ע"א 7591/13 פלוני נ. פלוני

1.

ההליכים שבכותרת נסבים על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו) מיום 11.9.2013 בו קיבל תביעה שהגישה המשיבה לסעד הצהרתי המורה על אכיפת הסכם מכר מקרקעין. עוד קבע בית המשפט כי בהחלטה משלימה שתינתן תקבע התמורה המלאה שעל המשיבה לשלם למבקשים-המערערים ואופן ביצוע התשלום, וכי באותה החלטה יתייחס גם לסוגית פיצול הסעדים.

המבקשים-המערערים ציינו בפתח בקשת רשות הערעור שהגישו כי זו מוגשת "למען הזהירות" נוכח העובדה שנקבע כי תינתן החלטה משלימה "וככל שפסק הדין הינו למעשה אך החלטת ביניים". התבקשה עמדת המשיבה בעניין, והיא הודיעה כי לעמדתה נתונה למבקשים-המערערים זכות ערעור על פסק-הדין שכן היא קיבלה את הסעד לו עתרה בהמרצת הפתיחה שהגישה, תוך שהדגישה כי ההחלטה המשלימה שתינתן היא בסוגיה שהועלתה על ידי המבקשים-המערערים ולא על ידה.

2.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי סבורני כי אכן המבקשים-המערערים היו רשאים להגיש ערעור בזכות על ההחלטה.

כידוע המבחן הנוהג לעניין סיווג החלטה כ"פסק דין" או כ"החלטה אחרת" הוא "מבחן הסעד" שהינו מבחן דיוני-פורמאלי על פיו יש לבחון "האם בקטע כלשהו של ההתדיינות קיבל התובע את הסעד הסופי שביקש או חלק ממנו או שהוא נשלל ממנו" (רע"א 9711/07 שרעבי נ' עזריאל, מושב עובדים של הפועל המזרחי בע"מ , פסקה 19 (15.4.2008); בש"א

1977/13 מזאוי נ' מזאוי , פסקה 5 (12.5.2013)).

במקרה דנן משהורה בית המשפט קמא על מתן הסעד לו עתרה המשיבה - סעד הצהרתי המורה על אכיפת הסכם מכר המקרקעין נשוא ההליכים - יש לסווג את החלטתו כפסק דין, והעובדה שהדיון בתביעה טרם הסתיים במלואו, שכן נותרה על הפרק סוגיה אחת בה בית המשפט קבע כי תינתן על ידו החלטה משלימה, אין בה כדי לשנות מכך. יודגש בהקשר זה כי נוכח מסקנה זו עומדת למבקשים-המערערים זכות ערעור על כל רכיבי ההחלטה (ראו רע"א 4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 8 (26.10.2011), והאסמכתאות המובאות שם).

נוכח מסקנה זו יש להורות על מחיקתה של רע"א 7593/13 ובירורו של ע"א 7591/13 יימשך כסדרו.

המבקשים-המערערים יפקידו עירבון בסך של 40,000 ש"ח (במזומן או בערבות בנקאית) בתוך

30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיהם.

לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו ללא דיחוי ותתייקה בתיקי השופטים בע"א 7591/13.