ע"א 7661/00 שרה פונט נ. סהר חברה לביטוח בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת ב' כהנא) מיום 10.10.00 שלא לפסול את עצמו מלדון בת.א. 22408/99.

1.בין המערערת והמשיבה, סהר חברה לביטוח בע"מ, מתבררת תביעה בבית משפט השלום בירושלים. ביום 5.10.00 ביקשה המערערת כי בית המשפט (השופטת ב' כהנא) יפסול עצמו מלשבת בדין. זאת מהטעם כי השופטת, בטרם התמנתה לכהונתה, שימשה כעורכת דין של המשיבה. השופטת בהחלטתה מיום 10.10.00 קבעה כי -

"איני מוצאת כל סיבה לפסול עצמי מלדון בתיק, מזה 7 שנים שאין לי כל קשר שהוא לחברה זו ולחברות האחרות שייצגתי ולמן מינויי דנתי בעשרות, מאות ואולי יותר תיקים של חברה זו וחברות אחרות שייצגתי בעבר".

2.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערערת טוענת כי השופטת טעתה כאשר לא הודיעה לצדדים על קשרי העבודה שהיו לה בעבר עם המשיבה. כמו כן, טוענת המערערת כי עיסוקה בעבר של השופטת כעורכת דינה של המשיבה יוצר חשש ממשי למשוא פנים. למיטב ידיעת בא כוחה של המערערת, קשריה של השופטת עם המשיבה נמשכו מספר שנים. עוד טוענת המערערת כי בהליך אחר, הסכימה השופטת ב' כהנא לפסול עצמה מלשבת בתיק בו המשיבה הייתה בעלת דין.

3.לאחר שעיינתי בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. לפני ימים מספר ניתן פסק דיני, אשר עסק, בין השאר, בשאלת פסילתו של שופט אשר שימש בעבר כעורך דין של מי מבעלי הדין (ראו ע"א 6640/00

בנק דיסקו נט לישראל בע"מ נ' סלע יצחק (לא פורסם) ). נקבע שם כי על השאלה האם ביחסי עורך דין-לקוח בעבר יש כדי לגבש עילה לפסילת שופט אשר עומד לפניו כבעל דין לקוחו מהעבר, יש לענות לפני נסיבות העניין המשתנות. יש לבחון, בכל מקרה ומקרה, האם קיומו של הקשר האמור יוצר "חשש ממשי למשוא פנים" כלפי מי מבעלי הדין. עם זאת, מפרט פסק הדיני שלשה שיקולים אשר יש לשקול בבחינתה של שאלה זו והם: מה היה מהותו של הקשר שבין עורך הדין ללקוחו, מה היה משכו ומה הייתה מידת עוצמתו; האם יש קשר בין העניין בו עסק השופט כשפעל כעורך דין, לעניינים הנדונים בפניו; מה טווח הזמן שעבר מאז קיומם של יחסי העבודה שבין השופט לבעל הדין.

4.החלתם של מבחנים אלה על נסיבות העניין שבפנינו, מצביעה כי אין מקום לפסילתו של בית המשפט. כך, הזמן שעבר מאז טיפלה השופטת בעניינה של המשיבה הוא זמן ארוך (שבע שנים). לא נטען לקיומו של קשר בין העניינים הנדונים בעניינו, לעניינים בהם עסקה השופטת כעורכת דין. כמו כן, לא טענה המערערת בבקשת הפסילה כי היה קשר מקצועי ארוך זמן וכבד משקל בין השופטת למשיבה. אין היא יכולה לטעון טענה מעין זו רק בכתב הערעור, בייחוד כשנטענת היא "למיטב ידיעתה" ומבלי שניתנה לבית המשפט ההזדמנות להתייחס אליה. מכל אלה, עולה כי לא הוכח חשש ממשי לכך שבית המשפט יפעל במשוא פנים. לכך מצטרפת גם קביעתו של בית המשפט, כי הוא חש שיכול הוא לפעול ללא משוא פנים כאמור, וכי תביעות כנגד המשיבה - שהיא חברת ביטוח וככזו פוקדת את דלתות בית המשפט לא אחת - נדונות לפניו כעניין שבשגרה. אכן, יתכן ומן הראוי ששופט אשר שימש כעורך דין של מי מבעלי הדין, יודיע על כך לצדדים. עם זאת, אין באי מתן הודעה כאמור כשלעצמה, ליצור עילה לפסילתו.

הערעור נדחה.