פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 7287/16 דוד דואני נ. הועדה לרישום שיכונים ציבוריים

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · זכויות חכירה לדורות בשטח מקרקעין ושבילערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המערער טען לזכויות חכירה לדורות בשטח של 1178 מ"ר, אך המסמכים הרבים, ובהם הסכם החכירה עם מינהל מקרקעי ישראל והבקשות להיתרי בניה, הראו כי זכותו מוגבלת ל-840 מ"ר. בית המשפט קבע כי אין לגזור זכויות קנייניות מתוכנית, וכי השביל שימש את התושבים עשרות שנים. הערעור נדחה והמערער חויב בהוצאות.

העובדות

המערער טען לזכויות חכירה לדורות בשטח של 1178 מ"ר, בעוד המשיבים טענו כי זכויותיו מוגבלות ל-840 מ"ר כולל שטח שפ"פ. מסמכים רבים, לרבות בקשות להיתרי בניה, הסכם חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל ואישור זכויות של עמידר, תומכים בגרסת המשיבים. השביל שהמערער טען לזכויות בו שימש את התושבים עשרות שנים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם למערער זכויות קניין (חכירה לדורות) בשטח של 1178 מ"ר או רק בשטח של 840 מ"ר?
  2. 2.האם ניתן לגזור זכויות קנייניות מתוכנית שהופקדה ואושרה?
  3. 3.האם השביל שהמערער טוען לזכויות בו שימש את הציבור?

הלכות

  1. 1

    שורה ארוכה של מסמכים מעידה כי המערער קיבל זכות חכירה בשטח של 840 מ"ר בלבד

    ״שורה ארוכה של מסמכים מעידה על כך שהמערער קיבל זכות חכירה בשטח של 840 מ"ר בלבד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין לגזור מתוכנית זכויות קנייניות, ולכן אין ממש בטענה להתעברות על תוכנית

    ״שאין לגזור מהתוכנית זכויות קנייניות, וכי בסעיף 32 להחלטת ועדת הערר נקבע כי אם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חכירה לדורות
  • קניין
  • שפ"פ
  • תוכנית
  • ועדת ערר
  • מינהל מקרקעי ישראל
  • עמידר
  • שביל
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

7287/16

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט א' שהם

כבוד השופטת ע' ברון

המערער:

דוד דואני

נ ג ד

המשיבות:

1. הועדה לרישום שיכונים ציבוריים

2. מועצה מקומית כפר יונה

3. הועדה המרחבית לתכנון ולבניה

"שרונים"

4. רשות מקרקעי ישראל

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק א 022524-06-13 שניתן ביום 23.06.2016 על ידי

כבוד השופטת א' רבינוביץ-ברון

תאריך הישיבה:

ו' בניסן התשע"ח

(22.03.2018)

בשם המערער:

עו"ד משה ימין

בשם המשיבות 1 ו-4:

עו"ד ברק מימון

בשם המשיבה 2:

עו"ד הדס אלמוג ועו"ד

שלומית גבע

בשם המשיבה 3:

עו"ד יעקב בר צבי

פסק-דין

1.

המערער טוען לזכויות קניין (חכירה לדורות) בשטח של 1178 מ"ר, בעוד שלטענת המשיבים אין לו זכויות בשטח העולה על 840 מ"ר (כולל שטח שפ"פ).

2.

נאמר בקצרה, כי טוב היה לתביעת המערער משלא הוגשה מלכתחילה, והדברים נכונים במשנה תוקף לערעור שבפנינו.

שורה ארוכה של מסמכים מעידה על כך שהמערער קיבל זכות חכירה בשטח של 840 מ"ר בלבד (לרבות בקשות להיתרי בניה שהוגשו על ידי המערער, הסכם חכירה שנחתם בינו לבין מינהל מקרקעי ישראל ואישור זכויות של "עמידר").

3.

נסיונו של המערער "להתעבר" על תוכנית שהופקדה וביני לביני אושרה (מוצג 3א לסיכומיו) אין בו ממש, משורה של טעמים, שהחשובים לענייננו הם שאין לגזור מהתוכנית זכויות קנייניות, וכי בסעיף 32 להחלטת ועדת הערר נקבע כי אם ייקבע שלמערער זכות קניינית בשטח הרי שהתוכנית לא תאושר.

4.

לכך יש להוסיף את הממצא העובדתי המובהק של בית משפט קמא, כי השביל שהמערער טוען לזכויות קניין בו שימש עשרות בשנים את התושבים.

5.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער ישא בהוצאות המשיבות 1 ו-4, 2 ו-3 בסך 10,000 ₪ כל אחת (סה"כ 30,000 ₪).

ניתן

היום, ו' בניסן התשע"ח (22.3.2018), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שורה ארוכה של מסמכים מעידה כי המערער קיבל זכות חכירה בשטח של 840 מ"ר בלבד
  2. 2אין לגזור מתוכנית זכויות קנייניות, ולכן אין ממש בטענה להתעברות על תוכנית