ע"א 7525/06 עזבון המנוח חוסין מוחמד מוסטפא קרעאווי מחאמיד נ. האפוטרופוס

1.לפני בקשה להפחתת ערבון בסך 40,000 ₪ שנקבע במסגרת ההליך שבכותרת. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 15.6.06 (להלן: "פסק הדין"), אשר ניתן בהיעדר הצדדים ולפיו נדחתה תביעתם של המבקשים - עזבון המנוח חוסין מוחמד מחאמיד באמצעות יורשיו ועזבון המנוח רסמי חוסין מחאמיד – לביטול פסק הדין מיום 28.12.67 בתיק הסדר קרקעות מסוימות באום אל פחם. בגין הזכויות בקרקעות אלו הגישו המבקשים והמשיבים תביעות נוגדות לפקיד ההסדר. תביעתם של המבקשים הוגשה לפני קום המדינה, ואילו תביעות המשיבים חודשו לאחר קום המדינה וחידוש הסדר אדמות אום אל פחם. לאור התביעות הסותרות, העביר פקיד ההסדר את התיק לבית המשפט המחוזי לשם הסדר הזכויות בקרקעות. המבקשים טוענים כי פסק הדין בתיק זה, אשר חילק את הזכויות בקרקעות על פי חלוקה שבוצעה בהליך אחר שלו לא היו צד, ניתן בהיעדרם מאחר שלא זומנו כדין ועל יסוד הסכמות בין המשיבים 1-3 לבין המשיבים 4 ו-5. ביום 29.10.98 הגישו המבקשים לבית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין בתיק הסדר הקרקעות מחמת הצדק, שכן לא זומנו כדין לדיון. בפסק הדין נדחתה בקשתם לאור האיחור הרב בה הוגשה, ואף נקבע לגופו של עניין כי לא עלה בידי המבקשים לסתור את החזקה לפיה זומנו כדין לפי האמור בתיק. בנוסף, המבקשים חוייבו בפסק הדין בהוצאות בסך 7,500 ₪ לכל אחד מבאי כוחם של המשיבים. מכאן הערעור.

2.המבקשים (יורשי העזבון, כאמור) טוענים כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לגייס את סך הערבון הנדרש. המבקשים הם בחלקם קשישים המתקיימים מקצבאות שונות של הביטוח הלאומי, בחלקם אינם עובדים ובחלקם עובדים לפרנסת משפחותיהם כשמשכורותיהם נעות בין 2,500 ₪ ל-6,000 ₪ בחודש. המבקשים טוענים בנוסף כי סיכויי ההליך טובים, וכן כי מדובר בשאלה תקדימית בעלת חשיבות רבה. המבקשים טוענים לבסוף כי סך הערבון שנקבע אינו פרופרציונלי לסך הוצאות המשיבים, לאור סכום ההוצאות שנפסק בבית המשפט קמא. לפיכך מבקשים הם כי יופחת סכום הערבון שנקבע במסגרת ההליך שבכותרת.

3.המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשים לא הוכיחו היעדר יכולת כלכלית לגייס את סכום העירבון הנדרש, שכן טענותיהם אינן נתמכות במסמכים כגון דפי חשבונות בנק ותלושי שכר. כמו כן, המבקשים לא פרטו האם ברשותם חסכונות, פקדונות או נכסים כלשהם, והאם ביכולתם להסתייע בנשותיהם או בקרוביהם וידידיהם לשם גיוס כספי הערבון. המשיבים מציינים כי המבקשים מממנים ייצוג משפטי בהליך דנן, וכן כי למבקשים זכויות בקרקעות רבות אותן ירשו, ששוויין עולה על סך הערבון הנדרש, ואף יכולות הן לשמש כבטוחה לקבלת הלוואה. בנוסף, המבקשים לא שלמו את ההוצאות שנפסקו כנגדם בהליך קמא. המשיבים טוענים לבסוף כי סיכויי ההליך קלושים, שכן פסק הדין הושתת על קביעות עובדתיות והתייחס לאיחור הרב בו הוגש ההליך. המשיבים טוענים לגופו של עניין כי ממילא לא נתקיימו במקרה זה התנאים לביטולו של פסק דין שניתן בהיעדר בעל דין. לאור כל זאת טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות.

4.המשיבים 4 ו-5 מתנגדים אף הם לבקשה. לטענתם, סיכויי ההליך קלושים שכן פסק הדין מבוסס מבחינה עובדתית ומשפטית, וכן לאור העובדה שהמבקשים הגישו את הבקשה לביטול פסק הדין בתיק הסדר הקרקעות כשלושים שנה לאחר שניתן. המשיבים טוענים בנוסף כי מדובר בשמונה מבקשים, שיכולים לשאת יחדיו בסכום הערבון הנדרש, וכי למבקשים ובני משפחתם רכוש והכנסות מעסקים בבעלותם אשר לא פורטו בבקשתם.

5.לאחר עיון בחומר שלפני וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. בקשתם של המבקשים אינה מלמדת די הצורך על מצבם הכלכלי, שכן לא הציגו תמונה מלאה של מצבם הכלכלי, לרבות קיומם של פקדונות, חסכונות, רכוש או הכנסות נוספות. זאת, בייחוד בשים לב לטענותיהם של המשיבים 1 ו-2 בדבר זכויותיהם של המבקשים במספר קרקעות אחרות, על ייעודיהם השונים. המבקשים לא שללו את אפשרותם להסתייע במעגל הקרובים להם לצורך הפקדת הסכום הנדרש כערבון. כעולה מן החומר שבפני, יש די בידי המבקשים כדי לממן ייצוג משפטי בהליכים אשר ניהלו עד כה. המדובר במספר מבקשים ולא באדם יחיד, נתון שיש לו משקל. בנוסף, עולה מן החומר שלפני כי המבקשים טרם שילמו את מלוא הוצאות שנפסקו כנגדם, לנתון זה חשיבות, שכן קיים חשש כי המבקשים ישובו ולא ישלמו הוצאות שייפסקו כנגדם, אם יפסקו, תוך שהם גורמים למשיבים הוצאות. מעבר לזאת, מבקשת המבקשים לא עולים סיכויי הליך טובים. טענותיהם של המבקשים נדחו לגופו של עניין בבית המשפט קמא מאחר ולא נסתרה הקביעה העובדתית בעניין זימונם כדין לדיון בעניינם, וממילא נקבע כי המבקשים פנו לתבוע את זכויותיהם בקרקעות המסוימות באיחור ניכר ובהיעדר בקשה להארכת מועד כדין. לפיכך, שוכנעתי שלא ניתן לקבוע כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה להפחתת סכום הערבון מטעמי חוסר יכולת כלכלית.

5.עם זאת, מקובל עלי כי הערבון בהליך זה נקבע מלכתחילה על הצד הגבוה בשים לב לכלל נסיבותיו ועל כן שוכנעתי כי ניתן להפחיתו ולהעמידו על סך של 30,000 ₪ שיופקדו תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו. בהעדר הפקדה כנדרש, ירשם ההליך שבכותרת לדחיה בלא התראה נוספת.