פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 8053/06
- ג'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשות:
1. אליהו חברה
לביטוח בע"מ
2. אבנר בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
טלי אבידור
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשות: עו"ד ח' גלזר
בשם המשיבה: עו"ד ר' בנק
החלטה
א.בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ג'רג'ורה) מיום 23.8.06 בתיק א' 716/99; בקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי (סגן הנשיא ברלינר) נדחתה ביום 15.10.06 (בש"א 12498/06).
ב.ביום 17.4.98 נפגעה המשיבה בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי, שדן בנזק (לא היתה מחלוקת על החבות), העמיד את נזקי המשיבה, לאחר ניכויים שונים, על 835,888 ש"ח. כנטען, בעקבות בקשה לתיקון טעות סופר - שלא צורפה לבקשה או להודעת הערעור, הועמד הסכום על 1,047,525 ש"ח. עם מתן פסק הדין שילמו המבקשות למשיבה 692,129 ש"ח, וביחס ליתרה 355,396 ₪, הוגשה הבקשה שלפנינו. מדוע שולם רק חלק מהסכום, ובנוסח אחר, מדוע עיכבו המבקשות את תשלום היתרה, בחינת עשיית דין עצמית - לא הוברר.
ג.בבקשה נטען כי שיעור הנכות שנפסק למשיבה, ובפרט הנכות התפקודית (50%), גבוה באופן בלתי סביר. זאת, בעיקר מהטעם שלאחוזי הנכות שנפסקו בגין צלקות (20%) אין, כנטען, כל השלכה תפקודית. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לחישוב הפסדי ההשתכרות, בין היתר בקבעו כי שכרה של המשיבה - מורה במקצועה, היה עולה ב-20%. כן נטען ביחס לזכאות לפנסיה ולקרן השתלמות. נטען כי סיכויי הערעור טובים, וכי למבקשות "יש יותר מחשש סביר כי אם ישולם הסכום המבוקש לעיכוב הן תתקשינה מאוד בגבייתו מהמשיבה אשר לא תוכל לעמוד בהשבתו במידה שיתקבל הערעור" (סעיף 6 לבקשה). מנגד טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור, המופנה נגד ממצאי עובדה, נמוכים ביותר. נטען כי כל טענות המבקשות הועלו ונדחו בבית המשפט המחוזי, שממצאיו בוססו על חומר הראיות שעמד בפניו. נטען כי הטענה בדבר יכולתה הכלכלית של המשיבה, נטענה ללא כל ביסוס, ואף לגופה אינה נכונה; למשיבה כנטען רכוש והכנסות קבועות, ומסיבה זו אין כל חשש שאם יתקבל הערעור לא יהיה ניתן להשיב את הגלגל לאחור.
ד.לאחר העיון בבקשה, בפסק הדין וכן בהודעת הערעור, סבורני כי אין מקום להיעתר. בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקשות בקבעו כי לא השתכנע "שיש סיכוי גבוה לשינוי הפיצויים שנפסקו, הנראים לכאורה, סבירים". עוד נקבע כי "נראה שיש ביכולתה של המשיבה במידת הצורך להחזיר את אשר יידרש, למקרה שיהיה צורך בכך". מבלי להידרש לסיכויי הערעור, אציין כי הצדק עם המשיבה, שהמבקשות לא הרימו את נטל ההוכחה באשר לטענתן בדבר אי יכולתה להשיב את הכספים אם יתקבל הערעור - נטל המוטל כמובן עליהן (ע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח נ' עזבון המנוח חנא כרכבי (טרם פורסם) (השופטת פרוקצ'יה). אין די באמירה הכללית לגבי קיומו של "חשש סביר" לגבי יכולתה הכלכלית של המשיבה בקשר לעבודתה, ויש לתמכה בתשתית ראייתית מספקת (לרבות, במידת הצורך, בתצהיר - ע"א 3976/02 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' דני גונן (לא פורסם) - השופט גרוניס); קל וחומר שעה שמתבקשת התערבות באמירתו העדכנית של בית המשפט המחוזי בסוגיה זו עצמה. בנסיבות לא מצאתי מקום לסטות מהחלטת בית המשפט המחוזי, ומהכלל לפיו לא בנקל יעוכב ביצועו של פסק דין שעניינו חיוב כספי (ע"א 7516/02 ד"ר דוד פישר נ' רו"ח צבי יוכמן (לא פורסם) - השופט גרוניס).
ה.כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום ח' בחשון תשס"ז
(30.10.06).
ש
ו פ ט