פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7349/11 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
תאופיק שלופה
נ ג ד
המשיבים:
1. אריה פריסקו
2. מן טחנות קמח חיפה
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
הערעור שבכותרת מופנה נגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ש' וסרקרוג), מיום 11.7.2011, שבו נדחה ערעור על החלטה של רשמת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ר' פוקס).
בגדרי הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מעירבון. המשיבים בתגובתם טענו בין היתר כי הערעור עצמו הוגש שלא כדין – הן בשל היעדר זכות ערעור, הן בשל איחור בהגשת ההליך. המערער הגיש תגובה לטענות אלה. לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין ההליך להימחק על-הסף.
לפי סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי (בשבתו כערכאת ערעור על החלטת רשם), ולא ערעור בזכות. טענתו של המערער, כי עומדת לו זכות ערעור נוכח העובדה שבית המשפט המחוזי דחה את הערעור על-יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) – נטולת יסוד. ברי כי תקנה 460(ג) לתקנות לא באה "לאיין" את העובדה שהתקיים הליך ערעורי, או להפוך את בית המשפט המחוזי ל"ערכאה ראשונה" – כטענת המערער. גם כאשר בית המשפט המחוזי דוחה ערעור בהתאם לסמכות הקנויה לו בסעיף 460(ב) הנ"ל, ההליך הנוסף המוגש לבית המשפט העליון הוא לעולם בגדר "גלגול שלישי", המחייב רשות ערעור (ראו למשל רע"א 3414/11 מ.ע.ג.ן. ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו (טרם פורסם, 26.6.2011); בע"מ 3930/11 פלוני נ' פלוני (טרם פורסם, 6.7.2011); רע"א 1723/11 קמינצקי נ' שניידר (טרם פורסם, 20.3.2011)).
כפועל יוצא מהאמור לעיל, ההליך שבכותרת הוגש שלא כדין (בהיעדר זכות ערעור), ואף הוגש באיחור (המערער סבור כי עמדו לרשותו 45 ימים להגשת ערעור בזכות, אך כאמור – סברה זו בטעות יסודה).
אשר על כן, ההליך הוגש שלא כדין, ודינו להימחק. גם לבקשתו החלופית של המערער – להמרת הערעור לבקשת רשות ערעור – לא אוכל להיעתר. בהקשר זה אזכיר כי ההליך הוגש לאחר המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, ומעבר לכך, לפי תקנה 410א לתקנות, ניתן להמיר בקשת רשות ערעור (שהוגשה בטעות) לערעור בזכות, אך אין הוראה הקובעת את ההיפך (לאמור: אין אפשרות לדון בערעור בזכות כאילו היה בקשת רשות ערעור).
סוף דבר: הערעור שבכותרת נמחק. אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמערער להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, ואיני מביע בעניין זה כל עמדה. המערער יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבים בסך של 2,000 ₪.
ניתנה היום, י' בכסלו תשע"ב (6.12.2011).
גיא שני
ר ש ם