ע"א 7373/20 מר יוסף סנדלר נ. גב' פכטר נעמי

1.

לפניי שאלת סיווגו של ההליך, כערעור בזכות או ערעור ברשות. בקשת רשות הערעור מופנית כנגד החלטה של בית המשפט המחוזי מיום 15.9.2020 בפש"ר 35008-07-18 (להלן: ההחלטה ), שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לרכוש את חלקו של החייב בדירת מגורים במטולה (להלן: הדירה ) ואושרר מתווה הפדיון של הדירה על ידי אלמנתו של החייב.

2.

ביולי 2018 ניתן צו כינוס בעניינו של החייב וכחודשיים לאחר מכן נפטר החייב. ביום 5.9.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה מוסכמת מטעם החייב, רעייתו (המשיבה 1) והמנהל המיוחד (המשיב 2) לאשר את מכר זכויות החייב בדירה למשיבה 1, המחזיקה ב-50% מהזכויות בדירה. לאחר שהוסרו מספר מכשולים, בהם סילוק המשכנתא שהייתה קיימת על הנכס וכן מחיקת הערת אזהרה שהייתה רשומה לטובת בנו של החייב (מאם אחרת), הוגשה ביום 2.2.2020 בקשה לאישור מכר הזכויות כאמור למשיבה 1, תמורת סך של 290,000 ש"ח. ביום 4.2.2020 נתן בית המשפט המחוזי אישור לביצוע המכר.

3.

המבקש, מר יוסף סנדלר, הוא נושה של החייב. ביום 11.12.2019 ביקש להצטרף כצד להליך פשיטת הרגל (לא צורפה החלטה בבקשה זו). ביום 5.2.2020, יום לאחר מתן ההחלטה על אישור המכר, הגיש המבקש בקשה שלא לאשר את המכר וציין כי ברצונו להגיש הצעה לרכוש את הדירה. בית המשפט המחוזי קבע כי על המבקש לפנות בהצעה למנהל המיוחד. המבקש הגיש למנהל המיוחד הצעה גבוהה יותר לרכישת הזכויות בדירה ובנסיבות אלה עוכב ביצוע המכר. בסופו של דבר, לאחר שהוגשו מספר כתבי טענות והתקיימו דיונים בפני בית המשפט המחוזי, ביום 15.9.2020, ניתנה ההחלטה נשוא הליך זה.

4.

בהחלטה ציין בית המשפט, בין היתר, כי המשיבה 1 ובני משפחתה ביצעו פעולות שונות בהסתמך על ההסכם שאושר ביום 5.9.2018. בית המשפט נתן דעתו לכך שהצעתו של המבקש תקנה לקופה סכום כסף גבוה יותר מהצעת המשיבה 1, אולם בשים לב לכך שמדובר בדירת מגוריה ולכך שסכום הפדיון תואם את החוק ואת הפסיקה, דחה את עמדת המבקש ואשרר את החלטותיו הקודמות לאשר למשיבה 1 לרכוש את חלקו של החייב בדירה תמורת סך של 290,000 ש"ח.

5.

המבקש ביקש רשות לערער על ההחלטה האמורה, אולם בפתח בקשת רשות הערעור ציין כי לשיטתו הוא רשאי לערער בזכות, משום שבהחלטה נדונה והוכרעה בפעם הראשונה לגופה השאלה המהותית של גורל הנכס, תוך הכרעה בין ההצעה שהציע המבקש לבין זכות הפדיון הנטענת של המשיבה 1. המשיבים הגישו את התייחסותם לסוגיית סיווג ההליך והם סבורים – כולם כאחד – כי הערעור על ההחלטה הוא ברשות בלבד.

6.

לאחר שעיינתי בהחלטותיו של בית המשפט קמא ובטענות הצדדים, דעתי כדעת המבקש, היינו, כי למבקש זכות ערעור על ההחלטה, המהווה "פסק דין", למצער ביחס אליו. זאת, משום שההחלטה אשר דחתה את הצעתו לרכישת הדירה ואשררה את פדיון הדירה למשיבה 1 סגרה באופן סופי כלפי המבקש את ה"יחידה הדיונית" בעניין הצעתו לרכישת הדירה ופדיונה על ידי המשיבה 1 (ראו והשוו: ע"א 7531/15 רגב חי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (24.2.2016); רע"א 354/17 טל הל יסכה בע"מ נ' קניאבסקי (12.2.2017); רע"א 6127/20 קליאצ'קין נ' קורונוב (11.11.2020)).

7.

יצוין, כי המנהל המיוחד, כמו גם כונס הנכסים הרשמי, טענו כי ההחלטה טעונה רשות ערעור שכן אינה מהווה "צו בפשיטת רגל". אף אם יש ממש בטענה זו, הרי שבדיני פשיטת רגל, ככל שההחלטה אינה מהווה "צו בפשיטת רגל", יש לבחון את סיווגה בהתאם לדיני הערעור הרגילים, כלומר, כאשר מדובר בהחלטה המהווה "פסק דין" יהא הערעור בזכות, ואילו כאשר מדובר בהחלטה המסווגת כ"החלטה אחרת", תהא ההשגה על דרך הגשת בקשת רשות ערעור (ע"א 11117/07 אריכא נ' עו"ד ארז חבר

(3.11.2008)). בענייננו, כאמור, מכיוון שההחלטה סגרה את "היחידה הדיונית" בעניין הצעתו של המבקש לרכישת הדירה, הרי שמדובר בפסק דין בעניינו.

8.

המנהל המיוחד טען עוד, כי המבקש "אינו צד קשור באופן מהותי לדירת המגורים... עסקינן כאמור בנושה במעמד דין רגיל בלבד שהחליט להתערב בתיק הפש"ר ו/או להגיש הצעה לרכישת הזכויות שעה שצפה בתיק באמצעות אתר נט המשפט". גם בכך לא ראיתי כדי לשנות את מסקנתי. שעה שהתאפשר למבקש להגיש הצעה, אשר נבחנה באופן קונקרטי ונדונה על ידי בית המשפט, הרי שאת ההחלטה הדוחה את הצעתו באופן סופי יש לסווג כ"פסק דין" בעניינו.

9.

כונס הנכסים הרשמי הדגיש, כי עובר למתן ההחלטה נשוא ענייננו ניתנו שתי החלטות, שהפכו בינתיים חלוטות, בעניין פדיון הנכס ומכירתו. עובדה זו לא נעלמה מעיניי, אלא שהמבקש לא היה צד להליכים אלה. בעת שניתנה ההחלטה הראשונה, מיום 5.9.2018, המבקש כלל לא היה צד להליך פשיטת הרגל. גם בעת הגשת הבקשה מיום 2.2.2020 לא היה המבקש חלק מההליך, וההחלטה ניתנה ללא שמיעת עמדתו. רק יום לאחר מתן ההחלטה בבקשה זו ביקש המבקש להגיש הצעה לרכישת הדירה, ומשעה שהצעה זו נבחנה לגופה ונדחתה, הרי שההחלטה מהווה פסק דין בעניינו. בדומה, נפסק כי כאשר נדחית בקשה מטעם צד שלישי להצטרף להליך, הרי שהחלטה כאמור מהווה "פסק דין" מבחינתו של הצד השלישי, בהיותה מסיימת את המקטע הדיוני הנוגע אליו (ע"א 8481/14 אפרידר, החברה לפיתוח ישראל בע"מ נ' עו"ד אביב פריצקי (26.2.2016); ע"א 3937/19 חכם נ' מור נרדיה, מנהל מיוחד

(29.6.2020)).

10.

נוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דרך ההשגה הנכונה על ההחלטה היא באמצעות ערעור בזכות. משכך, המבקש ישלים את האגרה ויגיש הודעת ערעור בשלושה העתקים, וזאת עד ליום 11.1.2021.