ע"א 7563/01 ליבי בן שלום נ. בונדק ישראל

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור, על החלטת כב' השופט צ' כהן לדחות את בקשתה להורות על מינוי מומחים בתחום השיקום ובתחום הכירורגיה הפלסטית. בתוך כך, עתרה למתן פטור מהפקדת עירבון.

המבקשת מציינת כי היא דלת אמצעים. היא מצהירה כי אינה עובדת ואין לה הכנסה כלשהי, למעט גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, וכן סכומי כסף נמוכים אותם היא מקבלת מבעלה החי בנפרד ממנה כמזונות עבור ילדם (300 ₪) והוצאות משק הבית (1,000 ₪). המבקשת הוסיפה והצהירה כי לוותה סכומי כסף שונים מקרובי משפחה שהיא חייבת בהשבתם, וכי היא "חיה בקושי" מאז שהופסקו התשלומים התכופים להם היא זכתה.

המשיבה מתנגדת למתן הפטור. היא טוענת כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה. היא מצביעה גם על קלישות סיכויי הבקשה לעיצומה.

בקשת המבקשת מפורטת דיה. אמת, המבקשת לא צרפה ל מסמכים מהם ניתן ללמוד כי היא התחייבה לשלם לבנק 200 ₪ לחודש בתיק הוצאה לפועל. היא אף לא צרפה קבלות המלמדות על הוצאות נסיעה שהוציאה לפי הטענה, או אישור על סכום המזונות או התמיכה להוצאות הבית שהיא מקבלת מבעלה. ואולם חסר זה אינו משמיט את הקרקע מתחת לבקשה. הכלל הוא שבקשה לפטור חייבת להיות מנומקת ומוסברת. העדר גילוי מספיק יכול להוביל לדחיית הבקשה. ואולם, בקשות פטור אינו בבחינת חיילים במסדר צבאי. כל מקרה ונסיבותיו. לעיתים דלותו הכלכלית של המבקש ברורה על פניה, והתשתית הראייתית יכולה להתמצות במילים מספר, המתארות את מצבו הבריאותי, המשפחתי, וכתוצאה מכך הכלכלי של המבקש. כך, למשל, נאמר בהחלטה בבקשה דומה שהוגשה בע"א 3032/01 בכר נ' השילוח תעופה (1984) בע"מ כי:

הבקשה מפורטת דיה. ההלכות הנוגעות לחובת "ההתפשטות" של מבקשי הפטור עומדות על מכונן. אך גם הלכות אלה מונחות על ידי השכל הישר. כאשר עולות טענות כי ההצהרות הכלליות אינן מבוססות או מעוררות תמיהות יש בהן טעם. כאשר מגיש את הבקשה נכה בדרגה של 100 אחוז, המציין שאין לו רכוש, המפרט את מקורות השתכרותו והשתכרות בת זוגו, קשה להבין מדוע המשיבה נזקקת לטענה אודות העזרות בקרובים, ידידים או מוסד פיננסי לצורך קבלת ההלוואה.

גם הטענה הנוגעת לסיכויי הערעור אין בה כדי להדוף את הבקשה. "החובה לשלם אגרה מעמידה מחסום ומגבלה על זכות הגישה של בעל דין לבית המשפט, ואני סבור - אומר המשנה לנשיא בבש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות באר שבע , פ"ד נה(3) 869, בע' 872 - כי מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולאור ההגנה הקבועה בסעיף 3 שבו על הקניין, יש מקום לשינוי בדרך הפרשנות של הוראות הפטור הכלולות בתקנות האגרות. לדידי, יש ככלל לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה, יועדף הפירוש המקל עם המתדיין". דברים אלה יפים גם ביחס לערבונות. אמת, ההקבלה בין האגרה לעירבון אינה מלאה. העירבון "נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם" (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר ו4- אח', פ"ד מד(2) 386), האגרה מהווה דרישה הנובעת מן השירות. ברם, בעירבון, גם אם הוא בבחינת חגורת ביטחון שנועדה להגן על בעלי הדין האחרים, מגלם סיכון על זכות הגישה, ועל היכולת למצות זכויות, לרבות זכויות עירעוריות, עד תום. הטלת ערבון במקום בו ניתן פטור מתשלום אגרה, יכולה להוביל בפועל למצב בו זכות הגישה תהיה בבחינת קישוט מאחז עיניים או מיתוס מוזהב, שיד המתדיין דל היכולת אינה משגת אותו. לא לחינם קשר מתקין התקנות בין הפטור מאגרה לבין הפקדת העירבון וקבע בתקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984-, קשר ישיר, אם כי לא הכרחי, בין השניים. מכאן מובן כי הפעלת מדיניות הערבון, שהיא בבחינת שירות של בית המשפט, שנועד להגן על בעלי הדין נגד הליכי סרק, כמחסום לעצם השימוש בזכות הערעורית, כמוה כשימוש בכלי שנועד לצנן על מנת להקפיא, במכשיר שנועד למתן על מנת לשתק. שימוש כזה פגיעתו רעה במיוחד משום שהוא מבדל לרעה את קבוצת חסרי היכולת, ופגיעתו נעשית רעה עוד יותר בהליכים שעניינם עצם בירור היכולת הכלכלית של בעל הדין.

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת.המבקשת תמציא חלף העירבון הודעה לבית המשפט בה היא מתירה למשיבה לקזז מכל סכום שיפסק לה בהליך העיקרי את סכום ההוצאות שיפסק בהליך זה, אם יפסק סכום כזה.