רע"א 1723/11 מרדכי קמינצקי נ. רוזה שניידר

1.

המבקשים הם בעליהם של בניין ברחוב החלוץ 15 בחיפה, אשר היה בעבר בבעלות הוריו המנוחים של המבקש 1. אחת החנויות בבניין הושכרה, החל משנת 1975, בשכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: הנכס המושכר ). השוכר היה בעלה המנוח של המשיבה 1 (להלן: המשיבה ). בשנת 1979 התעוררה מחלוקת בין הצדדים, והוגשה תביעה לפינוי הנכס המושכר. בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בעקבות התביעה, נקבע – בין השאר – כי הנכס המושכר ישמש למכירת סחורות מסוימות בלבד, ביניהן קפה, תה, קקאו ותבלינים, וכי "המושכר לא ישמש כחנות מכולת והדיירת לא תדרוש לראות בו ככזה" (להלן: הסכם הפשרה ). לטענת המבקשים, החל משנת 2007 חדלה המשיבה מלשלם דמי שכירות והפרה את הסכם הפשרה, ועל רקע זה הם פנו לבית משפט השלום, בתביעה לפינוי המושכר ולתשלום דמי השכירות.

2.

בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת ע' חן-ברק ), דחה את התביעה. בין השאר, נקבע, כי המבקש לא הודיע למשיבות שהבעלות בנכס עברה מהוריו המנוחים אליו, ולא הודיע להן לאן עליהן לשלוח או להפקיד את דמי השכירות. על רקע זה, ונוכח הוראת סעיף 21 לחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971 , נפסק כי המשיבות לא הפרו את חובתן לשלם דמי שכירות בתקופה הרלוונטית. המשיבות אף לא הפרו, כך נקבע, את תנאי השכירות הקבועים בהסכם הפשרה באשר למוצרים המותרים במכירה בנכס. בית המשפט הוסיף וקבע, כי העברת ניהול החנות לידי המשיבה 2, כלתה של המשיבה, אינה מהווה "נטישת" הנכס. בהקשר זה הובהר, כי המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם ולא הוכיחו טענותיהם כנדרש. על-יסוד טעמים אלה נקבע כי אין הצדקה לפנות את המשיבות מן המושכר.

3.

המבקשים לא השלימו עם הכרעה זו, ופנו לבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא י' גריל , השופט ע' גרשון והשופט י' וילנר ), אשר דחה את הערעור. נקבע, כי בית משפט השלום בחן בצורה מפורטת את הראיות והטענות שהועלו בפניו, וכי אין להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו ובמסקנות העולות מהם. על רקע זה, אישר את פסק דינו של בית משפט השלום לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

4.

מכאן הבקשה שלפני, בגדרה טוענים המבקשים, בין היתר, כי יש לבחון מחדש את הממצאים העובדתיים שנקבעו באשר למעורבותה של המשיבה בניהול הנכס. כן משיגים המבקשים, על קביעותיו של בית משפט השלום באשר ל"נטישת" הנכס, ובנוגע לתשלום דמי השכירות בתקופה הרלוונטית. עוד מלינים המבקשים על האופן בו יושמו הוראותיו של הסכם הפשרה במקרה זה.

5.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק במקרים המעלים שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים להליך ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . לאחר שבחנתי את הבקשה, לא מצאתי כי מתעוררת במקרה שלפנינו שאלה משפטית העונה על אמות המידה האמורות. נפסק לא אחת, כי בית המשפט שלערעור לא יתערב, ככלל, בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, הנסמכות על התרשמותה הישירה והבלתי אמצעית, לא כל שכן בגלגול שלישי ( ראו, למשל: רע"א 7302/06 פרדי נ' חשין , פסקה 4

(לא פורסם, 23.10.2006); רע"א 9461/10 מוחמד נ' קופת חולים כללית (לא פורסם, 28.2.2011)). לא מצאתי כי קיימת במקרה שלפנינו הצדקה לחרוג מן הכלל האמור. דברים אלה אף מקבלים משנה תוקף מקום שבו בית המשפט המחוזי בחן את הממצאים ואת המסקנות המבוססות עליהם. הכרעה זו מעוגנת מעצם טבעה בעובדותיו ובנסיבותיו הקונקרטיות של הסכסוך, ואינה מצדיקה דיון מחודש בגלגול שלישי.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.