ע"א 8050/01 מר ז'ק בר ועוד 9 אח' נ. שמחה סדן

בפניי בקשה לקביעת מועד דיון במועד מוקדם ככל האפשר בתיקים שבכותרת. החלטה זו ניתנה רק עתה בשל תקלה

1.המבקש הוא המשיב 1 בכל אחד משני הערעורים שבכותרת. הערעורים הנ"ל מופנים כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופט ג' קלינג) מיום 10.7.01. בפסק הדין נעתר בית המשפט לתובענה שהגיש המשיב 1, וקבע כי על המשיבים 2 – 12 בבית משפט קמא (הם המערערים בערעורים שבכותרת) ליתן למשיב 1 נוסח מלא של הסכם שנחתם ביניהם ביום 8.9.99 (להלן – ההסכם). ביצועו של פסק הדין עוכב על ידי בית המשפט המחוזי לבקשת המערערים.

המערערים בשני הערעורים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי בית משפט קמא כבר דחה, במסגרת החלטתו לעכב את ביצוע פסק הדין, את טענות המבקש בדבר נזק העלול להיגרם לו ולמשקיעים אחרים עקב עיכוב בגילוי פרטי ההסכם.

2.דין הבקשה להתקבל.

מעיון בפסק דין בית משפט קמא עולה, כי ביסוד פסק הדין עומדת קביעה לפיה ההסכם כולל הסדרים מהותיים שלא גולו למשיב 1 (עמוד 6 לפסק הדין). בית המשפט קבע, כי מהותיותם של ההסדרים האמורים נגזרת מהשלכותיהם האפשריות על זכויותיהם ומעמדם של יתר בעלי המניות בחברת טמפו בע"מ. נראה לי, כי במצב זה קיים צורך להעתר לבקשה שבפניי. בנסיבות העניין, ובמיוחד נוכח עיכוב ביצוע על ידי בית משפט קמא, יש לחתור להחשת הליכי הערעור, על מנת שאם תאושר החלטת בית משפט קמא, המידע המהותי אשר ניתן צו לגילויו, יגולה במהירות המירבית, ויתוקן המצב בו עיקרון הגילוי הנאות לבעלי המניות בחברה אינו מיושם במלואו. כל עוד הליכי הערעור תלויים ועומדים, נותר על כנו מצב בלתי תקין (על פי פסק הדין נשוא הערעור) שבו אין לבעלי מניות בחברה (ומה גם חברה ציבורית) את מלוא המידע הנדרש להם לצורך קבלת החלטות רציונליות ביחס להשקעתם. קיים, על כן, אינטרס ממשי לקצר את תקופת בירורם של הערעורים.

אוסיף, כי ההסכם הוא משנת 1999. יוצא, כי בעת כתיבת החלטה זו, על פי פסק דינו של בית משפט קמא פרטים מהותיים שבו טרם נמסרו במלואם לבעלי מניות בחברה, אף שחלפו שנתיים מעת חתימתו. ראוי להזכיר עוד, כי מהותיותו של מידע היא דבר דינמי. היא עשויה להיות מושפעת מחלוף הזמן. חלוף הזמן עלול לשחוק את חשיבות המידע ואת מידת הרלוונטיות שלו לשיקולי בעלי המניות אשר המידע לא גולה להם בעיתו. כתוצאה מכך, חלוף הזמן עלול לשחוק גם את משמעותו של פסק הדין, בו הורה בית המשפט על גילוי המידע (ראו (Loss & Seligman, Securities Regulation

(3rd Ed.) (Boston) Vol. VII pp. 3521-3522 . גם מבחינה זו, יש הצדקה להעתר לבקשה שבפניי.

3.האם טענות המערערים מעלות עילה שלא להעתר לבקשה שבפניי?

(א) המערערת בע"א 8051/01 טוענת, כי לכתחילה היתה התובענה בבית משפט קמא נגועה בשיהוי של שנה ושלושה חודשים, וכי בנסיבות אלה אין לשעות לטענה בדבר דחיפות הבירור של הליכי הערעור. על פני ציר הזמן, שיהוי זה מחושב מיום מתן הדו"ח המיידי על ההסכם (היינו, יום 9.9.99). דא עקא, פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על כך, שלא גולו (לרבות בדו"ח המיידי האמור) פרטים מהותיים. בהעדר גילוי של פרטים אלה, ובלא טענה כי משיב 1 ידע (או היה עליו לדעת) בעת פרסום הדו"ח המיידי על אי גילויים של פרטים כאמור, מה סיבה היתה למשיב 1 לפנות לבית משפט בספטמבר 1999? לשאלה זו אין תשובה בתגובת המערערת בע"א 8051/01.

במצב זה, לא שוכנעתי כי יש יסוד לטענת השיהוי, וממילא כי יש בטענה זו כדי להוות משקל נגד כלשהו לבקשה שבפניי.

(ב) טענה אחרת אותה מעלים המערערים השונים היא, כי בית משפט קמא דחה בהחלטתו על עיכוב הביצוע את טענות המשיב 1 בדבר נזק הצפוי לו כתוצאה מאי מסירה מיידית של נוסח ההסכם לידיו. משכך, טוענים המערערים כי אין עילה להעתר לבקשה שבפניי.

גם דין טענה זו להידחות. נכון הוא, כי בהעדר מידע מלא, אין ביד המשיב 1 ממילא כדי להצביע על נזק קונקרטי מדיד שנגרם לו כתוצאה מאי הגילוי. ברם, בית משפט קמא לא שלל את אפשרות קיומו של נזק כאמור, אלא קבע כי הוא ניתן לפיצוי כספי, אם אמנם יוכח. בית המשפט אף היתנה את עיכוב הביצוע עד לסיום הליכי הערעור בהפקדת התחייבות בלתי מוגבלת בסכום לפיצוי המשיב 1 על כל נזק שייגרם על ידי עיכוב הביצוע.

יש לזכור עוד, כי בהחלטה על עיכוב ביצוע בית המשפט מבצע שיקלול של התועלת והנזק שעלולים להיגרם כתוצאה מעיכוב ביצוע, מצד אחד, וכתוצאה מהימנעות מעיכוב ביצוע, מצד שני. מהחלטת בית משפט קמא עולה, כי החלטתו לעכב את הביצוע מבוססת על קביעתו כי אי מתן עיכוב פירושו שלילת כל משמעות מעשית מזכות הערעור הנתונה להם, בשל גילוי המידע שבמחלוקת, וכי המדובר בפגיעה במערערים, אשר אין לה תקנה. במצב זה, ונוכח קביעתו כי נזק שעלול להיגרם למשיב 1 הוא בר פיצוי, העדיף בית משפט קמא לעכב את הביצוע.

מכל אלה עולה, כי אין בפניי קביעה פוזיטיבית של בית המשפט לפיה אין יסוד לטענת הנזק המועלית על ידי המשיב 1, אלא ההיפך מכך. אכן, דומה כי קביעה כזו אינה עולה בקנה אחד עם הקביעה בפסק דינו של בית משפט קמא לפיה המידע שבמחלוקת הוא מידע מהותי. בעצם קביעה זו ובהנמקה לה טמון הפוטנציאל לנזק למשיב 1.

(ג) מסיבות אלה, אני דוחה גם טענה זו של המערערים. זאת, בלא צורך לדון בטענת המשיב 1, הקושרת בין השעיית המסחר במניות החברה לבין הבקשה שבפניי. לעניין זה אעיר רק, כי אין בפניי התשתית או הכלים, במסגרת ההליך שבפניי, להכריע בטענה מעין זו.

סופם של דברים. אני מורה על מתן קדימות בקביעת הערעורים שבכותרת לדיון. מועד הדיון יהיה לאחר שיוגשו סיכומי הצדדים, והערעורים יבשילו לשמיעת טיעוני הצדדים. צו לסיכומים בכתב, ובו מועד הדיון, יוצא תוך מספר ימים לצדדים.

4.אשר להוצאות. ההליך שבפניי התחייב כתוצאה מעמדתם המפתיעה של המערערים, אשר מתנגדים לקביעת מועד דיון מוקדם ככל האפשר בהליך בו נקטו הם עצמם. עמדתם של המערערים מעלה סימן שאלה גם נוכח העובדה שביצועו של פסק דינו של בית משפט קמא עוכב לבקשתם. חרף כל זאת, בהעדר בקשה להוצאות בהליך זה, איני עושה צו להוצאות.