ע"א 7858/18 דניאל גרינברג נ. עו"ד אסף מרקס-כונס הנכסים למכירת הנכס בהוצל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת י' קראי-גירון ) מיום 22.10.2018 בפש"ר 30629-02-15 אשר דחה את בקשת המערער לפסול עצמו מלהוסיף ולדון בעניינו.

1.

בעניינו של המערער מתנהל הליך פשיטת רגל שראשיתו בשנת 2015. ביום 31.8.2018 אישר בית המשפט למשיב 1, כונס נכסים בהליך הוצאה לפועל לזכויות המערער ובני משפחתו בנכס מקרקעין בישוב בת שלמה (להלן: המשיב 1 ו הנכס ), לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא בבקשה לאישור מכר הנכס. נוסף על כך, נעתר ביום 2.10.2018 בית המשפט לבקשת המשיב 1 להורות למערער ולאחיו להציג בפניו את נתוני הכנסותיהם וכן לחתום על בקשות שונות הנוגעות לפטור ממס שבח או הקלות במס שבח בקשר למכירת הנכס. בעקבות כך הגיש המערער בקשה לפסילת המותב בה נטען, בין היתר, כי בשתי ההחלטות הנ"ל נפלו פגמים המעידים על משוא פנים של המותב כלפיו. בפרט נטען כי בית המשפט "הזדרז" לאשר את מכר הנכס. כמו כן, נטען בבקשה כי יש לפסול את המותב בשל מינויו של המשיב 3 כבעל תפקיד בהליכי חדלות הפירעון. זאת משום שעל פי הנטען המותב יצר קשר עם המשיב 3 לפני מינויו והדברים לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון.

2.

ביום 22.10.2018 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה וזאת בתום דיון במעמד הצדדים שבמסגרתו הביע בא כוח המערער נכונות לחזור בו מהבקשה ולאחר מכן נמלך בדעתו. בפתח הדברים הדגיש בית המשפט כי טענות המערער מופנות להחלטות דיוניות שונות שניתנו במהלך ההליך. נפסק כי גם אם נפלה טעות באחת מההחלטות הללו הדרך להשיג עליה היא באמצעות מסלולי ההשגה הקבועים בדין ולא באמצעות הגשת בקשת פסלות. בית המשפט קבע כי קבלת בקשת המערער תביא להשחתת זמן שיפוטי שלא לצורך, למניעת התקדמות בהליכי חדלות הפירעון, לנזק לנושים, לצדדים שלישיים ואף למערער. באשר לטענות המערער הנוגעות למינוי המשיב 3 כבעל תפקיד נוסף, נפסק כי הן הועלו בשיהוי ניכר בחלוף כמעט שנתיים ממועד המינוי, וכי גם כעת הן מועלות ללא בסיס עובדתי מספיק. בית המשפט הדגיש כי ממועד מינויו של המשיב 3, שנעשה בהסכמת המערער, התנהלו הליכים רבים במסגרתם לא העלה המערער כל טענה בעניין זה. לבסוף, הטעים בית המשפט כי הוא שקל את האפשרות להטיל הוצאות אישיות על בא כוחו של המערער לנוכח התבטאויותיו במהלך הדיון, אך החליט בשלב זה שלא לעשות כן.

בית המשפט הוסיף ודחה את בקשת המערער לעכב את המשך הדיון בהליך בבית המשפט קמא עד להכרעה בערעור דנן. לאחר החלטה זו, ובשים לב להערת בית המשפט בעניין הטלת הוצאות אישיות על בא כוח המערער, הוא ביקש לטעון מחדש לפסילת המותב. בית המשפט דחה את הבקשה על אתר, תוך שצוין כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו. בא כוח המערער העלה בשנית את הבקשה האמורה, שנדחתה בהחלטה נוספת מאותו היום.

3.

מכאן הערעור שלפניי בו שב המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא. המערער טוען כי בית המשפט נחפז לאשר את מכר הנכס במהלך פגרת בתי המשפט, וזאת הגם שאין מדובר בהליך דחוף. עוד מעלה המערער שורה של טענות הנוגעות לגופה של ההחלטה בעניין מכירת הנכס ומציין כי בעטיה של התנהלות בית המשפט הוא אף הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. כמו כן נטען כי במהלך הדיון בבקשת הפסלות התעלם בית המשפט מטענות חוזרות ונשנות של בא כוח המערער ודחה את בקשתו לעכב את המשך בירור ההליך עד להכרעה בערעור דנן. לבסוף, המערער מלין על ה"אזהרה" שהופנתה לבא כוחו בעניין הטלת הוצאות אישיות.

ביום 6.11.2018 דחיתי את בקשת המערער להורות על הפסקת ההליך בבית המשפט קמא, וביום 20.12.2018 הגיש המערער בקשה לתיקון הערעור, כך שזה יתייחס גם לשתי החלטות נוספות שהתקבלו על ידי בית המשפט קמא ביום 7.11.2018 והתומכות, לגישתו, בטענותיו בערעור דנן.

4.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענות המערער כולן מופנות כנגד החלטות דיוניות של המותב ובפרט לאלה הנוגעות לאישור מכר הנכס. קבענו ושבנו וקבענו כי החלטות ממין אלה אינן מקימות עילה לפסילת המותב והדרך להשיג עליהן היא באמצעות מסלולי ההשגה הקבועים בדין ( ע"א 8195/18 שברין נ' קי אס פי מחשבים בע"מ , פסקה 3 (16.12.2018)). בצדק ציין על כן בית המשפט קמא כי אף אם המערער סבור שנפלה טעות בהחלטות אלה, אין בכך כדי להקים עילת פסלות. העובדה שהמערער הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים אף היא אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילת המותב ( ע"א 8862/17 כתר נ' רשת קפה קפה ישראל בע"מ , פסקה 4 (27.11.2017)) והוא הדין באשר לטענת המערער הנוגעת לאזהרה שניתנה לבא כוחו בעניין השתת הוצאות אישיות. ולבסוף – לא ראיתי מקום להורות על תיקון הערעור באופן שיתייחס להחלטות מאוחרות להחלטת בית המשפט קמא מושא הערעור דנן.

אשר על כן, הערעור נדחה ועימו נדחית גם הבקשה לתיקון הערעור.