ע"א 7094/10 רותם צורן נ. ניתאי שפירא

1.

מונחת לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' סובל בתא 8126/06, 8129/06 ) עד להכרעה בערעור.

2.

אלו הן בתמצית העובדות הצריכות לעניין: הדיון נסב אודות ארבע נחלות חקלאיות פנויות במשבצת הקרקע של משיב 11- האגודה השיתופית נחושה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: האגודה ). על משבצת הקרקע חל חוזה משולש בין משיב 9 (להלן: המינהל ), משיבה 10 (להלן: הסוכנות ) והאגודה. מהחומר שהונח לפניי עולה כי ככלל, הקצאת הנחלות במושב נעשית לחברי האגודה, אולם האגודה אינה רשאית לקבל לשורותיה חברים חדשים ולהקצות להם נחלות ללא הסכמת המינהל והסוכנות למעט במקרים חריגים. בית המשפט מחוזי קיבל את תביעות המשיבים 1-8 וקבע כי מהלכי האגודה בנוגע להקצאת הנחלות הפנויות הונעו משיקולים זרים וחסרי תום לב. מסקנה זו נובעת הן לנוכח בחירת האגודה באלה אשר המליצה לגביהם באופן הנגוע בניגוד עניינים מובהק, והן בגין אופן הטיפול של האגודה בבקשת המבקשים להתקבל בה כחברים. בית המשפט קבע נחרצות כי האגודה הפרה את חובתה להימנע מניגוד עניינים על ידי ועד האגודה, שהחליט לקבל כחברים ולזַכּות בנחלות בני משפחה מדרגה ראשונה של חברי הוועד היוצא והנכנס ואחרים, ובאותו זמן נמנע מלטפל בבקשת המשיבים להתקבל כחברים באגודה. זאת, כדי לסכל את הליך הענקת הנחלות למשיבים על ידי הסוכנות והמינהל. על יסוד האמור, הצהיר בית המשפט המחוזי כי ועד ההנהלה של האגודה פעל מתוך ניגוד עניינים, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, לקידום הקצאת נחלות במושב לבני משפחה ולמקורבים של חברי הוועד, תוך הפרה של הוראות הדין והתקנון באשר להליך קבלת חברים לאגודה והקצאת נחלות בה. מטרת הפעולה הייתה למנוע ממעוניינים אחרים להתקבל לאגודה ולהתמודד על הנחלות הנוגעות. כפועל יוצא מהצהרה זו ביטל בית המשפט המחוזי את החלטת המינהל והסוכנות על הקצאת נחלות למומלצי האגודה.

3.

המבקשים הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשתם מהנימוק כי "בשלב זה לא צפוי להיגרם נזק בלתי הפיך מאי-עיכוב ביצוע פסק הדין, שכן טרם התקבלה החלטת משיבים 9 ( המינהל ) ו-10 ( הסוכנות ) האם להקצות את נחלה 34 למבקשים או למעומדים אחרים". עיקר טענת המבקשים הוא כי עסקינן בעיכוב ביצוע פסק דין בעין במקרקעין. אי עיכוב ביצוע פסק הדין, כך נטען, יגרום להם נזק בלתי הפיך בהינתן שחלקת הקרקע תוקצה לאחרים באופן שלא יוכלו לבנות במושב את ביתם. באשר לסיכויי הערעור, טוענים המבקשים כי לא היה מקום לדון בעניינם כמקשה אחת ולייחס לחובתם את הסעד שניתן למשיבים. הסיבה לכך היא, שבתקופה הרלוונטית להקצאת החלקות, לא הייתה למבקשים כל קרבה משפחתית או כל קרבה אחרת לחברי ועד האגודה העלולה ליצור ניגוד עניינים. עוד הם טוענים נגד קביעותיו המשפטיות של בית המשפט המחוזי בכל הקשור לאיסור ניגוד עניינים והפעלת שיקולים זרים. החלת כללים אלו נעשתה באופן בלתי מידתי, כלפי גוף שחולש עליו המשפט הפרטי בהתייחס למאפיינים ייחודיים.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ונספחיה, בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי ובתגובות משיבים 1-8 ו-11, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להדחות.

כלל הוא, כי פסק דין ימומש לאלתר עת הוא ניתן. שיקול מרכזי בעניין הנדון הוא מאזן הנוחות. במקרה דנא אין המדובר בפינוי מדירת מגורים בה התגוררו המבקשים, כי אז יטה מאזן הנוחות לטובת הענקת הסעד הזמני, הואיל ולולא כן ייווצר קושי להחזיר את המצב לקדמותו במידה ויתקבל הערעור. המבקשים נכון להיום אינם מתגוררים בחלקה, הגם וחלקה זו מיועדת למגורים (וראו גם ע"א 6917/07 נחום נ' אופרה על הים בע"מ (11.10.2007)). כמו כן, אין המדובר בהקצאת חלקה לאחר אלא בפתיחת הליך ההקצאה מחדש, היינו דיון לגופו של עניין בעניינם של המבקשים בשנית אולם שלא במנותק מעניינם של יתר המשיבים. אין המדובר בהגרלת הקצאה, כי אז החשש שלא יזכו בנחלה הופך להיות ממשי. עסקינן אפוא בבחינה מחודשת של הנתונים שהונחו בפתח הוועדה. יצוין, כי בתגובה לבקשה, השיבו משיבים 1-8 כי המבקשים עזבו את המושב לפני שנים רבות ואינם מתגוררים בו. ענייננו הוא ברצון המבקשים להתיישב במושב עצמו ולהקים את ביתם בחלקה זו או אחרת. בנוסף, אין המדובר "בזכות אבות", על כל המשתמע מכך. העולה מהמקובץ, כי המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה לפיו מאזן הנוחות נוטה לצידם באופן ברור (וראו ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (18.4.2005)).

שיקול נוסף הוא סיכויי הערעור. מבלי להביע עמדה בדבר, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נשען גם על ממצאים עובדתיים אשר לא נהוג כי ערכאת הערעור תיטה להתערב בהם. המבקשים הדגישו כי אין להם קירבה משפחתית או אחרת לגורמים אשר החליטו בנושא זכאותם. לצורך בקשה זו, די להפנות להנמקת בית המשפט המחוזי בדבר סטיית האגודה מהכללים המחייבים ומשמעות הדבר לגבי תקינות ההליך ביחס למשיבים 1-8. לנוכח האמור ועל רקע בחינת השיקול של מאזן הנוחות כפי שצוין, אין מקום להיעתר לבקשה.

5.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים 1-8 בבקשה זו בסך של 3500 ש"ח.