ע"א 7240/10 שירה עם -דוד נ. ישרס חב' להשקעות בע''מ

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת.

1.

הערעור מופנה נגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ש' גדות) – פסק-דין המחזיק 149 עמודים – שבו נתקבלה תביעתן הכספית של המשיבות כנגד המערערים. התביעה האזרחית שהגישו המשיבות באה בעקבות הרשעתם של המערערים בעבירות פליליות, הקשורות בחיובן של המשיבות בהוצאות פרטיות של המערערים. בית המשפט המחוזי חייב את המערערים בסכומים גבוהים ביותר של השבה ופיצוי (סכומים העולים כדי מיליוני ₪), וכן חייבם בתשלום הוצאות משפט בשיעור של 20,000 ₪, ושכר-טרחת עורך-דין בשיעור של 400,000 ₪.

2.

במסגרת הערעור על פסק-הדין הוגשה הבקשה שלפניי לפטור מהפקדת עירבון. בבקשה נטען כי ההליכים המשפטיים שנוהלו עד כה (פליליים ואזרחיים) הביאו להתרוששותם של המערערים. המערערים מציינים כי ביתם בקיסריה – ששוויו הוערך בשנת 2008 בסכום של 8,600,000 ₪ - משועבד לטובת המשיבות ומתקיימים בעניין זה הליכי הוצאה לפועל. לדברי המערערים, הבית מוש כר מאז שנת 2008, אולם מזה מספר חודשים השוכר אינו משלם את דמי השכירות ומתקיימים עמו מגעים. עוד נטען כי לא ניתן למשוך כספים מפוליסת ביטוח המנהלים של המערערת, שכן נדרשת לשם כך חתימה של המשיבות. עוד טוענים המערערים כי אין ברשותם רכוש נוסף, וכי הם מתגוררים בדירה שכורה ברמת-השרון. לדבריהם לאחר צאת המערערת מבית האסורים לא עלה בידה לאתר מקום עבודה, ואילו בעלה-המערער משתכר סכום חודשי של 6,000 ₪ (נטו) לחודש. המערערים מפרטים את הוצאותיהם החודשיות, ומטעימים כי חשבון הבנק שלהם מצוי תדיר ביתרת חובה וכי הם שרויים בחובות גדולים. המערערים מציינים כי שני בניהם הבגירים מתפרנסים בדוחק, וכי מאמציהם לגייס את סכומי העירבון מן הבנק ומהסביבה הקרובה עלו בתוהו. לבסוף גורסים המערערים כי סיכויי הערעור גבוהים.

המשיבות, מצדן, מתנגדות מכל וכל למתן הפטור המבוקש. ביום 26.10.2010 הגישו המערערים מסמך קצר ובו טענות נוספות בתשובה לתגובת המשיבות. הגם שאין למערערים בהליך מסוג זה זכות תגובה (ראו בש"א 1164/08 בן צבי נ' גלברג (לא פורסם, 13.2.2008)), הבאתי בחשבון את הטענות בתשובתם מיום 26.10.2010.

3.

על בעל-דין המבקש פטור מהפקדת עירבון, תוך חשיפת בעל-הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו (אם ייפסקו לו הוצאות), לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון (לרבות בסיוע הסביבה הקרובה), וקיום סיכויים טובים להליך. על-מנת לעמוד בתנאי הראשון נדרש מבקש הפטור לפרושֹ לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית לגבי מצבו הכלכלי. לאחר שבחנתי את החומר שלפניי לא מצאתי כי המערערים עמדו בנטל זה באופן מלא. לעניין זה יש לציין כי גם כאשר בעל-הדין מספק נתונים מסוימים, הרי שלעיתים חסרונם של נתונים אחרים – שניתן לצפות כי ייכללו בבקשה מהסוג הנדון – אומר דרשני ומצביע לכיוון המסקנה כי לא בוסס חוסר היכולת להפקיד עירבון בהליך.

4.

בענייננו, איני מתעלם מטענות המערערים לעניין מצבם הכלכלי, ואני מוכן להניח כי ההליכים המשפטיים פגעו באיתנותם. עם זאת, אין בידי לקבוע כי מונחת לפניי תמונה ברורה ומלאה באשר ליכולת של המערערים להפקיד עירבון בהליך זה. אין כל ספק כי המערערים החזיקו בנכסים יקרי-ערך, וגם היום יש ברשותם – לדבריהם – נכס מקרקעין בשווי רב, הגם שלטענתם אינו מניב הכנסות ולא ניתן לממשו בעת הזו. אלא שהסברם של המערערים מדוע הם אינם מקבלים דמי שכירות מזה חודשים רבים – ומדובר בדמי שכירות גבוהים (ראו נספח ג לתגובת המשיבות) – אינו מספק ואינו מבוסס די הצורך; כמו-כן, מעבר לטענה כללית כי לא נותר רכוש בידי המערערים (פרט לבית המשועבד ולפוליסת ביטוח המנהלים), אין פירוט הולם מה עלה בגורל נכסיהם מן-העבר. יתרה מכך, המערערים מפרטים הוצאות חודשיות, אך אינם מציינים את גובה דמי השכירות שהם משלמים מדי חודש, ואינם מצרפים את הסכם השכירות. בכך יש כדי לעורר תמיהה, ומכל מקום כדי לערפל את התמונה לגבי רמת חייהם.

5.

זאת ועוד: המערערים טוענים כי לא עלה בידם לגייס את סכום העירבון מבני משפחה. לדבריהם, החובות שצברו לבני משפחה הם בסכום של "כמיליון ₪", אך לטענה זו אין ביסוס באסמכתאות כלשהן. המערערים מציינים כי קרוביהם – ובמיוחד אמהּ של המערערת – סייעו להם בעבר במימון ההוצאות המשפטיות. אין כל תימוכין לטענה כי קרובים אלה, ושני בניהם הבגירים של המערערים, אינם יכולים או אינם חפצים לסייע גם בהליך בבית משפט זה. יודגש, כי לפי פסיקת בית משפט זה "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (דברי כבוד השופט נ' הנדל בבש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). בענייננו, הספק בהקשר זה מתעצם נוכח העובדה ששכרו של המערער, בסכום של 6,000 ₪, משולם לו על-ידי חברה בשם "בן עמי בלהה"; בן עמי בלהה, כל עולה מתגובת המשיבות, היא אמהּ של המערערת.

6.

שיקולים נוספים שיש להביאם בחשבון הם: היקפו הרחב של ההליך; סכום ההוצאות הגבוה שנפסק בבית המשפט המחוזי; טענת המשיבות כי ההוצאות ושכר הטרחה טרם שולמו; ומנגד – העובדה כי המערערים אינם מיוצגים, לטענתם בשל חוסר יכולת כלכלית.

7.

בשים לב לכל אלה, ובאיזון בין כלל השיקולים, החלטתי לחייב את המערערים להפקיד עירבון בשיעור של 25,000 ₪. העירבון יופקד בשני תשלומים שווים: הראשון עד ליום 21.11.2010, והשני עד ליום 21.12.2010. בהיעדר הפקדה של כל אחד מהתשלומים במועדו, יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.