ע"א 7947/01 פרוייקט אורנים בע"מ נ. חיים רוכוורגר חב' לבנין והשקעות בע"מ

בפני בקשה למתן פסיקתא על יסוד פסק דין שניתן בהליך שבכותרת ביום 26.1.2003.

בפסק הדין, התקבל הערעור שבכותרת חלקית, ונקבעו הוצאות בסכום של 20,000 ₪, לגביהן נקבע כי הן ישולמו לפי תוצאות הדיון בבית המשפט המחוזי, בנוסף להוצאות שתיפסקנה שם.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה, כיצד יש להבין את תוצאות הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בהמשך לפסק הדין. לשם כך, יש לתאר בקצרה את השתלשלות העניינים בהליך.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עליו הוגש הערעור שבכותרת, ניתן בחודש אוגוסט 2001. בפסק הדין קיבל בית המשפט את תביעת המשיבה והצהיר כי המערערות הפרו הסכם שנכרת בינן ובין המשיבות. כן נקבע בפסק הדין כי על המשיבות לפעול לאכיפת ההסכם. כאמור, ערעור המערערות על פסק הדין התקבל חלקית, במובן זה שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי ".... לצורך בחינת השאלה האם סעד האכיפה עליו הורה בית המשפט המחוזי עקב הפרת ההסכם אפשרי וצודק בנסיבות העניין, כאמור בהוראת סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1971".

מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.4.2005 עולה, כי לאחר שהתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי, התנהל בבית המשפט הליך משלים במשך כשנתיים. במהלך ההליך התקיימו מספר דיונים והוגשו בקשות ביניים. בהמשך לכך, הודיעה המשיבה לבית המשפט המחוזי כי היא מוותרת על סעד האכיפה. בית המשפט המחוזי קבע, אפוא, כי על המערערות לא חלה עוד החובה לפעול לאכיפת ההסכם (כפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נשוא הערעור שבכותרת). במצב זה הוסיף בית המשפט המחוזי, כי אין עוד מקום לבירור שאלת צדקת סעד האכיפה, כפי שנקבע בפסק הדין בהליך שבכותרת.

במצב דברים זה, דין הבקשה שבפניי להתקבל. התוצאה האופרטיבית של ההליך המשלים שהתקיים בבית המשפט המחוזי היתה קבלת עמדת המערערות כי אין מקום לסעד של אכיפה במקרה זה. אכן, תוצאה זו לא היתה פרי של הכרעה שיפוטית. היא נגזרה מהודעת המשיבה בדבר ויתור על סעד האכיפה. ברם, אין בכך כדי לשנות מן העובדה, שתוצאת ההליך המשלים בבית המשפט המחוזי היתה אי קבלת עמדתה של המשיבה. במצב זה, על פי הגיונו של פסק הדין, יש לקבוע כי המשיבה היא שצריכה לשאת בהוצאות שנקבעו בו.

משכך, ניתנת בזה הפסיקתא שלהלן:

פסיקתא

בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון מיום 26.1.2003 (להלן: פסק הדין ), הנני מחייב את המשיבה לשלם למערערות את הוצאות המשפט שנקבעו בפסק הדין בסך של 20,000 ₪. זאת, בתוספת ריבית והצמדה על פי חוק, עד יום התשלום בפועל.