ע"א 5333/14נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ. לזרוב אדמונד ואח'

1.

בפניי בקשת המשיבים להוצאת מוצגים מתיק מוצגי המערערת (מוצגים י"א-ט"ו) ולמחיקת פסקאות מסיכומיה.

אלו בקצרה העובדות הצריכות לעניין:

ההליך נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.7.2014 בו התקבלה תביעה שהגישו המשיבים, בהעדר התייצבות של המערערת לדיון שנערך באותו היום. טרם הגשת הערעור הגישה המערערת לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין. בקשת הביטול נדחתה בהחלטה מיום 21.7.2014, וכן נדחתה ביום 10.8.2014 בקשה לעיון חוזר באותה החלטה.

המערערת הוסיפה והשיגה בבית משפט זה גם על ההחלטה מיום 21.7.2014, בה נדחתה כאמור בקשתה לביטול פסק הדין (רע"א 5372/14), וכן הגישה במסגרת ההליך שבכותרת וכן במסגרת רע"א 5372/14 בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין. הבקשות לעיכוב ביצוע ובקשת רשות הערעור נדונו במאוחד, ובהחלטה מיום 13.10.2014 נקבע (מפי כב' השופט ח' מלצר) כדלקמן:

"לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור ובבקשות לעיכוב ביצוע, בתגובות המשיבים לבקשות האמורות, ובחומר שצורף אליהן, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה שבכאן (כאשר ממילא הוגש גם ערעור על פסק הדין) ולשם ייעול ההליכים, מן הראוי להורות על מחיקת הבקשה למתן רשות ערעור, ללא צו להוצאות , תוך שטענותיהם ההדדיות של הצדדים, אשר פורטו בכתבי הטענות שהונחו בפני (לרבות העמדה שלפיה אין מקום לכך שבית משפט זה יידרש לטענות שקמו ל[מערערת], לכאורה, בעקבות התנהלותה שלה לאחר מתן פסק הדין) - תישמרנה, והצדדים יוכלו להעלותן בגדרי הדיון בערעור שהוגש על פסק הדין, וכך אני מורה.

לצד האמור לעיל - הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין להידחות

[ההדגשות במקור]".

2.

הבקשה ברע"א 5372/14 נמחקה אפוא וההליך שבכותרת נקבע לדיון בפני הרכב תלתא. לתיק המוצגים אותו הגישה המערערת בהמשך לכך צירפה היא, בין היתר, את הבקשה לביטול פסק הדין (מוצג יד'), את החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק הדין (מוצג טו'), מסמך אותו צירפה לבקשה לביטול פסק הדין (מוצג יב') ומסמכים שצורפו לבקשה לעיון חוזר בבקשת הביטול (מוצג יא'). המחלוקת הנוגעת לצירוף המוצגים האמורים נובעת מפרשנות שונה אותה מעניק כל אחד מן הצדדים להחלטתו הנזכרת של כב' השופט מלצר מיום 13.10.2014.

מן הבקשה עולה כי לגישת המשיבים אם ביקשה המערערת להוסיף ולעמוד על הטענות שהעלתה במסגרת רע"א 5372/14, אשר נמחקה כאמור בהחלטה מיום 13.10.2014, היה עליה לעתור לתיקון הודעת הערעור שהגישה בהליך זה וכן להגיש בקשה להוספת ראיות, ומשלא עשתה כן אין היא רשאית להעלות טענותיה בעניין במסגרת סיכומיה ולצרף מסמכים שלא הוצגו בערכאה קמא טרם מתן פסק הדין (ואשר חלקם נוצרו לאחר מועד הגשת סיכומי המערערת או לאחר מועד פסק הדין) או להפנות אליהם. לעניין מוצג יג', החלטות אשר ניתנו בהליך אחר ­(ת"א 16457-04-14 וע"ר 24375-05-14), טוענים המשיבים כי יש להוציאו מן התיק שכן מדובר בהחלטות אשר לא הוצגו בערכאה הדיונית ואשר נועדו לתמוך בטענות עובדתיות.

המערערת מצידה טוענת כי יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי בהגשתה וכן לגופם של דברים. המערערת מדגישה בתגובתה כי מוצגים יא'-יב' וכן יד'-טו' הונחו בפני בית המשפט קמא במסגרת הבקשות שהגישה לאחר פסק הדין (הבקשה לביטול פסק הדין והבקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את בקשתה לביטול פסק הדין) וכן צורפו לבקשות שהגישה בבית משפט זה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ועל כן לא ניתן לומר כי מדובר במסמכים המוצגים לראשונה בבית משפט זה. לעניין מוצג יג' טוענת המערערת כי כל אותן החלטות שניתנו בהליך אחר נועדו לבסס טענה נורמטיבית שהעלתה (להבדיל מטענה עובדתית), ועל כן אין כל מניעה לצרפן.

3.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בחומר שצורף לבקשה ולתגובה, ובכל החומר שבתיק שבכותרת כמו גם בזה המצוי ברע"א 5372/14, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המיוחדות של הליך זה אין מקום להורות על הוצאת מוצגים מן התיק.

הכלל החל לעניין צירוף מוצגים ידוע וברור ולפיו בעל דין אינו רשאי לצרף לתיק מוצגיו מסמכים אשר לא הוצגו בערכאה הדיונית מבלי שניתנת לו רשות לכך. כלל זה חל ככלל גם לגבי מסמכים אותם הציג בעל דין בפני הערכאה הדיונית לאחר מועד מתן פסק הדין (ראו ע"א 7201/13 תביג-ישראל גרובר בע"מ נ' טויטופלסט בע"מ (15.2.2015) והאסמכתאות המובאות שם. זאת בשונה מבקשות ביניים המוגשות טרם מתן פסק הדין, הגם שאלו אינן מהוות חלק מ"חומר הראיות" במובנו הצר, ראו ע"א 5804/14 תשובה נ' אופקים סוכנות לביטוח בע"מ , פסקה (ג) (2.6.2015)). כמו כן, ככלל צירוף מסמך שלא היה חלק מן התשתית הראייתית בערכאה הדיונית כנספח לבקשת ביניים המוגשת בהליך הערעור (כגון בקשה למתן סעד זמני או לעיכוב ביצוע פסק דין), אינו מקנה לבעל דין זכות לצרף מסמך זה לתיק מוצגיו, בין היתר על מנת שלא לאפשר לעקוף בדרך זו את הוראות הדין והפסיקה החלות בעניין (ראו: עע"ם 3154/13

לאופר תעופה-גהי בע"מ נ' אירוהנדלינג בע"מ (8.7.2013); ע"א 7688/13 מרמלשטיין נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ , פסקה 2 (25.5.2015)).

ואולם סבורני כי נוכח החלטת כב' השופט ח' מלצר מיום 13.10.2014 ברע"א 5372/14 - ההליך הערעורי אותו הגישה המערערת על ההחלטה בבקשתה לביטול פסק הדין, תוך שצעדה בעניין זה בדרך המלך להשגה הן על פסק הדין והן על ההחלטה בבקשה לביטולו - אין מקום למנוע מן המערערת לצרף להליך שבכותרת מסמכים שצורפו לבקשה ברע"א 5372/14 או לטעון בגדרו טענות אותן העלתה במסגרת בקשתה הנ"ל. מפאת חשיבות הדברים לענייננו אשוב ואזכיר כי בהחלטה מיום 13.10.2014 הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה למתן רשות ערעור "לשם ייעול ההליכים" והודגש כי מחיקה זו נעשית " תוך שטענותיהם ההדדיות של הצדדים,

אשר פורטו בכתבי הטענות שהונחו בפניי (לרבות העמדה שלפיה אין מקום לכך שבית משפט זה יידרש לטענות שקמו [למערערת], לכאורה, בעקבות התנהלותה שלה לאחר מתן פסק הדין) -

תישמרנה, והצדדים יוכלו להעלותן בגדרי הדיון בערעור שהוגש על פסק הדין , וכך אני מורה" (פסקה 6 להחלטה). בסיפה להחלטתו שב בית המשפט וציין כי הבקשה למתן רשות ערעור נמחקת "כאמור בפסקה 6 שלעיל וכמותנה שם " [ההדגשות הוספו].

דומה בעיני כי קריאתם של המשיבים את הקבוע בהחלטה זו אינה עולה מלשון ההחלטה, בה צוין באופן מפורש כי מחיקת בקשת רשות הערעור נעשית תוך שכל טענות הצדדים שהועלו בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה שמורות להם והם יוכלו להעלותן במסגרת הערעור, כך שלמעשה רע"א 5372/14 "נבלעה" בהליך שבכותרת. יודגש כי בית המשפט לא ציין בהקשר זה כי תנאי להעלאת כל אותן הטענות הוא שהמערערת תגיש בקשה עצמאית לתיקון הודעת הערעור או להוספת ראיות, אלא קבע כי הצדדים יוכלו להעלות את כל "הטענות ההדדיות" שהונחו בפניו "בגדרי הדיון בערעור".

ובמילים אחרות, קשה לקבל את סברת המשיבים לפיה משמעות מחיקת הבקשה ברע"א 5372/14 היא שהטענות שהועלו בגדרה והמסמכים שצורפו לה הוסרו מן הפרק כלא היו, עת בית המשפט ציין בהחלטתו באופן מפורש כי הצדדים יוכלו להעלות את הטענות שהעלו בפניו, בהן כזכור לא נערך כל דיון לגופם של דברים, "בגדרי הדיון בערעור".

4.

כפועל יוצא של האמור רשאית היתה המערערת לצרף לתיק מוצגיה את כל המסמכים אותם צירפה לבקשה שהגישה ברע"א 5372/14, אשר כאמור למעשה "נבלעה" בהליך זה, ועל כן אין מקום להורות על הוצאת מוצגים יב', יד' וטו' - הבקשה לביטול פסק הדין, נספחיה וההחלטה בבקשת הביטול.

לעניין מוצג יא' - מדובר במספר מסמכים אשר הוגדרו על ידי המערערת כ"מסמכים המעידים על פועלה של המערערת, דיוני הוועדה לתכנון ובניה, אנשי המקצוע עמם התקשרה ותשלומים בה נשאה לצורך רישום הבית המשותף". המסמכים אשר צורפו במסגרת מוצג יא' הנ"ל צורפו כנספחים 5, 17, 21, 23 ו-24 לבקשה ברע"א 5732/14. על יסוד מסקנתי לעיל, לפיה רע"א 5732/14 למעשה "נבלעה" בהליך זה, רשאית המערערת כאמור לצרף כמוצגים את כל אותם מסמכים שצירפה לבקשה ברע"א 5732/14, ואזכיר בהקשר זה כי בהתאם להחלטת כב' השופט מלצר מיום 13.10.2014 כל טענות הצדדים שמורות להם, ובכלל זאת טענות המשיבים לפיהן "אין מקום לכך שבית משפט זה יידרש לטענות שקמו [למערערת], לכאורה, בעקבת התנהלותה שלה לאחר מתן פסק הדין" (ובמאמר מוסגר אעיר כי המשיבים לא העלו בפניי טענה כי המערערת צירפה לרע"א 5732/14 מסמכים אותם לא היתה רשאית לצרף לה עת הוגשה, ועל כן איני רואה להידרש לכך, ומכל מקום טענות הצדדים שמורות להם גם בעניין זה).

אשר ל מוצג יג' - הצדדים מיקדו כאמור את טיעוניהם בעניין זה בשאלה האם ההחלטות השיפוטיות שצורפו במסגרת מוצג זה נועדו לתמוך בטענות עובדתיות או שמא מדובר בהחלטות אשר נועדו לבסס טענה נורמטיבית. במחלוקת זו נוטה אני לעמדת המשיבים, אולם כך או כך, היות וגם החלטות אלו צורפו כנספחים לבקשה ברע"א 5372/14 (נספחים 26-28), הרי שבהתאם לאמור לעיל, אין מקום להוציאן מן התיק.

5.

לעניין ההתייחסות למוצגים האמורים בסיכומי המערערת - התייחסות המערערת למוצגים אשר נותרו בתיק בהתאם לאמור לעיל מותרת לשם העלאת הטענות שהעלתה במסגרת הבקשה ברע"א 5732/14. למען הסדר הטוב ועל מנת שניתן יהיה לקבוע כי ההפניות אינן חורגות מן האמור, על המערערת להבחין בסיכומיה בין הטענות שהיא מעלה כלפי פסק הדין וכלפי החלטות ביניים שניתנו לפני מתן פסק הדין (בהן תתייחס למסמכים שהוצגו בבית המשפט טרם מתן פסק הדין), לבין טענותיה המופנות כלפי ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין (בהן תוכל להפנות גם למסמכים אשר צורפו לבקשה ברע"א 5732/14). כן נדרשת המערערת להפריד בין תיק המוצגים "הרגיל" לבין מוצגים אשר הצגתם מותרת אך מכוח "בליעתה" של רע"א 5372/14 בגדרי הליך זה.

בכפוף לאמור, איני רואה להורות על מחיקת פסקאות מסיכומי המערערת, ובין היתר אזכיר כי ככלל הקביעה האם טענות מסוימות מהוות הרחבת חזית והשאלה האם לאפשר העלאתן מסורה להרכב הדן בהליך. כן איני מוצאת למחוק מסיכומי המערערת את השגותיה על החלטות ביניים שניתנו במסגרת ההליך שהתנהל בערכאה קמא בידי רשמת בית המשפט (ההחלטות הנוגעות לעניין תחליף ההמצאה), וכל טענות המשיבים לעניין האופן בו היה עליה להשיג על ההחלטות בעניין או לגופם של דברים, שמורות להם.

בשולי הדברים אוסיף כי המערערת ציינה בתגובתה כי המשיבים צירפו לתיק מוצגיהם מסמכים שלא הונחו בפני הערכאה קמא, אך איני רואה לדון בטענות אלו כפי שהועלו, וככל שהמערערת מעוניינת לעמוד על טענותיה בעניין עליה להגיש בקשה מתאימה וזו, ככל שתוגש, תבחן לגופה.

6.

סיכומם של דברים - המערערת תתקן את תיק מוצגיה ואת סיכומיה בהתאם לקבוע בהחלטה זו. המזכירות תשיב אפוא למערערת את הסיכומים ואת תיק המוצגים שבתיק, וזו תגישם מחדש עד ליום 1.11.2015.

המשיבים רשאים להגיש סיכומים מתוקנים מטעמם עד ליום 17.11.2015.

המערערת רשאית להגיש סיכומי תשובה מתוקנים עד ליום 1.12.2015.

לעניין ההוצאות אציין כי לאחר ששקלתי בדבר החלטתי שלא לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים. בהקשר זה לקחתי בחשבון את העובדה שהיקף טיעוני שני הצדדים חרג מן ההיקף הסביר והמקובל לבקשות כגון דא, דבר שגרם לאובדן זמן שיפוטי רב. עוד שוקל לחובת המשיבים מועד הגשת הבקשה (אותה הגישו רק בד בבד עם סיכומיהם), והגם שלא ראיתי לדחות את הבקשה על הסף מטעם זה (כבקשת המערערת), הרי שמועד ההגשה אכן הכביד על ניהול ההליך. כמו כן, מרבית הסעדים להם עתרו המשיבים לא ניתנו להם. מן הצד השני יש ליתן משקל לכך שהמערערת אכן נדרשת להגיש סיכומיה ותיק מוצגיה מחדש, כמו גם לכך שלא הבהירה בתגובה המפורטת עד מאוד שהגישה אילו מסמכים צורפו בפועל כנספחים לבקשה ברע"א 5372/14 (ועל כן נדרש עיון בתיק רע"א 5372/14 עצמו, ואיתור המסמכים בו). אשר על כן מצאתי להורות כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה, ותתויק בתיקי השופטים.