ע"א 8090/15 הפניקס - חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 59468-03-14, שניתן ביום 27.10.2015 על-ידי השופט צ' ויצמן . בפסק הדין נפסק כי המבקשת תשלם למשיבה סכום בסך של 1,852,406 ש"ח, זאת בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים. בבקשה מבוקש לעכב 852,406 ש"ח מתוך הסכום שנפסק.

המבקשת סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה מן הטעם שמצבה הכלכלי של המשיבה מקים חשש כבד לכך שאם הערעור יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. נטען, בין היתר, כי בהליך המשפטי שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי הצהיר בעלה של המשיבה כי היקף ההכנסה של המשיבה נפגע בשל התאונה, וכי הוא נאלץ ליטול מספר הלוואות בסך מצטבר של כ-300,000 ש"ח לכיסוי הוצאות שונות. בשל כך נטען כי קם חשש כאמור. המבקשת מדגישה כי עיכוב ביצוע חלקי לא יפגע במשיבה כיוון שעיקר הסכום שנפסק לזכותה שולם לה זה מכבר. לצד זאת נטען כי סיכויי הערעור טובים.

המשיבה סבורה כי יש לדחות את הבקשה, זאת על יסוד הוראות החוק וההלכות הרלבנטיות לפיהן אין בהליך ערעור, כשלעצמו, כדי להצדיק עיכוב ביצוע של פסק הדין עליו מערערים, וכמו כן כי כאשר מדובר בעיכוב ביצוע של חיוב כספי, הנטייה תהא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. לגופו של עניין מציינת המשיבה כי מצבה הכלכלי טוב, כי היא מבוססת כלכלית וכי אין חשש לכך שהיא תתקשה להשיב סכומים שישולמו לה, ככל שערעורה של המבקשת יתקבל. המשיבה בדעה כי סיכויי הערעור נמוכים וכי גם בכך יש כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה באופן חלקי. בלי להיכנס לשאלת סיכויי הערעור, דומני כי במקרה דנן נכון לאזן בין העובדה כי אמנם מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע כספי – ולכן הנטייה היא ככלל שלא להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע; לבין העובדה כי מדובר בסכום כסף נכבד – כאשר כידוע, נסיבה זו עשויה להטות את הכף לכיוון עיכוב ביצוע של הסכום או חלקו [השוו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 372-371

(מהדורה שלישית, 2012), והאסמכתאות שם]. כן שקלתי את העובדה כי המשיבה קיבלה זה מכבר את עיקר הסכום שנפסק לזכותה בפסק הדין, כ-1,000,000 ש"ח, כך שניתן להניח כי בידה סכום אשר יאפשר לה לכסות את הוצאותיה עד להכרעה בערעור.

החלטתי היא אפוא כדלקמן: מתוך הסכום המבוקש בעיכוב ביצוע, בסך 852,406 ש"ח: ( א ) המבקשת תעביר סכום בסך של 200,000 ש"ח למשיבה, בהתאם לאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; ( ב ) המבקשת תפקיד את היתרה, קרי סכום בסך של 652,406 ש"ח, בקופתו של בית משפט זה, וזאת עד להכרעה בערעור.

המבקשת תעשה כן עד ליום 31.12.2015.

בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות.