יצוין כי הבקשה שבפני הוגשה תחילה (ביום 26.10.2022) לבית המשפט המחוזי. ביום 27.10.2022 היא נדחתה, תוך שצוין כי לאחר שהוגש ערעור על פסק הדין, הסמכות לדון בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין מסורה לערכאת הערעור. רק לאחר מכן הוגשה הבקשה דנן לבית משפט זה.

14.עוד יש לציין כפי שעולה מנספחי הבקשה, כי ביום 20.9.2018 נטל בן לולו הלוואה מצד שלישי, מר נסים פינס (להלן: פינס), בסך של 800,000 שקלים, וכן סכום נוסף (שלא פורט) לכיסוי הוצאותיו המשפטיות. להבטחת החזר ההלוואה שיעבד בן לולו "מחצית מכל הזכויות ו/או הכספים ו/או מחצית מהמניות להן ייקבע כי החייב [בן לולו – ד' ב' א'] זכאי במסגרת ההליך המשפטי". שעבוד זה נרשם ברשם המשכונות.

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע

15.בקשת עיכוב הביצוע דנן הוגשה ביום 31.10.2022. הבקשה נסבה על החלק האופרטיבי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המורה למבקשים לרכוש את מניותיו של בן לולו בתוך 45 ימים ממועד הגשתה של הערכת השווי.

16.המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור שהגישו להתקבל גבוהים, ובהקשר זה העלו טענות כנגד קביעותיו העובדתיות של פסק הדין. בפרט, המבקשים טוענים כי אין לראות בבן לולו בעל מניות בחברה כל עוד לטענתם לא שילם את מלוא סכום ההשקעה במועד שהיה עליו לעשות כן, וכי ממילא סוגיית קיפוח המיעוט הייתה צריכה להיבחן רק ממועד זה. אשר למאזן הנוחות נטען כי מצבו הכלכלי של בן לולו הוא בכי רע, כך שאם ירכשו את מניותיו כבר כעת, ובסופו של דבר יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה לקבל את הכספים שישולמו לו בחזרה. בקשר לכך נטען כי בן לולו עצמו מסר בחקירתו הנגדית בבית המשפט המחוזי שאין לו מקורות הכנסה. כמו כן נטען, כי נושיו של בן לולו, לרבות "נושים בשוק האפור", מתקשים להיפרע ממנו. לצד זאת יצוין כי טענות אלה הועלו מבלי להפנות לאסמכתאות קונקרטיות.

17.לשיטת המבקשים, מהערכת השווי עולה כי הסכום שעליהם לשלם לבן לולו בתמורה למניותיו הוא 2,822,400 שקלים (כאמור בסעיף 3 לבקשה), ולא 5,240,000 שקלים, כפי שצוין בה. עם זאת, המבקשים לא הסבירו את החישוב שעליו התבססו בהקשר זה. מכל מקום, המבקשים מציינים כי במישור המעשי אין ביכולתם לרכוש את מניות בן לולו, משום שהחברה טרם הקצתה לו את מניותיו, ואף אינה יכולה לעשות כן בהתחשב בכך שבן לולו מישכן מחצית מזכויותיו במניות לפינס.

18.בתגובתו מיום 17.11.2022, שהוגשה בהתאם להחלטתי מיום 31.10.2022, מתנגד בן לולו לבקשה, וטוען כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים. בן לולו מדגיש, כי אף אם יתקבל הערעור, לכל הפחות יחויבו המבקשים להשיב לו את סכום ההשקעה בחברה בסך של כ-2,000,000 שקלים. בן לולו מוסיף וטוען כי המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית להוכיח את טענתם בדבר מצבו הכלכלי. למעשה, כך הוא טוען, מצבו הכלכלי איתן: הוא בעליה של דירה ששוויה 5,500,000 שקלים, בבעלותו רכב מסוג מרצדס, יש לו הכנסה חודשית בגובה של 3,700 שקלים מדמי שכירות, וגם אשתו היא בעלת משכורת קבועה. בן לולו הוסיף כי אין לו תיקי הוצאה לפועל או חובות כלשהם, למעט התחייבות להשיב לפינס סך של 800,000 שקלים, שטרם הגיע מועד מימושה. בן לולו מדגיש, כי זכויותיו של פינס בהתאם להסכם ההלוואה עמו אינן מתבטאות בבעלות במניות, וכי מדובר רק בזכויות כספיות, כך שלשיטתו אין כל מניעה שהחברה תקצה לו את מניותיו.

19.בן לולו מבהיר, כי הבקשה הוגשה לאחר שחלף המועד לביצוע פסק הדין, שחל, על-פי הנטען, ביום ה-16.10.2022. בן לולו מדגיש ביחס לכך כי תקופת החגים וימי הפגרה אינם מאריכים את המועד לביצוע פסק הדין. בן לולו מוסיף וטוען כי המבקשים עשו כל שלאל ידם כדי לעכב את מסירתה של הערכת השווי, לרבות אי-מסירת מסמכים רלוונטיים למומחה וכן עיכוב של שכרו. לשיטתו של בן לולו, די בהתנהלותם האמורה של המבקשים כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

20.ביום 24.11.2022 הוריתי לבן לולו להגיש תגובה משלימה המתייחסת לתנאי הסכם ההלוואה עם פינס, וכן הוריתי לפינס להגיש התייחסות לבקשה לעיכוב ביצוע, ובכלל זה לאפשרות של הטלת שעבוד אחר על נכסי בן לולו, בהתאם להסכם ההלוואה. כמו כן, לבקשתם של המבקשים הוריתי על הגשת התייחסות נוספת מטעמם.

21.בהמשך לכך, ביום 5.12.2022 הגיש בן לולו תגובה משלימה שבמסגרתה העלה טענות שונות ביחס לתוקפו של הסכם ההלוואה בינו לבין פינס. לגוף הדברים, בן לולו ציין כי הוא מסכים לעיכוב ביצועו של פסק הדין, בכפוף להפקדת מלוא החוב הפסוק בסך 5,240,000 שקלים. במועד האמור הגיש גם פינס את תגובתו, שבה טען כי חובו של בן לולו כלפיו עומד על 1,878,209 שקלים. לטענתו של פינס, יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע ולהורות למבקשים להעביר אליו במישרין את חובם הפסוק לבן לולו. פינס הוסיף עוד, כי למיטב ידיעתו אין לבן לולו נכסים אחרים שעליהם ניתן להטיל שעבוד, במקום זה שהוטל על מניות החברה.

22.בהודעה משלימה שהגישו המבקשים, אף היא במועד האמור, הם הציעו פשרה שלשיטתם היה בה כדי לייתר את ההכרעה בבקשה ובערעור. אולם, בתגובתו מיום 12.12.2022, שהוגשה גם כן בהתאם להחלטתי, סירב בן לולו להצעה זו. אין מנוס אפוא מהכרעה בבקשה לגופה.

דיון והכרעה

23.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובתגובות המשלימות מטעם הצדדים כולם, נחה דעתי כי יש לקבל באופן חלקי את הבקשה ולהורות על עיכוב ביצוע של פסק הדין שניתן. זאת, במובן שההוראות האופרטיביות שניתנו לא יבוצעו עד להכרעה בערעור, בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו את מלוא סכום החוב הפסוק בקופת בית המשפט המחוזי.

24.כידוע, תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מורה כי אין בהגשת ערעור כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק דין. על המבקש לעכב ביצוע של פסק דין מוטל אפוא להצביע על כך שסיכויי ערעורו להתקבל גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן מובהק. במקרה דנן, אף מבלי להכריע בשאלת סיכויי הערעור, בהתחשב במכלול השיקולים והאינטרסים העומדים על הפרק, נחה דעתי כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת עיכוב ביצועו של פסק הדין עד להכרעה בערעור.

25.אמנם, המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם לעניין מצבו הכלכלי של בן לולו, לרבות הטענה כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין וערעורם יתקבל בסופו של דבר, לא יעלה בידו להשיב להם את הסכום שישלמו לו עבור רכישת מניותיו. עם זאת, בנסיבות העניין קיים משכון על זכויותיו של בן לולו במניות החברה. מבלי להכריע בטענות שהועלו, מזה ומזה, באשר למישור היחסים שבין פינס ובן לולו, נדמה כי יישום פסק דינו של בית המשפט המחוזי ככתבו וכלשונו בעת הזו עלול לעורר קשיים מעשיים בהליך הקצאת המניות ורכישתן על-ידי המבקשים.

26.מנגד, לא ניתן להתעלם מהקשיים הנלווים להגשת הבקשה, הן באשר למועדים הרלוונטיים להגשתה, הן באשר לסכום החוב הפסוק שצוין בה, שלכאורה נמוך מזה שנקבע בהערכת השווי, והן באשר לנימוקיה, שכאמור לא גובו באסמכתאות מתאימות. מכל מקום, בשלב זה לנוכח הסכמתו של בן לולו בשלב זה לעיכוב ביצוע בכפוף להפקדת מלוא הסכום, יש מקום לבחור בחלופה זו, ולהתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת 5,240,000 שקלים. סכום זה יופקד בקופת בית המשפט המחוזי עד ליום 2.1.2023.

27.סוף דבר: הבקשה מתקבלת. אני מורה על עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור, זאת בכפוף להפקדת הסכום האמור בפסקה 26. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.