ע"א 7288/15 Vessy Development Corp נ. האונייה M/N Mirage-1

1.בפניי בקשת המשיבים 3-10 להגדלת סכום העירבון בהליך זה, המופנה כלפי פסק דינו של בית המשפט לימאות בחיפה. המזכירה הראשית העמידה את העירבון על סך של 35,000 ש"ח, וזה הופקד על ידי

המערערת בפועל.

המשיבים 3-10 טוענים כי הסכום שנקבע אינו הולם את ההליך, והם עמדו בבקשתם, בין היתר, על כך שהמערערת היא חברה זרה אשר אין לה נכסים בישראל, על כך שהמערערת לא שילמה את ההוצאות (בסך של 30,000 ש"ח) בהן חויבה בהליך קמא ועל היקף ההליך. לטענתם בנסיבות העניין ראוי להעמיד את העירבון על סכום של "לפחות 105,000 ש"ח" ולחלופין על "סכום משמעותי אחר".

המערערת מתנגדת לבקשה.

2.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שבפניי החלטתי לקבל את הבקשה בחלקה, ולהורות על הגדלת סכום העירבון בשיעור מסוים (אם כי בשיעור מתון).

קביעת גובה העירבון בכל מקרה נתון נעשית לאחר אומדן של סכום ההוצאות בו יחויב יוזם ההליך אם יידחה ערעורו והוא יחויב בהוצאות. מטבע הדברים קיים קושי מובנה לחזות מה יהיה סכום ההוצאות המדויק בו יחויב יוזם ההליך אם יידחה הערעור, שהרי מדובר בעניין עתידי הנתון לשיקול דעת המותב שידון בערעור, והאומדן מבוסס ככלל, ומבלי למצות את השיקולים הרלבנטיים, על היקף ההליך, שווי נשוא ההליך, על מספר המשיבים המיוצגים בנפרד, ועל סכום ההוצאות שנפסק בערכאה קמא.

לצד שיקולים כלליים אלו - אשר מכוונים כאמור לאמוד את שיעור ההוצאות שייפסק - עת מוגשת בידי אחד הצדדים בקשה לעניין שיעור העירבון ניתן וראוי לשקול שיקולים הנוגעים לצדדים הקונקרטיים להליך. כך, אם יוזם ההליך מוכיח כי מצבו הכספי מצדיק הפחתה של סכום העירבון (או אי הגדלה שלו), וגם התנהלותם של הצדדים בהליכים קודמים יכולה ללמד האם ראוי לעמוד על הפקדה של מלוא סכום ההוצאות שנאמד, או שמא ניתן להקל קמעא. לכן, הגם שכפי שציינה המערערת "אין מקום להגדלת סכום הערבון בשל אי פרעון החוב הפסוק או הוצאות המשפט. כך, שכן תכלית הערבון אינה לשמש כלי לאכיפת פסק הדין עצמו אלא בטוחה להבטחת ההוצאות" (ע"א 11322/04 The State Property Fund of Ukraine

נ' TMR Energy Limited , פסקה 6 (13.7.2005); כן ראו רע"א 5058/98 אס. אן. אי. מערכות רפואיות בע"מ נ' לונג השקעות בע"מ (14.7.99)), הרי שבה בעת "מקום שהחיוב בהוצאות לא נפרע, גובר הצורך להגן על האינטרס של המשיב, שהוצאותיו בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה". על כן, כך נקבע, היותם של המערערים תושבי חוץ אשר לא שילמו את החוב הפסוק "[מגביר] את הצורך, הקיים ממילא, לקבוע את הערבון בסכום אשר ישקף במידת קירבה גדולה ככל האפשר את סכום ההוצאות שבית המשפט עתיד לפסוק. באופן כזה יובטח החיוב בהוצאות באופן ראוי" (ע"א 1989/94 כונס הנכסים הרשמי נ' זוסמן , פסקה 8 (13.6.1995)).

3.בענייננו סבורני כי לכתחילה העמידה המזכירה הראשית את העירבון על סכום נמוך יחסית, בהשוואה לסכומי העירבון המקובלים בהליכים דומים בבית משפט זה, וזאת בהתחשב במספר המשיבים המיוצגים בנפרד ובכלל נסיבות העניין. כאמור, העובדה שהמערערת חברה זרה שאין לה נכסים בישראל והעובדה שלא שילמה את ההוצאות בהן חויבה בהליך קמא, מגבירות את הצורך לקבוע עירבון בסכום שישקף את ההוצאות העתידות להיפסק (אם יידחה הערעור). עוד אציין כי סכום ההוצאות הנפסק בערעור אינו נגזר בהכרח מהסכום שנפסק בערכאה הדיונית, ולא מן הנמנע כי בערכאה זו תחויב המערערת בהוצאות בשיעור כולל גבוה יותר. כן אעיר כי המערערת לא העלתה בתגובתה טענה כלשהי לחוסר יכולת כלכלית להפקיד עירבון בשיעור נוסף.

בנסיבות העניין ולאחר איזון בין כל השיקולים, סבורני כי ראוי להעמיד את העירבון בהליך זה על סך של 50,000 ש"ח.

הסכום שעל המערערת להשלים (סך של 15,000 ש"ח) יופקד בתוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחיה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.