פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7688/13 - ח'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערים:
1. נפתלי מרמלשטיין
2. סעד רסולי
נ ג ד
המשיבות:
1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
2. פורמלי דואר ישראל בע"מ
בקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המערערים
החלטה
1.
בבקשה שבפניי עותרת המשיבה 1 להורות על מחיקה של סעיפים בסיכומי המערערים המפנים לחוות דעת מומחה מיום 9.9.2014 (להלן: חוות הדעת ), אשר לא הוצגה בפני הערכאה הדיונית (סעיפים 2(ו) [צ.ל. 3(ו)], 2(ז) ו-40).
המערערים אינם חולקים על העובדה שחוות הדעת לא הוצגה בפני בית המשפט קמא, שהרי זו נושאת את התאריך 9.9.2014 המאוחר למועד מתן פסק הדין, אלא שלטענתם אין מדובר בראיה חדשה שהוספה רק בשלב הסיכומים שכן זו צורפה כנספח ט' לבקשה למתן סעדים זמניים שהוגשה מטעמם ביום 15.1.2015. לגישת המערערים משהמשיבה 1 לא התנגדה לצירוף חוות הדעת בתגובה שהוגשה לבקשה למתן סעדים זמניים או לאחר מכן, וזו נבחנה על ידי בית משפט זה בהחלטתו מיום 25.1.2015, מנועה היא מלהעלות טענה בעניין בשלב הנוכחי. עוד טוענים המערערים כי חוות הדעת רלוונטית ונחוצה לצורך הכרעה בהליך שכן היא "מתייחסת לסוגיה מרכזית שבמחלוקת", ועל כן לא יהא זה צודק או סביר להתעלם ממנה.
2.
אין מקום לקבל טענות אלו של המערערים. בצדק הפנתה המשיבה 1 להחלטה שניתנה על ידי בעע"ם 3154/13 לאופר תעופה - גהי בע"מ נ' אירוהנדלינג בע"מ (8.7.2013) (להלן: עניין לאופר )) בה הבהרתי, בנסיבות דומות, כי צירוף מסמך שלא היה חלק מן התשתית הראייתית בערכאה הדיונית כנספח לבקשת ביניים המוגשת בהליך הערעור, אינו מקנה לבעל דין זכות לצרף מסמך זה לתיק מוצגיו, וכי לא ניתן לעקוף בדרך זו את הוראות הדין והפסיקה החלות בעניין (ראו הוראות תקנות 437(א) ו-457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). כפי שציינתי באותו עניין:
"העובדה שהראיות צורפו על ידי מי מהצדדים במסגרת כתבי בי-הדין שהוגשו לעניין מתן סעד זמני לתקופת הערעור אינה מצדיקה צירופן כראיות במסגרת תיק המוצגים, שכן התכלית של צירופן לבקשת הביניים ולתיק המוצגים שונה היא, והעובדה שהתפתחות מאוחרת לפסק הדין עשויה להיות רלבנטית לסעד ארעי שמתבקש אינה מחייבת את המסקנה כי יש לאפשר לבסס עליה טענה ערעורית על פסק הדין שניתן על ידי הערכאה הדיונית. כמו כן אין מקום לאפשר לבעלי דין עקיפתה של ההוראה לעניין צירוף ראיות בדרך של צירופן לכתבי בי-דין המוגשים בהליכי ביניים במסגרת הליך הערעור".
על פי אותו הגיון איני מוצאת לקבל את טענת המערערים למניעות של המשיבה 1 מלהעלות את הטענה בעניין בשלב הנוכחי, מה גם בכל מקרה אין בהתנהלות כזו או אחרת של בעל הדין שכנגד כדי להקנות זכות להצגת ראיה באופן המנוגד להוראות הדין, וכפי שצוין בעניין לאופר הנ"ל גם מקום בו ניתנת הסכמה של כל בעלי הדין לצירופה של ראיה חדשה, על המבקש לצרפה להגיש בקשה בעניין על מנת שההרכב אשר ישב בדין יבחן, על פי שיקול דעתו, האם יש מקום לאפשר את הרחבת היריעה.
גם בטענות הנוספות שהעלו המערערים, הנוגעות למהות הראיה ולחשיבותה לצורך ההכרעה בהליך, אין כדי לסייע בידיהם. טענות אלו כולן מקומן בבקשה להוספת ראיה והן אינן יכולות להצדיק צירוף ראיה מבלי שניתן אישור להגשתה בידי ערכאת הערעור.
3.
מן הטעמים המפורטים לעיל הבקשה למחיקת סעיפים מסיכומי המערערים מתקבלת. מזכירות בית המשפט תשיב לידי המערערים את הסיכומים אותם הגישו ויוגשו על ידם, עד ליום 1.6.2015, סיכומים מתוקנים אשר אינם כוללים הפניות לחוות הדעת.
המערערים יישאו בהוצאות המשיבה 1 בסך של 2,000 ש"ח.
4.
המערערים כללו בתגובתם לבקשה בקשה חלופית לצירוף ראיה . בקשה חלופית זו תובא בפני הרכב השופטים אשר ידון בהליך. המשיבה 1 תגיש תגובה לבקשה זו עד ליום 1.6.2015.
המזכירות מתבקשת לפתוח תיק בקשה לצירוף ראיה (תיק תכלת) ולתייק בו את תגובת המערערים מיום 13.5.2015, את התגובה שתגיש המשיבה 1 ואת החלטתי זו.
החלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, ז' בסיוון תשע"ה (25.5.2015).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת