ע"א 7459/20 המוסד לביטוח לאומי נ. קניון רמת אביב

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת אסתר שטמר ) בת"א 44395-07-15 מיום 3.8.2020 (להלן: פסק הדין ), בגדרו נפסקו פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבים 2-1 (להלן: בני הזוג ) כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה למשיב 1 ביום 30.4.2014, והותירה אותו נכה קשה.

2.

בפסק הדין נקבע כי יש להטיל על המבקש, קניון רמת אביב בע"מ (להלן: המבקש ), אחריות בשיעור של 60%, בהיותו יוצר הסיכון העיקרי שגרם לתאונה בה נפל המשיב 1 מגגו של המבקש בשעה שביצע עבודות הקשורות למיזוג אוויר. לצד זאת, נקבע כי חבותו של המבקש מכוסה בפוליסה של המשיבה 7, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: הכשרה ), שהוצאה למשיב 6. בסופו של פסק הדין, חויב המבקש בפיצוי בני הזוג, ביחד ולחוד עם המשיבים 4, 5, 7 ו-8, וכן בשיפוי המשיב 3 (להלן: המל"ל ) ביחד ולחוד עם המשיבים 5, 7 ו-8 לפי חלקם בחבות ובכיסוי הביטוחי. בהתאם לפסק הדין, מסתכמים נזקי בני הזוג בסך כולל של כ-4 מיליון ש"ח, ותביעת השיבוב של המל"ל מסתכמת בסך של כ-3 מיליון ש"ח. בנוסף, חויב המבקש בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד לפי הפירוט שקבע בית המשפט קמא.

3.

להשלמת התמונה, יצוין כי בהחלטה מיום 2.11.2020 הוריתי על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין ביחס לסכומים בהם חויבה הכשרה מעבר לסך של 3 מיליון ש"ח, הסכום בו לטענתה הוגבל הכיסוי הביטוחי מכוח פרק הפוליסה הרלוואנטי לשיטתה (חבות צד שלישי), עד להכרעה בערעור שהגישה על פסק הדין (ע"א 6848/20 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (2.11.2020) (להלן: עיכוב ביצוע חיובה של הכשרה )).

4.

המבקש מעלה 4 טענות מרכזיות לתמיכה בבקשתו. ראשית , טוען המבקש כי בהינתן הקביעה בפסק הדין כי חבותו מכוסה בפוליסה של הכשרה, ובשים לב לעיכוב ביצוע חיובה של הכשרה, הרי שממילא יש להורות גם על עיכוב ביצוע פסק הדין ביחס לסכומים בהם הוא חויב. שנית , גורס המבקש כי קביעת בית המשפט קמא להטיל על המבקש את חלק הארי של האחריות לתאונה, אינה מתיישבת עם שנקבע בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 3370/12 כהן נ' גדעון (26.1.2014) (להלן: עניין כהן ). שלישית , נטען כי שגה בית המשפט קמא בקביעת שיעור הנזקים שנגרמו לבני הזוג. על כן, סבור המבקש כי סיכויי הערעור טובים משהוא עוסק כולו בשאלות משפטיות. לבסוף , גורס המבקש כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו, נוכח עיכוב ביצוע חיובה של הכשרה, ובשים לב לזכותו הנטענת לקבל שיפוי ממנה, ומאחר שבשל מצבם הרפואי והכלכלי של בני הזוג יקשה עליו להיפרע מהם אם יתקבל הערעור שהגיש על פסק הדין.

5.

בהחלטה מיום 11.11.2020 אפשרתי למשיבים להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע, ולצד זאת הוריתי על מתן צו ארעי המעכב את ביצוע פסק הדין כלפי המבקש, עד למתן החלטה אחרת.

6.

בתגובתם, טוענים בני הזוג כי דין הבקשה להידחות. לשיטתם, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים, בהינתן שטענות המבקש מופנות בעיקר כלפי שאלת האחריות לתאונה וחלוקתה בין המשיבים, וביחס לקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא. בהקשר זה נטען, בנוסף, כי אין כל סתירה בין פסק הדין לאשר נקבע בעניין כהן . בהתייחס למאזן הנוחות, מדגישים בני הזוג כי הם זקוקים לכספי הפיצויים שנפסקו לזכותם בשל מצבם הרפואי והכלכלי הקשה, וכן כי המבקש לא סיפק תשתית עובדתית מספקת לכך שלא יוכל להיפרע מהם אם ערעורו יתקבל.

7.

לצד האמור, הגיבה לבקשה גם הכשרה (יחד עם המשיבים 6-5). בתגובה זו שבה הכשרה על טענתה כי תקרת הכיסוי הביטוחי, כפי שנקבעה בפרק חבות צד שלישי בפוליסה, אשר הוא הרלוונטי לשיטתה לנדון דידן, הינה בסך 3 מיליון ש"ח בלבד. על כן, טוענת הכשרה כי חבותה מוגבלת בתקרה זו, בין אם בתשלום במישרין לבני הזוג ולמל"ל ובין אם בשיפוי המבקש בשל חבותו הכספית כלפי בני הזוג והמל"ל. ואולם, הכשרה מדגישה כי מאחר ששילמה סך של 3 מיליון ש"ח לבני הזוג ולמל"ל, בהתאם למפורט בהחלטתי על עיכוב ביצוע חיובה של הכשרה, הרי שברי כי היא אינה מחויבת לשפות את המבקש בסכום נוסף כלשהו.

8.

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. נקודת המוצא לענייננו, היא שברגיל זכאי בעל דין ליהנות לאלתר מפירות זכייתו בפסק הדין שניתן לטובתו, והגשת ערעור עליו אינה טעם לעיכוב ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018); ע"א 636/20 טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה מקומית גבעת זאב , פסקה 12 (14.10.2020); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 368 (מהדורה שלישית, 2012)). כך ביתר שאת מקום בו מדובר בבקשה המכוונת לעיכוב ביצועו של סעד כספי (ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון , פסקה 15 (7.1.2013)). יחד עם זאת, במקרים בהם מתעורר חשש כי ביצוע תשלום על פי פסק הדין יצור מצב בלתי הפיך, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע ברווחתו של מי שפסק הדין ניתן לטובתו, יטה בית המשפט להורות על עיכוב הביצוע (ע"א 3559/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני , פסקה 8 (9.5.2017)). כך בפרט מקום בו הסעד הכספי שנפסק הוא משמעותי (ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' גורן , פסקה 7 (1.12.2005)).

9.

במקרה הנדון, טענותיו העיקריות של המבקש אינן מבססות לטעמי מסקנה כי סיכויי הערעור לבדם מצדיקים היענות מלאה לבקשת עיכוב הביצוע. ראשית , אין ממש בטענה כי החלטתי על עיכוב ביצוע חיובה של הכשרה דורשת מאליה את עיכוב ביצוע חיובו של המבקש. שהרי, ממה נפשך: אם יתקבל ערעורה של הכשרה, וייקבע כי חבותה אכן מוגבלת בתקרה של 3 מיליון ש"ח, אזי לא תהיה היא חייבת בתשלום נוסף מכוח פסק הדין, והמבקש לא יהיה זכאי לגלגל על כתפיה את יתרת החבות שנפסקה כנגדו. במצב דברים זה בוודאי שלא יינזק המבקש מכך שלא עוכב ביצוע חיובו; ולהבדיל, אם יידחה ערעורה של הכשרה תהא הדלת פתוחה בפני המבקש לדרוש ממנה שיפוי על מלוא הסכומים שישלם בינתיים לבני הזוג ולמל"ל. בהינתן שאין ספק באיתנותה הכספית של הכשרה, לא יהיה גם בכך פגיעה של ממש במבקש. ויובהר, למען הסר ספק, כי עיכוב ביצוע חיובה של הכשרה לפי החלטתי מיום 2.11.2020 מתייחס גם לחובת השיפוי שהוטלה עליה מכוח פסק הדין. שנית , בית המשפט קמא מצא לנכון לאבחן את הקביעות בעניין כהן (ראו פסקה 22 לפסק הדין), והכרעותיו בעניין זה, הנוגעות להבדלים בנסיבות העובדתיות, יתבררו במסגרת הדיון בערעור שהוגש על פסק הדין.

10.

עם זאת, לשיקול מאזן הנוחות ניתן כידוע מעמד בכורה בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין (ע"א 8374/13 איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בע"מ נ' Geo Vision Inc. (חברה זרה) , פסקה 14 (10.3.2014); ע"א 2025/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קפלינסקי , פסקה 16 (13.4.2014)). בשים לב לכך, ובהינתן שלטענת המבקש (שלא נסתרה) בני הזוג כבר קיבלו לידיהם סך של 2.2 מיליון ש"ח (והמל"ל כ-1.2 מיליון ש"ח נוספים), סבורני כי יש להורות על עיכוב ביצוע חלקי של חיוב המבקש, באופן שיביא בחשבון את החשש כי ביצוע מלוא התשלום בו חויב המבקש על פי פסק הדין יצור מצב בלתי הפיך, מחד גיסא, ולא יפגע באופן ניכר ברווחתם של בני הזוג עד למועד ההכרעה בערעור, מאידך גיסא.

11.

סוף דבר – הבקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין כלפי המבקש מתקבלת באופן חלקי, במובן הבא:

(א)

סך של 1,750,000 ש"ח, ישולם על ידי המבקש לבני הזוג ולמל"ל, וזאת בהתאם לחלוקה המוסכמת ביניהם, דהיינו, 60% מהסך האמור (1,050,000 ש"ח) יעביר המבקש לבני הזוג, ו-40% מהסך האמור (700,000 ש"ח) יעביר המבקש למל"ל.

(ב)

ביחס לסכומים בהם חויב המבקש בפסק הדין מעבר לסך של 1,750,000 ש"ח (ולמעט החלקים המתייחסים לשכר טרחה והוצאות המשפט), הריני להורות על עיכוב ביצוע תשלומם על ידי המבקש עד להכרעה בערעור. מובהר כי המבקש אינו נדרש להפקיד את החלק שתשלומו עוכב בקופת בית המשפט.

12.

למען הסר ספק, מובהר בנוסף כי אין בהחלטה זו כדי לעכב את ביצוע חיובי יתר המשיבים מכוח פסק הדין, ככל שטרם שולמו או טרם עוכבו.