ע"א 7974/98 רפאל עזו נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה לתיקון הודעת הערעור שהגישו המבקשים, כך שיוסף לה נימוק ערעור הנוגע לאי פסיקת הוצאות על ידי בית משפט קמא.

המבקשים הגישו לבית המשפט קמא תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם בתאונת דרכים.

בית המשפט קמא פסק למבקשים פיצויים וכן שכר טרחת עו"ד, אך לא פסק לזכותם הוצאות משפט.

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך בהודעת הערעור לא טענו דבר לעניין אי פסיקת הוצאות המשפט.

עתה מבקשים הם לתקן את הודעת הערעור ולהוסיף נימוק הנוגע לאי פסיקת ההוצאות על ידי בית המשפט קמא.

לטענת המבקשים, התיק נמצא בשלב מקדמי לפני תחילת הדיון בערעור, ואין בתיקון המבוקש כדי להפתיע או לפגוע בצד כנגד או בהתקדמות הדיון בערעור. כן טוענים הם, כי אין בתיקון המבוקש חריגה ממסגרת הדיון שנקבעה בבית המשפט קמא, והוא אינו נוגע לטיעונים עובדתיים שלא הועלו בפני בית המשפט קמא.

המשיבה מתנגדת לבקשה. טוענת המשיבה, כי הבקשה לפסיקת הוצאות חורגת ממסגרת העניינים שנפרשה בפני בית המשפט קמא, שכן המבקשים לא העלו בפני בית המשפט קמא טענה בדבר ההוצאות, ואף כאשר פנו המבקשים לבית המשפט קמא בבקשה לתיקון טעויות בפסק הדין, לא הזכירו בה את נושא ההוצאות.

לטענת המשיבה, מחדלם האמור של המבקשים חוסם בפניהם את האפשרות להעלות את עניין ההוצאות בשלב כה מאוחר, בדרך של תיקון נימוקי הערעור.

עוד טוענת המשיבה כי תיקון הערעור והוספת הטענה לעניין ההוצאות יאריכו את הדיון ויסבכו אותו שלא לצורך.

לבסוף טוענת המשיבה, כי אין מקום להוספת נימוק ערעור העוסק בעניין שאין כל סיכוי שבית המשפט יתערב בו, והלכה היא כי בית המשפט לערעורים אינו נוטה להתערב בעניין ההוצאות.

נראה לי כי יש להיעתר לבקשה.

סמכות בית המשפט לתקן הודעת ערעור מעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), וככל שמדובר בתיקון הנעשה לפני שהחל הדיון בערעור, הגישה היא ליברלית (ב"ש 63/86, ע"א 354/85, אברהם ממן נגד בנימין קעטבי , פד"י מ(1) 194, 195; וראו גם: בש"א 275/88, אמגר נגד ק.י.מ.א.להשקעות בנין בע"מ , תקדין עליון 88(4) 145).

סמכות זו אינה מוגבלת לעניינים מסוימים והיא משתרעת על תיקון נימוק קיים, על הוספת נימוק, על תיקון או הוספת פריט סעד או כל תיקון דרוש אחר. עם זאת, יש לבחון תמיד אם התיקון המבוקש אינו חורג ממסגרת העניינים שנפרשה בבית משפט קמא ואם אין בו משום עינוי דין לצדדים או עיכוב בתהליך הטיפול בערעור (ע"א 731/88 בוכמן נגד פקיד שומה , תקדין עליון 90(3) 499).

בענייננו, איני רואה כל מניעה לתיקון הודעת הערעור.

כאמור, הנימוק שהוספתו מבוקשת עניינו אי פסיקת הוצאות על ידי בית המשפט קמא, וכפי שטוענים המבקשים המדובר הוא בהוצאות ניהול התביעה בבית המשפט קמא, ולא בהוצאות שיש להוכיחן בשלב הראיות במשפט.

הדיון בנושא זה בבית משפט זה, לא יצריך הבאת ראיות חדשות, אשר לא עמדו בפני בית המשפט קמא.

אין, אפוא, בסיס לחשש שנימוק הערעור שהוספתו מבוקשת יביא לחריגה ממסגרת הדיון כפי שהתבררה בבית משפט קמא.

איני מקבלת את טענת המשיבה, כי העובדה שהמבקשים לא העלו בסיכומים שהוגשו לבית המשפט קמא טענות בעניין ההוצאות, חוסמת בפני המערערים את האפשרות להעלות טענות בעניין זה במסגרת הודעת הערעור.

הוצאות משפט הן סעד אשר בית המשפט מוסמך לתיתו בכל מקרה לפי שיקול דעתו, גם אם לא התבקש לכך (ראו תקנה 14(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). מכאן שאין בעובדה שהמבקשים לא דרשו מפורשות בסיכומים שהוגשו לבית המשפט קמא כי יפסוק להם הוצאות, כדי לשלול את זכותם לקבלת סעד זה, ובית המשפט קמא מוסמך היה לפסוק להם הוצאות גם ללא בקשה כזו. בית המשפט קמא, משיקוליו הוא, החליט שלא לפסוק הוצאות לטובת המבקשים, למרות שזכו בתביעתם, ועל קביעה זו מעונינים המבקשים לערער.

בענייננו, אף לא קיים חשש שהתיקון יביא לעיכוב הטיפול בערעור או לשיבוש בעבודת בית המשפט.

הבקשה לתיקון הודעת הערעור הוגשה אמנם לאחר שניתן צו לסיכומים בכתב בתיק זה, אך מאחר שהסיכומים טרם הוגשו, וטרם נקבע מועד לדיון בערעור, אין לומר שחל שיבוש או עיכוב בטיפול בעניין.

לפיכך, אני מתירה למבקש לתקן את הודעת הערעור כמפורט בבקשה.

המבקשים יגישו לבית משפט את העמוד האחרון של הודעת הערעור כשהוא מתוקן, תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו.

אין צו להוצאות.