פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א 7497/01 - א'
בפני:
כבוד הרשם בעז אוקון
המערערים
:
1.
זוהיר יחיא
2. יעקב רסמי
נגד
המשיבים
:
1.
חסן עתמנה
2. נזיה מסארווה
3. איאד זחאלקה
4. הממונה על מחוז הצפון
5. משרד הפנים
6. ועדת הבחירות
בקשה לפטור מערבון
בשם
המערערים: עו"ד גלעד חריש
החלטה
זוהי בקשה למתן פטור מחובת הפקדת ערבון. הטעם לבקשה הוא נושא הערעור; הבחירות לראשות המועצה בכפר קבע.
חשיבותו של העניין העומד על הפרק אינה יכולה לשמש עילה יחידה למתן פטור מעירבון. בעניין זה לא ניתן לגזור גזירה שווה בין חובת תשלום האגרה לבין חובת ההפקדה, שנועדה להבטיח את אינטרס בעלי הדין. הפטור מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. על כן תחושת השליחות של בעל הדין או היותו דובר בשם אינטרס ציבורי, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח של בעל הדין האחר (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 386).
עם זאת, חשיבות השאלה העולה בהליך, או מהות ההליך, יכולה להשפיע על גובה העירבון. בבש"א 4692/96 רשדי מחמד עבד אלעזיז בשיר נ' מ"י , דינים עליון נא 86 הופחת סכום הערבון בשל עקרוניות הנושא שעל הפרק. כב' הרשמת אפעל-גבאי קובעת:
אני סבורה כי יש לאפשר למבקשים להביא את השאלה המשפטית שתוארה לפתחו של בית-המשפט העליון, על מנת שיכריע בה. זאת לא יוכלו לעשות אם תעמוד בדרכם המשוכה הגבוהה של החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבים... דעתי היא כי ראוי לאפשר לבית-המשפט העליון להיזקק לנושאים שמעלים המבקשים בערעורם, וזאת לאו דווקא בשל סיכויי הערעור להתקבל אלא בשל מהות השאלות שבמחלוקת וחשיבותן.
באותו אופן גם שאלת "יחסי הכוחות" בין בעלי הדין יכולה להשליך על שיעור העירבון. כך, למשל, ניתן להניח כי גופים ציבוריים יאמצו גישה נדיבה כלפי בעלי הדין האחרים, המצויים בעמדת נחיתות כלפיהם, על מנת שלא תחסם זכות הגישה של אותם בעלי דין לבית המשפט (ע"א 4385/01 נורית אלון נ' כונס הנכסים הרשמי , דינים עליון ס 33). על פי אותה דרך מחשבה נקבע בע"מ 3480/01 פרויז נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – רעננה , כי יש להימנע מקביעת שעורי אגרה וערבון בסכומים משמעותיים בעתירות מינהליות, בעיקר בעניינים אשר ערכם הכלכלי ליחיד אינו גדול, אך יש להם משמעות חברתית או ציבורית של ממש. במקרים אלה, קיים אינטרס ציבורי בהעצמת הפיקוח על השלטון המרכזי והמקומי, ולכן ראוי ששיעור האגרה לא יעמוד למכשול בדרכה של עתירה מנהלית הראויה להידון בבית המשפט. עקרון זה חל גם על גופים אחרים לרבות ספקי שרות המוניים. עקרון זה הוא העומד מאחורי עצם ההסדר הסטטוטורי המאפשר הגשת תביעות ייצוגיות.
בחינת מקרה זה, על רקע מדיניותו הכוללת של בית המשפט, מובילה למסקנה כי מן הראוי לשנות את גובה העירבון שנקבע. שינוי זה מתחייב ממהות ההליך וממצבם הכלכלי של המבקשים, אך הוא חייב להביא בחשבון גם את מצב המשיבים, ואת גובה ההוצאות שנפסקו לזכותם בבית המשפט קמא.
התוצאה היא שהמבקשים יפקידו סכום של 15,000 ₪ בתוך 30 יום. לא יופקד הסכום כאמור, ידחה ההליך ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום כ"ד בכסלו תשס"ב, 9 בדצמבר 2001.
בעז אוקון, רשם
ש
ו פ ט